בהגווד גיטה: פרק 4, פסוק 35
יֵנַה בְּהֻוּתָאנְי אַשֵׂשָׁאנּי דְרַקְשְׁיַסְי אָתְמַנְי אַתְהוֹ מַיי
האשליה שמכסה אותנו עתה מקורה בהיעדר ידע מספיק על אודות המוחלט. התוצאה היא שאנו חושבים את עצמנו לנפרדים מקרישנה. אנו אמנם חלקים נפרדים שלו, אולם בו בזמן איננו שונים ממנו. ההבדלים הגופניים שבין ישויות החיים השונות הם מָאיָא, לא אמיתיים. כולנו נועדנו לספק את קרישנה. מָאיָא היא זו שגרמה לארג'ונה לחשוב שקשרי משפחה בני-חלוף חשובים יותר מיחסיו הנצחיים, הרוחניים, עם קרישנה. הבהגווד גיטה כולה נועדה ללמד שישות החיים היא משרתת נצחית של קרישנה, ואינה נפרדת ממנו. תחושת הזהות הנפרדת נקראת מָאיָא. יש מטרה ותכלית לקיומן של ישויות החיים, חלקיקיו של העליון. אולם מאחר שהן שכחו את ייעודן לפני זמן רב, הרי שהן עוברות בגופים שונים כאנשים, חיות, אלים-למחצה וכו'. ההבדלים הגופניים הללו מקורם בשכחת השירות הנשגב לאל. מכל מקום, על ידי שירות נשגב בתודעת קרישנה משתחררים מיד מאשליה זו. רק מורה רוחני מוסמך יכול להקנות ידע טהור שכזה, שמסלק את האשליה שישות החיים שווה לקרישנה. ידע מושלם פירושו שקרישנה, הנשמה העליונה, הוא מקלטן העליון של ישויות החיים כולן. אולם בשעה שהן נוטשות את מקלטן, הן נשבות בתעתועי האנרגיה החומרית ומדמות לעצמן זהות נפרדת. או אז, ברמות שונות של זהויות חומריות, הן שוכחות את קרישנה. מכל מקום, בשעה שישויות חיים מבולבלות שכאלה מפתחות תודעת קרישנה, הן עולות על נתיב הגאולה. זה מאושש בבְּהָאגַוַתַם (2.10.6): מוּקְתיר היתְוָאנְיַתְהָא-רֻוּפַּם סְוַרֻוּפֵּנַּה וְיַוַסְתְהיתיהּ. גאולה פירושה להימצא במעמד היסודי כמשרתים נצחיים של קרישנה (תודעת קרישנה).