ראיון עם רָאדְהָאנת סְוָאמי מַהָארָאגַ'ה:

לפי בהגווד גיטה, כמו גם לפי תורתו של בודהה, המקור לסבל הוא שהגוף הוא זמני, החיים זמניים, ולכן הכל נתון ללידה – ובסופו של דבר חולי, זקנה ומוות.

על-פי הוֵדוֹת ישנם שלושה סוגים של סבל בעולם: "אריאתמקה" – סבל של הגוף והנפש, "אריבוטקה" – סבל הנגרם על-ידי ישויות חיים אחרות, ו"ארידיוקה" – סבל כתוצאה מנסיבות טבעיות כמו חום, קור ורעידות אדמה. הסבל הזה נמצא כל הזמן באופן פוטנציאלי, בכל רגע, עבור הגוף הפיזי הזה.

הבהגווד גיטה מסבירה שמקור החיים שבתוך הגוף, מקור התודעה, הינו ה"אָתְמָא" — הנשמה. הנשמה היא טרנסדנטלית (נשגבת), בסנסקריט "סַת צ'ית אָנַנְדַה", הנשמה הינה נצחית, מלאה בידע, ומלאה בחדווה. וזה מי שאנחנו. הנשמה, היא כמו הנהג של המכונית והגוף הוא כמו המכונית. אנחנו רואים דרך העיניים, שומעים באמצעות האוזניים, מריחים עם האף, טועמים בעזרת הלשון, חשים בעור, חושבים בעזרת השכל, אוהבים בלב. אך מי אנחנו‏? האם אנחנו לב, שכל, עין, או אוזן‏? אנחנו העד, אנחנו הנשמה, זה מי שאנחנו.

נשמה זו מטבעה מלאה באהבה, מלאה בהגשמה. אך כאשר הנשמה מזהה את עצמה עם הגוף וחושבת לעצמה: "זה אני" ולחלוטין שוקעת במצב זה, אז הנשמה חייבת להזדהות עם כל הפגיעויות והחולשות של הגוף הזה וזה המקור לכל הסבל. אך במובנים רבים הסבל בעולם הזה הוא למעשה ברכה משום שהוא גורם לנו לקחת מאוד ברצינות (אם אנחנו עושים את הבחירה הזאת) ולהבין באמת מה עמוק יותר, מה גבוה יותר.

כל ההנאות והכאב הזמניים – כבוד ואי-כבוד, שמחה וצער, בריאות וחולי, הצלחה וכישלון, לידה ומוות – טבע העולם שסביבנו מבוסס על דואליות. אחד מביא הנאה השני מביא כאב. ובאותה מידה שאנחנו קשורים לדבר שמביא לנו הנאה, אנחנו סובלים כשהדבר אובד. ובסופו של דבר משום שהכל נתון להשפעת הזמן, הכל בר-חלוף, אז כשאנו חווים את הדברים הללו אנו מהרהרים האם קיים דבר גבוה יותר, האם קיים דבר עמוק יותר, האם ישנו משהו בחיים אלה שהוא מעבר לזה‏. כל המורים הקדושים וכל הספרים הקדושים מובילים אותנו לכיוון הזה -שקיים משהו מעבר לכך.

העולם הזה הוא זמני בלבד אך הוא יכול להיות קרש קפיצה לעזור לנו להבין לעומק את האוצרות הפנימיים נמצאים בתוך ליבנו, ובדרך כלל הסבל בעולם הוא זה שמשמש כמאיץ עבורנו – לא רק להבין באופן תיאורטי מה נמצא מעבר, אלא לחוש רצון בוער לעשות משהו בנידון, להבין לעומק ולחוות את מהות העצמי. בבהגווד גיטה קרישנה אומר שהטבע של העולם הזה – בזמן שאנו בבערות לגבי העצמי האמיתי שלנו – הוא סבל. באופן פוטנציאלי אנו עלולים לסבול בכל רגע, לא משנה מי אנחנו, לא משנה כמה אנו עשירים, מלומדים ובעלי כוח. מחלה, אדם אחר ונסיבות טבעיות יכולים להביא אסון, ליצור טרגדיה. אם כך כל שמחה שמישהו חווה בעולם הזה היא כל כך פגיעה. הדבר דומה לטיפת מים על עלה של לוטוס – בכל רגע היא יכולה להחליק מטה.

אם כך היכן ישנה שמחה תמידית? היכן החופש מסבל? הם קיימים רק במישור הרוחני וזה מה שכל הקדושים הגדולים אומרים לנו. בברית החדשה נאמר – צור את האוצר שלך לא בעולם זה אלא צור את אוצרך בממלכת אלוהים – משום שבעולם הזה האוצר שלך ייגנב על ידי שודדים, או יחליד על ידי גורמים טבעיים, או יאכל על ידי עש. אך אם תיצור את אוצרך בממלכת אלוהים – הוא מושלם וללא-רבב. ואז אומר ישוע שממלכת אלוהים היא בתוכינו. ובאופן דומה קרישנה אומר בגיטה שעלינו למצוא הנאה בתוכינו, עלינו להיות מסופקים מבפנימים. זהו אדם בעל איכות חיים עם ערך מוסף ואינטליגנציה אמיתית. עלינו לחפש את אותה מציאות נצחית שמעבר לכל הסבל של העולם הזה ולמצוא שמחה אמיתית.

מאמרים נוספים מאת יוגה של אהבה

• וידאו: מהו שדוחף אדם לפעול כנגד רצונו
• וידאו: אלוהים הוא לא פטנט
• נשיא המדינה מוצא עידוד ביזמה לכינון ועד אנשי רוח בישראל
• לזכור את המוות
• בשידור חי: הבהגווד-גיטה – אלוהים, אדם, ומה שביניהם‎
• וידאו: הבהגווד-גיטה – חכמה עתיקה לזמנים חדשים
• וידאו: בישול רוחני
• וידאו: חכמת היוגה
• וידאו: שירת העשבים – קוסמטיקה רוחנית
• עוד...