משך קיומו של היקום החומרי מוגבל. הוא מופיע במחזוריות של קַלְפּות. קַלְפַּה היא יום של ברהמה, ויום שכזה מורכב מאלף מחזורים של ארבע יוּגות, עידנים: סַתְיַה, תְרֵתָא, דְוָאפַּרַה וקַלי. תקופת סַתְיַה מאופיינת ביושר, חכמה ודת (דהרמה), ומשוללת כל בערות ורשע. יוּגה זו נמשכת 1,728,000 שנה. בתְרֵתָא-יוּגַה מופיע רֶשע, והיא נמשכת 1,296,000 שנה. בדְוָאפַּרַה-יוּגַה היושר והדת מוסיפים ומידרדרים, והרשע גובר. תקופה זו נמשכת 864,000 שנה ולבסוף, קַלי-יוּגַה (התקופה הנוכחית, שנמשכת כבר 5000 שנה). תקופה זו משופעת בסכסוכים, בערות, אי-דתיות ורשע, ויושר אמיתי כבר לא קיים למעשה. היא נמשכת 432,000 שנה. הרשע גובר בה כל-כך, עד כי בסופה מופיע האל בעצמו, כקַלְקי אַוַתָארַה, מכחיד את הדמונים ומציל את דְבֵקיו, ומכונן סַתְיַה-יוּגַה נוספת. או אז נשנה התהליך וחוזר חלילה. אלף מחזורים של ארבע יוּגות כאלה מהווים יום אחד של ברהמה, וכזהו גם לילו. ברהמה חי מאה "שנים" כאלה, ואז מת. על-פי אומדן ארצי, "מאה שנים" כאלה מסתכמות ב-311 טריליארד ו-40 מיליארד שנים ארציות. לפי תחשיב זה נראים חייו של ברהמה אגדיים ואינסופיים, אלא שלעומת הנצח אינם אלא כהבזק רגעי. בים הסיבה מופיעים ונעלמים בְּרַהְמות לאינספור, כבועות בים. ברהמה ובריאתו הם חלק מהיקום החומרי ונתונים אפוא להשתנות מתמדת.

ביקום החומרי, אפילו ברהמה אינו פטור מתהליך הלידה, הזקנה, החולי והמוות. מכל מקום, ברהמה עוסק בשירות ישיר לאישיות אלוה, בניהול היקום, וזוכה בגאולה. סַנְנְיָאסִים מתקדמים מתעלים לכוכבו, בְּרַהְמַלוֹקַה. זהו הכוכב העליון ביקום החומרי, והוא שורד גם לאחר היכחדותם של הכוכבים העדניים שברובד העליון של מערכת הכוכבים. אלא שעל-פי חוקי הטבע החומרי, גם ברהמה ותושבי כוכבו נאלצים בסופו של דבר למות.