יוגים מתקדמים אינם נמשכים במיוחד לטקסים שבכתבי הקודש. הם נמשכים מוּכנית לעקרונות היוגה, שמובילים לתודעת קרישנה מושלמת — שמהווה את שלמות היוגה. בשרימד בהאגותם (3.33.7) מוסבר חוסר היחס הזה של היוגי המתקדם לטקסים הוֵדיים:

"הו אלי! מי שמזמרים את שמותיך הקדושים, התקדמותם הרוחנית רבה לאין ערוך, גם אם נולדו למשפחות אוכלי-כלבים. אין ספק שעמדו כבר בסיגופים ובהקרבות כולם, רחצו בכל אתרי הקודש ולמדו את כתבי הקודש כולם."

דוגמה מפורסמת היא זו של שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ שקיבל את טְהָאקוּרַה הַרידָאסַה כאחד מתלמידיו החשובים ביותר. אף שהלה נולד למשפחה מוסלמית, שְׂרִי צ'איטניה רוממו למעמד של נָאמָאצָ'ארְיַה. זאת משום שהקפיד לחזור על שמותיו הקדושים של האל 300,000 פעם ביום — הרא קרישנה הרא קרישנה קרישנה קרישנה הרא הרא/ הרא ראמה הרא ראמה ראמה ראמה הרא הרא. מאחר שלא פסק מזמרת שמו של האל, יש להבין שבחייו הקודמים כבר ביצע את כל שיטות הפולחן שבוודות, שידועות כשַׂבְּדַה-בְּרַהְמַה. מכאן שללא היטהרות מוקדמת, אי אפשר לקיים את עקרונותיה של תודעת קרישנה ולזמר את שמו הקדוש של האל, הרא קרישנה.