במצב הבְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַה משתחרר האדם מכל טומאה חומרית ומתייצב בשירות נשגב לאל. מַד-בהקטיםּ לַבְּהַתֵא פַּרָאם (בג. 18.54). אלא שמבלי למקד את המיינד בכפות רגלי הלוטוס של האל, אי אפשר להישאר באיכות הברהמן, באיכות המוחלט. סַה וַי מַנַהּ קרישנה-פַּדָארַוינְדַיוֹהּ. לכן השתחררות אמיתית ממידת הלהיטות ומכל זוהמה חומרית אפשרית על-ידי עיסוק מתמיד בשירות אוהב לאל.