כמתואר לעיל, אדם המושפע מדי מבחינה חומרית יתקשה להבין את טבעה האישי של האמת המוחלטת. מי ששבויים בתפיסת חיים גופנית שקועים כל כך בחומרנות, עד שכמעט אינם מסוגלים להבין כיצד העליון הוא אישיות. הם אינם מסוגלים אפילו לדמיין גוף נשגב ובלתי מתכלה, המלא בידע ובחדווה נצחית. בתפיסה החומרית הגוף מתכלה, חדור בבערות ומלא סבל. משום כך נוטים האנשים ששומעים על היבטו האישי של האל להשליך את אותה תפיסה גופנית חומרית על דמותו שלו. אנשים חומרניים שכאלה חושבים את ההתגלות החומרית אדירת הממדים לעליונה, ובסופו של דבר מסיקים שהעליון משולל אישיות. בגלל חומרנותם הרבה הם נרתעים מן הרעיון שאישיותם תישרוד גם לאחר הגאולה. הם פוחדים מן הרעיון שחיים רוחניים משמרים ייחודיות או אישיות, ולכן מעדיפים להיטמע בדרך כלשהי בריקות הבלתי אישית. את ישויות החיים הם משווים לבועות בים, שנטמעות בו. זוהי השלמות העליונה של קיום רוחני משולל ייחודיות אישית. אלא שזהו מצב חיים מפוחד מעט וחסר ידע מושלם על קיום רוחני. מכל מקום, רבים אינם מסוגלים להבין חיים רוחניים כלל. מרוב תאוריות ורעיונות פילוסופיים סותרים, הם נמלאים סלידה וכעס ומסיקים בסכלות שאין סיבה עליונה ושהכול בסופו של דבר ריקוּת ואיִן. אנשים שכאלה הם חולים.

מבין האנשים החומרניים ישנם אם כן כאלה שאינם מחפשים חיים רוחניים כלל, ישנם שמבקשים להיטמע בסיבה הרוחנית העליונה, וישנם שאיבדו כל אמונה, וברוב תסכולם נמלאים כעס על מיני הרעיונות הרוחניים כולם. אלה מוצאים מפלט בסמים למיניהם ואף נוטים לחשוב את השפעותיהם המתעתעות לחזיונות רוחניים. אלא ששלושת השלבים הללו של זיקה חומרית — התעלמות מחיים רוחניים, פחד מזהות ייחודית רוחנית ומושג הריקוּת שמקורו בתסכול — כולם פסולים וצריך להיפטר מהם. לשם כך צריך למצוא מקלט מוחלט באל, בהדרכתו של מורה רוחני מוסמך, ולקיים את כללי השירות המסור. השלב העליון של חיי מסירות נקרא בְּהָאוַה, אהבת אלוהים נשגבת.

בבהקטי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ (1.4.15-16) מתואר מדע השירות המסור:

אָדַוּ שְׂרַדְדְהָא תַתַהּ סָאדְהוּ-  סַנְֹגוֹ 'תְהַה בְּהַגַ'נַה-קְרייָא

תַתוֹ 'נַרְתְהַה-ניוְרּיתְתיהּ סְיָאת  תַתוֹ נישְׁטְהָא רוּצ'יס תַתַהּ

אַתְהָאסַקְתיס תַתוֹ בְּהָאוַס  תַתַהּ פְּרֵמָאבְּהְיוּדַנְֿצַ'תי

סָאדְהַקָאנָאם אַיַםּ פְּרֵמְנַּהּ  פְּרָאדוּרְבְּהָאוֵא בְּהַוֵת קְרַמַהּ

"בתחילה חייב להיות רצון ראשוני להגשמה עצמית. רצון זה מוביל לניסיון להתרועע עם אנשים מתקדמים מבחינה רוחנית. השלב הבא הוא קבלת הסמכה ממורה רוחני מתקדם, ובהדרכתו מתחיל הדָבֵק הטירון בתהליך השירות המסור. כשהלה מבצע את השירות המסור בהדרכתו של המורה הרוחני, הוא משתחרר מכל זיקה חומרית, משיג יציבות בהגשמה עצמית, ולומד ליהנות מטעמה של שמיעה על אודות אישיות אלוה המוחלט, שְׂרִי קרישנה. טעם זה מובילו הלאה להתקשרות לתודעת קרישנה, שמבשילה בבְּהָאוַה, שהיא השלב הראשוני של אהבה נשגבת לאלוהים. אהבת אלוהים אמיתית נקראת פְּרֵמַה, והיא שלמות החיים העליונה." שלב הפְּרֵמַה מאופיין בפעילות מתמדת בשירות אוהב ונשגב לאל. מכאן שבאמצעות שירות מסור בהדרכתו של מורה רוחני מוסמך אפשר להתקדם בהדרגה לשלב השלמות ולהשתחרר מכל זיקה חומרית, מן הפחד שמפני זהות רוחנית ייחודית ומהתסכול שמוביל לרעיון הריקות. בסופו של דבר אפשר להגיע אז למשכנו של האל.