בהתרחבותו בעולם החומרי, לפעמים הוא נולד מבְּרַהְמָא, לפעמים הוא נולד מוישְׁנּוּ. בתור התרחבות של וישְׁנּוּ הוא נקרא הַרַה והוא נשגב למידות החומריות, אך כאשר הוא בא במגע עם תַמוֹ גוּנה, עם מידת הבערות (כשליט מידת הבערות), נראה שהוא "מתלכלך" על-ידי מידות הטבע.
שׂיוַה הינו התרחבות של וישְׁנּוּ, אך משום שהוא בא במגע עם מידת הבערות, הוא נחשב כשונה ממנו. ממש כמו יוגורט, שהינו אך חלב, אך במגע עם גורם מחמיץ, הוא הופך ליוגורט. היוגורט הוא צורה מוגבלת של חלב. כך גם שׂיוַה הינו היבט מוגבל של האל.
סַדָאשׂיוַה של העולם הרוחני הינו אחד, אך לכול יקום ויקום יש את שׂיוַה שלו. שׂיוַה גם מרחיב עצמו ל-10 רוּדְרות השוכנים בתחתית היקום. רוּדְרות אלו הם בעלי 5 פנים, 3 עיניים ועשר זרועות. באמצעות התרחבויות אלו, בהגיע הזמן להחריב את היקום, שׂיוַה הורס אותו. שׂיוַה משמע חנון ורחום. ברחמיו הרבים הוא עוזר לשפלים שביצורים, כמו רוחות רפאים, להתעלות למישור הרוחני. ניתן ליצור קשר עם שׂיוַה בדרכם שונות. שׂיוַה נחשב לוַיְשְׁנַוַה הגדול בעולם, הוא שקוע כל הזמן בהגות על סַנְקַרְשַׁנַּה (היבט מסוים של האל העליון). מי שפונה אליו בתור וַיְשְׁנַוַה, יזכה בברכתו להגיע ליחסים עם אלוהים. יש הפונים אליו בתור ייצוג של הבְּרַהְמַן. הם רוצים כך להיטמע במוחלט. אלו חווים סבל גדול בחיים ומאמינים שאם יוותרו עם זהותם האישית וייטמעו בבְּרַהְמַן הם יחוו אושר אינסופי. יש גם הפונים אליו כדי שיגשים את משאלותיהם החומריות, אף המעוותות ביותר.
לא ניתן להגיע לעולם הרוחני ללא תיווכו של גוּרוּ. גוּרוּ הוא משרת יקר של האל, ורק באמצעות שירות למשרת יקר שכזה ניתן לקבל את חסדו של האל ולהגיע לעולם הרוחני. כיוון ששׂיוַה הינו הוַיְשְׁנַוַה העליון בעולם, שירות לשׂיוַה כמשרת האל, כגוּרוּ, הינה מפתח להתעלות רוחנית. כל בְּהַקְתי יוגי היה שמח מאוד לקבל את ברכתו של שׂיוַה לאהבה לקְרישְׁנַה. לכל בְּהַקְתי יוגי יש כבוד גדול לשׂיוַה.
אני מקווה שעניתי לך על שאלתך הראשונה. לגבי האחרות, אנא שאל אותן לחוד משאלה זו.

ב. אם שיוה הוא חלק מהיקום החומרי, כיצד הוא לא חודל עם היקום? איפה הוא נמצא בזמן שאין יקום וכו'? מצטער שאני קצר במילים כדי להסביר את כוונתי בשאלה.

ג. על פי המסורת של שנקרה, מיהם שאר ה'אישטה דותה'ים? מי הם ארבע האלוהויות הנוספות?

ד. לגבי יחסים – התוכל לנסות להסביר לי טיפה לגבי ההבדלים (תיאורתיים וגם מעשיים אם יש) בין מע' היחסים של ה'שירות סגידה ויראת כבוד' מול שיוה לעומת למשל מול וישנו או וישנו כראמצ'נדרה?

ה. האם שיוה מברך את סוגדיו הרוחניים, אם בזאת הם חפצים, באהבה לקרישנה? האם יש אנשים שזקוקים לו כמתווך אקטיבי בדרך, ולא רק כמתווך פאסיבי (כדוגמת מופת, כדבק המושלם)?