בהגווד גיטה: פרק 7, פסוק 21
תַסְיַה תַסְיָאצַ'לָאםּ שְׂרַדְדְהָאםּ תָאם אֵוַה וידַדְהָאמְי אַהַם
ישויות-החיים, וכן האלים-למחצה, כולם כפופים לרצונו של אישיות אלוה העליון; מכאן שלא על-פי רצונה בלבד יכולה ישות-החיים לסגוד לאל מסוים, והאל-למחצה אינו מסוגל להעניק את ברכותיו ללא רצון העליון. כפי שנאמר, אף גבעול עשב לא נע ללא רצונו של אישיות אלוה. השרויים במצוקה בעולם החומרי פונים לרוב לאלים-למחצה. זאת על-פי עצת הספרות הוֵדית.
צרכים שונים מתגשמים על-ידי סגידה לאלים-למחצה שונים. אדם חולה, למשל, צריך לסגוד לאל השמש; תאב ההשכלה צריך לסגוד לאלת הלמידה, סַרַסְוַתִי, ומי שמבקש אישה יפה צריך לסגוד לאוּמָא, אשתו של שיווה. השָׂאסְתְרַה (הספרות הוֵדית) מורה, אם כן, על אורחות סגידה שונים לאלים-למחצה השונים. מאחר שישות החיים מבקשת להתענג עם תנאים חומריים מסוימים, הרי שאלוהים ממלאהּ בתשוקה עזה להשיג ברכה זו מהאל-למחצה המסוים, וכך היא זוכה בברכה המיוחלת. אלוהים מכוון גם את גישת המסירות המסוימת של ישות החיים לאל-למחצה המסוים. האלים-למחצה אינם מסוגלים להחדיר בישויות החיים זיקה שכזו. האל העליון, קרישנה, כנשמת-העל אשר נמצא בלב כול, הוא שדוחף ומעודד את הסגידה לאל-למחצה המסוים. האלים-למחצה הם למעשה איברים שונים של גופו היקומי של אלוהים; מכאן שאינם עצמאיים. בספרות הוֵדית נאמר: "אישיות אלוה העליון מצוי כנשמת-העל גם בלב האלים-למחצה; באמצעותם הוא מספק את תשוקתה של ישות החיים. אלא שגם האל-למחצה וגם ישות החיים — שניהם תלויים ברצון העליון, ואינם עצמאיים."