(מבוסס על הרצאה מאת שרילה רָאדְהָאנַתְהַה סְוָאמי מַהָארָאגַ'ה בגַוּרַה פֻּוּרְנּימָא 2008)

שְׂרי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ שטף את כל הודו באהבת אלוהים. דבקיו של קרישנה מחשיבים אותו כלא אחר מקרישנה, שהופיע מחדש לפני כ-500 שנה, כדי להפיץ ברחבי העולם את המדיטציה על שמות האל, כמו גם לטעום את האהבה העליונה – אהבה לעצמו.

מה עבר לקרישנה בלב לפני שהופיע כשְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ?
הוא חשב, "הופעתי כבר באינספור התגלויות, והענקתי כבר לרבים מארבעת סוגי הגאולה (סָאלוֹקְיַה – לחיות בכוכב רוחני יחד עם האל; סָארְשְׁטי – לזכות בשפעים זהים לשל האל; סָאמִיפְּיַה – להיות תמיד בחברתו של האל; סָארֻוּפְּיַה – לזכות בדמות זהה לדמותו של האל). אבל רק אני בעצמי יכול להעניק את האהבה הטהורה והספונטאנית של תושבי ורינדאוון. לכן אני רוצה להופיע יחד עם מלווי הנצחיים כדי להפיץ את האהבה הזו לאל, שתרומם רבים לגוֹלוֹקַה ורינדאוון דרך זמרת המַהָא מנטרה – הרא קרישנה."

ישנן שלוש סיבות חיצוניות ושלוש פנימיות להופעתו של שְׂרי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ. הסיבה החיצונית הראשונה היא לקיים את הנבואה שניתנה בבהגווד-גיטה (4.7-8):

יַדָא יַדָא הי דְהַרְמַסְיַה גְלָאניר בְּהַוַתי בְּהָארַתַה

אַבְּהְיוּתָאנַם אַדְהַרְמַסְיַה תַדָאתְמָאנַם סְריגָ'אמְי אַהַם

פַּריתְרָאנָּאיַה סָאדְהֻוּנָאם וינָאשָׂאיַה צַ'ה דוּשְׁקְרּיתָאם

דהרמה-סַמְסְתְהָאפַּנָארְתְהָאיַה סַמְבְּהַוָאמי יוּגֵא יוּגֵא

"כדי להגן על הדבקים, להכחיד את הרשעים, ולבסס מחדש את עקרונות הדת, אני מופיע עידן אחר עידן."

הסיבה השניה היא לבסס את היוּגַה דהרמה. לכול עידן ישנה דרך דתית מומלצת להתעלות רוחנית – בסַתְיַה יוּגַה, הדרך המומלצת היא מדיטציה; בתְרֵתָא יוּגַה, הקרבות אש; בדְוָאפַּרַה יוּגַה סגידה לדמות האל במקדש. באותן הברכות שמקנים התהליכים הדתיים בשלושת העידנים האלה, ניתן לזכות בעידן הנוכחי, קַלי יוּגַה, פשוט ע"י זימרת המַהָא מנטרה הרא קרישנה.

והסיבה השלישית היא להיעתר לתפילותיהם ולאהבתם של דבקים טהורים כמו אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה ורבים אחרים.

ושלושת הסיבות הפנימיות הן אלה שהופכות אותו להתגלות האלוהית המיוחדת במינה. הראשונה, היא הרצון שלו להבין את הגדולה והתהילה של אהבתה של רָאדְהָארָאנִּי כלפיו. השניה, הרצון שלו להבין את תכונותיו המופלאות שמעניקות לה עונג עצום באהבתה אליו. והשלישית, הרצון שלו להבין את האושר האינסופי שהיא חווה כשהיא טועמת את אהבתו אליה. קרישנה מופיע לכן בעידן קַלי עם רגשות האהבה וגוון גופה של שְׂרִימַתִי רָאדְהָארָאנִּי.

הכנת ה"קרקע" לפני הופעתו
לאחר שהחליט על הופעתו הוא החל להכין את הרקע. תחילה הוא שלח את מלוויו הנצחיים מגוֹלוֹקַה ורינדאוון ומלווים נצחיים של התגלויות אחרות שלו, להיוולד בעולם הזה. בשְׂרִי-הַטְטַה (ליד בַּנְגַלַדֵש) נולדו אוּפֵּנְדְרַה מישְׂרַה שהיה פַּרְגַ'נְיַה, הסבא של קרישנה, גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה ושַׂצִ'ידֵוִי שהיו נַנְדַה ויַשׁוֹדָא, אביה של שַׂצִ'ידֵוִי, נִילָאמְבַּרַה צַ'קְרַוַרְתִי שהיה גַרְגַמוּני, ושְׂרִיוָאסַה טְהָאקוּרַה שהיה נָארַדַה מוּני. במקומות נוספים באזור בֵּנְגַל הופיעו אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה שהוא התגלות של קָארְנּוֹדַקַשָאיִי וישנו יחד עם סַדָא-שיווה והאל ברהמה הופיע כהַרידָאסַה טְהָאקוּרַה. נולדו גם פּוּנְּדַּרִיקַה וידְיָאנידְהי שהוא המלך וְרּישַׁבְּהָאנוּ, אביה של שְׂרִימַתִי רָאדְהָארָאנִּי, פַּרַמָאנַנְדַה פּוּרִי שהיה אוּדְדְהַוַה, והמורה הרוחני שלו, מָאדְהַוֵנְדְרַה פּוּרִי, שהיה עץ משאלות בגוֹלוֹקַה ורינדאוון. וברָאדְּהַדֵשַׂה בַּלַראמה הופיע כניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ, ומוּרָארי גוּפְּתַה שהיה הַנוּמָאן. באוֹרִיסַה הופיע רָאמָאנַנְדַה רָאיַה שהוא וישָׂאקְהָא. בנַוַדְוִיפַּה, שבבֵּנְגַל המערבית, הופיע גַדָאדְהַרַה פַּנְדּיתַה שהוא שְׂרִימַתִי רָאדְהָארָאנִּי, ועוד רבים אחרים.

קרישנה האציל אז ברכות רבות על העיר נַוַדְוִיפַּה, שהיתה בנויה על תשעה איים בנהר הגנגס. באותה עת היא הפכה למרכז ללימוד הוודות העיקרי בכול הודו, ומידי יום נהרו אליה מאות אלפי אנשים לרחוץ במים הקדושים שלחופיה. חיו שם אינספור בְּרָאהְמַנּים ופַּנְדּיתים (מלומדים), אבל היתה בעיה אחת – המנטאליות של אנשי התקופה.

עידן הצביעות
למרות שעידן קַלי, עידן הצביעות, רק התחיל (4,500 מתוך 432,000 שנים חלפו מאז תחילת התקופה), האנשים באותה עת התדרדרו והתנהגו כאילו הם חיים בשלבים מתקדמים ומסואבים יותר של העידן. כך חיו לפחות כול תושבי האיזור, מלבד הדבקים שנולדו במקומות שונים ברחבי בֵּנְגַל. אלו התקבצו בהדרגה בנַוַדְוִיפַּה. המדהים הוא שהאל כיסה את תודעתם של הדבקים כך שאף אחד מהם לא ידע את זהותו הנצחית או את זהותם הנצחית של הדבקים האחרים. הם נהגו כדבקים פשוטים. הם ראו את מצב האנשים בנַוַדְוִיפַּה והבינו שהוא משקף את מצב האנושות כולה, ושבמהלך קַלי יוּגַה הוא יתדרדר יותר ויותר. עשירים חומרניים לחלוטין היו משלמים הון לפַּנְדּיתים ולבְּרָאהְמַנּים, כדי להקים מקדשים לאלים ואלות שונים, במטרה להשיג ברכות חומריות. נשלטים ע"י העשירים, המורים הרוחניים הפכו חמדניים ושפלים והחלו פשוט לעודד את הציבור לחיים חומרניים ונבערים של עינוג חושים. המצב היה נוראי; אנשים היו עובדים קשה ומשקיעים סכומי עתק בסגידה לאלים שונים. המלומדים כביכול של העיר היו מלמדים מהכתבים השונים מבלי והזכיר דבר וחצי דבר על שירות לאל העליון, שהוא תמצית כל הידע.

קרישנה אומר בגיטה (15.15): וֵדַיְשׂ צַ'ה סַרְוַיְר אַהַם אֵוַה וֵדְיוֹ "מכול הוודות אותי יש לדעת." הם היו מסבירים את כל הכתבים השונים בדרך שמסיטה אנשים לנצל אחרים, לאגור יותר ויותר משאבים חומריים, ולפתח ולהעצים זיקות חומריות. אפילו אלה שלימדו מהבהגווד-גיטה ומהשרימד בהאגותם, לא דיברו כלל על בהקטי. בהקטי, או אהבה לקרישנה, הייתה פרט שולי, ובמקרה הטוב אמצעי לסיפוק תאוות חומריות. כך הם לימדו, מבלי להזכיר כלל את שמו של קרישנה. מלבד מספר צדיקים שהזכירו את שמו של קרישנה, 'פּוּנְּדַּרִיקַה-אַקְשַׁם', כשרחצו בגנגס, צלילי שמותיו לא נשמעו כלל.

חמלתם של הדבקים
מנקודת מבטם של קרישנה והדבקים, חיים בלי אהבת אלוהים הם חיי כישלון וריקנות, חסרי ערך וחסרי טעם. ללא הבדל במה עוסק האדם, אם הוא לא מפתח טעם לזימרת ושמיעת שמותיו ותהילותיו של האל, חייו הם בזבוז זמן לריק. הדבקים ראו שהשיגשוג החומרי הותיר את לב האנשים ללא האוצר האמיתי של החיים – אהבת אלוהים. ליבם של הדבקים רך ומלא חמלה. כי כאשר אהבת אלוהים מופנית כלפי הנשמות המותנות בקיום החומרי, היא מתבטאת בחמלה. הדבק כואב את כאבם של הסובלים, וטובתם העליונה של כל ישויות החיים חשובה לו מאוד.

מרוב חמלה הדבקים לא יכלו לראות את המצב הבלתי נסבל בו היו שרויים האנשים באותה עת, והם היו מתקבצים יחדיו בעיקר בביתו של אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה, מספרים את תהילותיו של האל, ושרים קִירְתַנים. הם היו בוכים, מתפללים ומנסים להפיץ את המסר של אהבת אלוהים, עד שאַדְוַיְתַה, שְׂרִיוָאסַה והאחרים החליטו לגרום לקרישנה להופיע בעצמו. כי רק קרישנה בעצמו יכול לתת לאנשים את האהבה שהם רצו לתת – האהבה של ורינדאוון.

שְׂרִיוָאסַה יחד עם שלושת אחיו שרו קירטן לילות שלמים ולעיתים גם בימים, כמעט בלי הפסקה. אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה ישב לגדת הגנגס, ובעודו מתפלל, בוכה ומתחנן לאל, מתוך חמלה אינסופית לכלל האנושות, הוא סגד לשָׂאלַגְראמה-שׂילָא, עם עלי תוּלַסִי ומי גנגס. הדבקים עשו כל שביכולתם למשוך את קרישנה לבוא לעולם, וקולותיהם חדרו לעולם הרוחני והגיעו עד גוֹלוֹקַה ורינדאוון.

הופעתו של שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ
הרקע כמעט מוכן. גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה עבר משְׂרִי-הַטְטַה לנַוַדְוִיפַּה, שם הוא נישא לשַׂצִ'ידֵוִי, בתו של נִילָאמְבַּרַה צַ'קְרַוַרְתִי. בזהותם המקורית הם היו נַנְדַה ויַשׁוֹדָא. ממעמקי ליבם, האל, נמשך לאהבתם הטהורה, רצה להופיע כבנם ונטע בהם רצון עז לילד. אנשים רבים, ואפילו הנעלים שבהם, מוטלים לקשיים נוראים. אחת הסיבות לכך היא כדי להעצים את אהבתם ותלותם באל. סיבה נוספת היא להראות דוגמא לאחרים; כיצד להתמודד עם מצוקות בחיים שללא ספק יופיעו בעולם חומרי זה. עבור אמא אין דבר נוראי יותר מאשר לאבד את ילדה. אמא שַׂצִ'י ילדה שמונה בנות יפייפיות, וכולן מתו בילדותן בזו אחר זו. יחד עם בעלה הם סגדו לדָאמוֹדַרַה שָׂאלַגְראמה-שׂילָא שלהם במסירות רבה, ובמהרה התגלות של בַּלַראמה, או ניתְיָאנַנְדַה, נולד להם כבן. הם קראו לו וישְׂוַרֻוּפַּה; כבר בילדותו הוא היה שקוע כולו בלימוד הכתבים. הוא לא היה מוכן להתרועע עם איש מלבד אַדְוַיְתַה והדבקים.

מאוחר יותר, בשנת 1485, קרישנה עם רגשות האהבה של שְׂרִימַתִי רָאדְהָארָאנִּי, הופיע ברחמה של שַׂצִ'ימָאתָא. גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה הוכה בתדהמה, "שַׂצִ'ימָאתָא, את קורנת אור ויופי אינסופי. ולכול מקום שאני הולך אנשים רוחשים לי כבוד, נותנים לי מתנות, בדים, אורז. לא קרה לי דבר כזה מעולם." שַׂצִ'ימָאתָא אמרה, "אני רואה מלאכים בשמיים מציעים תפילות לילד שברחמי, הם מופיעים בחלומות וגם בזמן שאני ערה." האלים למחצה מהכוכבים העליונים היו באים להציע תפילות לילד שברחם של אמא שַׂצִ'י, והיא היתה רואה ושומעת אותם לפעמים, ולא הבינה מה זה. גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה אמר, "אני חלמתי חלום ממש לפני תחילת ההיריון, ובו ראיתי את משכנו של האל בעולם הרוחני, מפיץ קרינה זוהרת ונכנס לתוך גופי, לתוך ליבי, ואז עובר לתוך ליבך ולרחמך. אני מאמין שאישיות אלוהית מיוחדת מאוד עומדת להיוולד לנו." לאחר שיחה זו שניהם נמלאו באושר נשגב. עברו 13 חודשים והתינוק עדיין היה ברחם; גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה היה כבר מודאג מאוד. הוא פנה אז לנִילָאמְבַּרַה צַ'קְרַוַרְתִי, שהיה אסטרולוג גדול. הוא ערך מיד הורוסקופ ואמר, "הילד הזה הוא מאוד מאוד מיוחד, לפי המפה האסטרולוגית הוא ישות אלוהית, והוא פשוט מחכה לרגע המבורך והמתאים ביותר לצאת לעולם. עוד בחודש הזה הוא ייוולד."

על-פי האסטרולוגיה הוֵדית ליקוי הירח נחשב לרגע מאוד לא מבורך. ישנם בְּרָאהְמַנּים שלא יוצאים מבתיהם, יש שצמים, ולעיתים אוטמים את חלונות הבתים והמקדשים בנייר שחור, כדי שלא תחדור אפילו קרן אור אחת. עבור החומרניים כל מה שמפריע לעינוג החושים נחשב ללא מבורך, וכול מה שמגביר את עינוג החושים נחשב למאוד מבורך. באותו זמן החומרניים של אז הגיעו בהמוניהם לנַוַדְוִיפַּה, כדי לטבול במי הגנגס הטהורים, ולקרוא בקולי קולות בשם 'הַרי'; זה היה הזמן היחיד שבו הם קראו בשם הזה.

ערב הופעתו
עם כל הסגידה החומרית לאלים השונים שרווחה בעת ההיא, ומיני הסגידה שהמציאו לעצמם באופן ספקולטיבי, והאתאיזם שהפך אז לנפוץ, בזמן ליקוי הירח, כדי להגן ולהעצים את התענוגות החומריים שלהם, הם טבלו במי הגנגס וקראו בשם 'הַרי'. מיליוני אנשים טבלו באותו לילה בגנגס וקראו בקול גדול, "הַרי!, הַרי!" נשמת העל מתוך ליבם עודד אותם לשאת בכנות וברצינות רבה את שמות האל כמו שלא עשו מעולם, וכך מבלי לדעת, באומרם את השם הקדוש, הם הזמינו את קרישנה לבוא לעולם. בזמן שכול בני דת ההינדו קראו בקול גדול "הַרי! הַרי!" ו"הַריבּוֹל!" המוסלמים נדהמו לשמוע את כולם קוראים "הַריבּוֹל!" וגם הם הצטרפו והתחילו לקרוא "הַריבּוֹל!" חלקם בלעג, חלקם פשוט נסחפו אחר כל העניין. מכול עבר נשמעו הקריאות "הַרי! הַרי!" ו"הַריבּוֹל!" והצטרפו יחד לרעש גדול. שְׂרִיוָאסַה טְהָאקוּרַה ואֵחַיו שמחו כל-כך לראות מיליוני אנשים קוראים בשמו של קרישנה, והחלו לבכות מרוב אקסטאזה, "הלואי והליקוי הזה ימשך לעד!" ובזמן המבורך הזה בשעות הערב, לאור הירח המלא של חודש פְּהָאלְגוּנַה (פבר'/מרץ), 1486, הופיע האל העליון שְׂרִי קרישנה עוטה את רגשות אהבתה של שְׂרִי רָאדְהָא, כדי להפיץ את רוח האהבה של ורינדאוון, דרך זמרת המַהָא מנטרה הרא קרישנה – הרא קרישנה, הרא קרישנה, קרישנה קרישנה, הרא הרא/ הרא ראמה, הרא ראמה, ראמה ראמה, הרא הרא.

אושר ושמחה פשטו בכול, האלים למחצה בעדן החלו לרקוד, לנגן בתופים ולהמטיר פרחים. כמה מהם אפילו הופיעו במסווה, בדמות של אנשי נַוַדְוִיפַּה פשוטים, רק כדי לראות את דמותו היפיפייה של גַוּרַה הַרי. הוא ניחן ביופי של קרישנה, אך בגוון זהוב, לכן השכנות קראו לו גַוּרַה הַרי. גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה ראה שכול אחד מאיבריו היה כמו זהב מותך, וקרא לו לכן גַוּרָאנְגַה. נִילָאמְבַּרַה צַ'קְרַוַרְתִי אמר, "הילד הזה הוא אישיות מיוחדת במינה, הוא כמו נָארָאיַנַּה בעצמו, הוא יקיים ויזין את היקום כולו." ולכן העניק לו את השם וישְׂוַמְבְּהַרַה. שַׂצִ'ימָאתָא קראה לבנה נימָאי, כי נולד תחת עץ נים, וגם כי העלים של עץ הנים מאוד מרים, והוא ידוע כמגרש רוחות רעות. נזכרת בשמונת בנותיה שמתו בעבר, היא חשבה להגן עליו כך.

עיניו היפיפייות היו כמו עלעלי לוטוס רחבים מעוקלים טיפה מעלה בקצותיהם. שפתיו כמו השמש העולה, האף שלו היה כל-כך יפה ומיוחד, שאפשר להשוות אותו רק לפרח השומשום. צווארו היה מעוגל כמו קונכיה, וכבר כתינוק היו לו חזה רחב ומותניים צרות, ידיו הקטנות השתרעו עד לברכיו. הוא היה מאגר של יופי אינסופי. מיום היוולדו הוא המיס במבטיו את לב כל, וכול מי שראה אותו התאהב בו מיד.

ורינדאוון דָאסַה טְהָאקוּרַה מסביר שמכול החגים גַוּרַה פֻּוּרְנּימָא הוא הגדול ביותר, כי החסד של שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ הוא הגדול מכול. מַהָאפְּרַבְּהוּ נולד בערב הירח המלא של חודש פְּהָאלְגוּנַה, ושְׂרִי ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ נולד ביום ה-13 להמלאות הירח של חודש מָאגְהַה (ינואר/פברואר), ומי שחוגג וסוגד לאל בשני הימים האלה יזכה בברכה הגדולה מכול – החסד של האל, חסד שמעורר אהבת אלוהים בליבו.

מאמרים נוספים מאת שיאמננדה דאס

• הופעתו של שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ
• עוד...