הנשמות המותנות בשבי האשליה מחפשות תמיד שלום ושלווה בעולם החומרי. אלא שהן אינן יודעות את הנוסחה לשלום, שמוצגת כאן. הטובה שבנוסחאות השלום היא פשוטה עד מאוד: מעשיו של האדם כולם צריכים להתבצע לתענוגו של קרישנה. על הכול להתקדש לשירותו הנשגב, שהרי הוא אדון כל הכוכבים והאלים-למחצה. אף לא אחד גדול ממנו; הוא גדול אף מגדולי האלים-למחצה — ברהמה ושיווה. בוודות (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 6.7) הוא מתואר כתַם אִישְׂוַרָאנָּאםּ פַּרַמַםּ מַהֵשְׂוַרַם. בהשפעת האשליה מנסות ישויות החיים לשלוט בסובב אותן, אף שלמעשה הן נשלטות בידי אונו החומרי של האל. האל הוא אדון הטבע החומרי, ומבלי להבין עובדות פשוטות אלה, לא ייתכן שלום — לפרט ולכלל. זהו מובנה של תודעת קרישנה: קרישנה הוא השליט העליון, ושאר ישויות החיים, לרבות גדולי האלים-למחצה, כולם כפופים לו. לכן שלום אמיתי אפשרי רק בתודעת קרישנה מושלמת.

הפרק החמישי מהווה הסבר מעשי לתודעת קרישנה, שידועה באופן כללי כקארמה-יוגה. ניתנת כאן תשובה לשאלה הספקולטיבית כיצד יכולה קארמה-יוגה להביא לגאולה. פעילות בתודעת קרישנה פירושה פעילות שמושתתת על הידע המושלם שאלוהים הוא השליט. פעילות כזו אינה שונה מיֶדע נשגב. בהקטי-יוגה נחשבת לתודעת קרישנה ישירה, בעוד שגְ'נָֿאנַה-יוגה נחשבת לנתיב שמוביל לבהקטי-יוגה. תודעת קרישנה פירושה לפעול מתוך מודעות מלאה ליחסים עם העליון המוחלט, ושלמותה של תודעה זו מתבטאת בידע מושלם על קרישנה, אישיות אלוה העליון.

הנשמה הטהורה היא חלקיק של אלוהים ומשרתת נצחית שלו. בגלל התשוקה לשלוט במָאיָא (אשליה), היא באה במגע עם מָאיָא, וזו גם הסיבה לאינסוף מצוקותיה. כל עוד היא קשורה עם חומר, היא נאלצת לפעול במישור צרכיה החומריים. מכל מקום, בכוחה של תודעת קרישנה לרומם אותה לחיים רוחניים, גם בעודה בתחומי החומר; באמצעות תרגול בעולם החומרי מתעורר הקיום הרוחני. ככל שמתקדמים יותר, כך מתרופפת יותר אחיזת החומר. האל אינו מפלה ולא נוטה לאיש. הכול תלוי במידת יישומו של האדם את חובותיו בתודעת קרישנה. תרגול זה מסייע לו לרסן את חושיו כליל ולכבוש את השפעתם של תשוקה וכעס. מי שיציב בתודעת קרישנה ושולט ביצרים הנזכרים לעיל, שרוי למעשה בנשגב, בבְּרַהְמַה-נירְוָאנַּה. היוגה המיסטית בת שמונת השלבים נכללת מוּכנית בתודעת קרישנה, שהרי מטרתה הסופית מושגת. על-ידי תרגול יַמַה, נייַמַה, אָסַנַה, פְּרָאנָּאיָאמַה, פְּרַתְיָאהָארַה, דְהָארַנָּא, דְהְיָאנַה וסַמָאדְהי מושגת התקדמות הדרגתית כלשהי, אלא שאלה בסך הכול שלבים מכינים לשירות מסור, שלבדו יכול להעניק שלווה ושלום לאדם, ומהווה את שלמות החיים העליונה.