להתקדמות שני כיוונים. החומרניים אינם מעוניינים בנשגב, אלא בקִדמה חומרית שמבוססת על פיתוח כלכלי, או בהתעלות לכוכבים גבוהים באמצעות מעשים טובים. לעומתם, מי שפונה לנתיב הנשגב חייב לזנוח כל פעילות חומרית ולהקריב את כל צורות האושר החומרי המדומה. אלא שאם החותר לנשגב נכשל בדרכו, נראה כאילו הפסיד משני הכיוונים; במילים אחרות, אין הוא יכול עוד ליהנות מאושר חומרי, גם לא מהצלחה רוחנית. הוא משולל כל מעמד, כמו ענן שנסחף. בשמים ענן נפרד לעתים מענן כלשהו ומתחבר לענן גדול יותר. אולם אם אינו מתחבר, הרוח מפזרת אותו לכל עבר והוא נעלם במרחבי השמים. בְּרַהְמַנַּהּ פַּתְהי הוא נתיב ההבנה הנשגבת, אשר מושתת על ידיעת מהותו הרוחנית של העצמי כחלקיק של האל. אלוהים מתגלה כברהמן, כפַּרַמָאתְמָא, וכבְּהַגַוָאן. שְׂרִי קרישנה הוא האמת המוחלטת בהיבטה השלם ביותר, ומכאן שמחפש הנשגב שמתמסר לו, לאישיות העליונה, הגשים את יעדו. השגת היעד הזה באמצעות הבנת הברהמן והפַּרַמָאתְמָא כרוכה בלידות רבות מאוד (בַּהֻוּנָאםּ גַ'נְמַנָאם אַנְתֵא). לעומת זאת, בהקטי-יוגה, תודעת קרישנה, היא שיטה ישירה ומהווה את נתיב ההבנה הנשגב ביותר.