מפגש אישי עם אלוהים
"אישיות אלוה העילאי אמר: הו בן פְּרּיתְהָא, הסכת עתה ושמע כיצד באמצעות תרגול יוגה, תוך מודעות מוחלטת לי ומֶחשָב קשור אלי, תוכל, פטור מספקות, לדעתני במלואי." (ב.ג. 7.1)
יוגה משמע התקשרות – יצירת קשר עם האמת העליונה, עם סיבת הסיבות. מעטים מאמינים שאפשר לדעת ולפגוש את אלוהים באמת. התנ"ך אומר "למי תדמיוני ואשווה". לאור מסורת פרשנית שמקורה במפגש עם הפילוסופיה היוונית, רבים מאמינים שאלוהים הוא מעבר לכל תפיסה. הם חושבים שרק כסילים וסנטימנטליסטים מאמינים במפגש ישיר עם אלוהים. הרי, כך הם סוברים, כל שקול דעת המאמין באלוהים יודע שאלוהים אינו מוגבל; לכן הוא מופשט ומעבר לכל תפיסה.
תורת היוגה מציגה תפיסה חלופית, מאוד ייחודית, של אלוהים. על פי היוגה אלוהים הינו בעל דמות ומלא באינספור תארים, אך אלה לא הופכים אותו למוגבל כי אם לשלם ומושלם. אלוהים על-פי היוגה הוא בעל דמות ואישיות לא מוגבלים, הוא מעבר לכל תפיסה חומרית, אך נגיש לאלה שהשתחררו מכבלי התודעה החומרית.
תורת היוגה אומרת שבאמצעות ידע נכון המתקבל ממקור מהימן, תרגול נכון שמנקה את התודעה ממסכי האשליה ותרגולת של יחסי שירות ואהבה לאל (בצירוף הרבה חסד שלו ושל דבקיו), אפשר לדעת את האל כמות שהוא; אפשר לפגוש אותו פנים אל פנים ולאהבו. תורת היוגה אומרת שאהבה טהורה לאל הינה ההישג האנושי הגבוה ביותר, ושאהבה טהורה זו טומנת בחובה את ההגשמה והאושר הנעלים ביותר, גם את הפתרון האולטימטיבי לכל מצוקה חומרית.
מי הוא אלוהים על-פי היוגה?
"קרישנה, הידוע גם כגוֹוינְדַה (מי שמעניק עונג לחושים ולפרות), הינו השליט העליון. גופו נצחי, הוא מודע לחלוטין ויודע כול, והוא מלא באקסטאזה אינסופית. הוא המקור לכול אך לו אין מקור והוא סיבת הסיבות". (ברהמה סַמְהיתָא 5.1)
זוהי תפילה שנשא בְּרָאהְמָא, היציר הנברא הראשון והבורא המשני של עולם זה, לאל העליון. בתפילתו הוא אומר שקרישנה, בהיותו סיבת הסיבות והמקור לכל, הוא מאגר ומקור כל התארים, התכונות והמעלות. לכן שמו קרישנה, שובה הלב העליון. הוא בעל גוף, אך בשונה מאיתנו, אין גופו מוגבל. גופו נצחי, מודע לחלוטין, בעל יכולות אינסופיות, ומלא באקסטאזה אינסופית. הוא מושא האהבה העליון.
יש המאמינים שהאל נשגב מתפיסתנו. כיצד ניתן לפגוש את האל, אם מהותו בלתי נתפסת ומופשטת? הם סוברים שאם הוא בעל גוף ואישיות אזי הוא מוגבל כמונו; כיצד יתכן שאלוהים כזה הוא האחד המוחלט? אם אלוהים היה באמת מעבר לכל תפיסה ומופשט, כי אז לא ברור כיצד יתכן שהוא בורא העולם, גם כיצד הוא מטרה לאהבה. כבורא העליון, על האל להיות סיבתו הראשונה. יחסי סיבה ותוצאה טבעם שהסיבה נמצאת בתוצאה, והתוצאה מוכללת בסיבה. לפי היגיון זה, חייב בורא העולם להיות בעל מאפיינים ותארים כלשהם המשותפים לו ולעולם שיצר, ולכן טבעי שניתן לדעתו. השמש וקרני השמש מהווים דוגמא יפה לכך. החום והאור שנוצרו על-ידי השמש מצביעים על קיומם בשמש. האדם הוא בעל צורה ואישיות. אם הוא נברא על ידי אלוהים, הגיוני שגם האל יהיה בעל צורה ואישיות. כיצד האל יכול ליצור דמות בשעה שהוא משולל דמות? כיצד הורים יכולים להביא ילד בעל דמות ואישיות, אם הם משוללים דמות ואישיות? בנוסף, אהבה מחייבת אובייקט רגשי ומטבעה מבוססת על יחסי גומלין. כך גם עם האל. אם האל אכן מעבר לכל תפיסה ומופשט, אין הוא יכול להיות סובייקט רגשי, גם לא ייתכנו יחסי גומלין איתו. מי שמאמין כך באלוהים מופשט, לא שונה בהרבה מאתיאיסט. גם הוא כמותו מודט, בסופו של דבר, על העולם המוגבל וקשור לחומר, ולא לאלוהים. תורת היוגה אומרת שאלוהים הינו בעל דמות ואישיות, אך דמותו ואישיותו לא מוגבלים ולא פגומים כשלנו. בעיניים רגילות לא ניתן אולי לראותו, אך בחסדו האל יכול לפקוח את העיניים הרוחניות של מתרגל היוגה ואז ניתן לראותו ישירות.
אדם שנתון לתפיסת חיים אנוכית, שלא חורגת ממגבלות החומר, ממילא בחפשו אחר אלוהים, ישליך את תפיסת חייו האנוכית והמוגבלת על האל, או בחפשו בשכלו אחר אלוהים לא מוגבל, הוא ישלול, עקב גאוותו (ובעקיפין, עקב קנאתו בו), את דמותו וצלמו המוגבלים לכאורה של האל כדי להפכו ללא מוגבל. אנשים שכלתניים השקועים בתפיסה חומרית מאמינים שייחוס דמות וצלם לאל מגבילים אותו בהכרח. זאת משום שכל הגדרה המיוחסת לאל מייד מציבה אותו לדידם במקום מוגבל. מוגבלות הבנתם החומרית לא מאפשרת להם להבין ולתפוס קיומה של דמות לא מוגבלת. רבים האנשים המאמינים באלוהים ומתפללים אליו, החשים בליבם שהם פונים למישהו בעל דמות ואישיות, ושבאים במגע אמיתי עם האל. מכל מקום, עקב תפיסת חיים אשלייתית ומחויבות למסורות שאינן מכירות באל כבעל דמות, אלו שוללים שכלית את שהם חווים רגשית. זה גורם להתנגשות ומחליש מאוד את התנסותם וחוויתם הרוחנית. בבהגווד-גיטה (7.13) נאמר:
"נתון לתעתועי שלוש המידות [טובות, להיטות ובערות] אין העולם יודע אותי, אשר מצוי מעל למידות ובלתי כָּלֶה."
כל חי הוא נשמה שבמקורה הייתה בעולמו הרוחני של האל. זו מגיעה לעולם החומר בדרך כלל כאשר היא מפנה גבה לאל ומנסה לממש עצמה כאלוהים. תחת תשוקה זו להיות כאלוהים – המתבטאת (פסיכולוגית) ב"אני" ו"שלי", משמע אני מרכז העולם והעולם הוא שלי, או נועד לתענוג שלי – מפתחת הנשמה תפיסה אנוכית וקנאה באל. בשעה שאדם נתון למנטאליות זאת, הוא מתכסה בשלוש מידות הטבע, שהן אופנים שונים של אנוכיות המכסה את התודעה המקורית של הנשמה. עקב כסות זאת אין הוא יכול לראות דבר מלבד חומר. בתודעה זו של קנאה באל ותחרות עימו, אין באפשרותו לתפוס את האל כמות שהוא. כל שהוא רואה זה רק חומר, גם האל עצמו מסתיר פניו ממנו. תחת האשליה שהוא נתון לה, בהתאם לרמת אנוכיותו ואופניה, תפיסת עולמו היא שאין אלוהים, או שאלוהים כפוף לצרכיו, או שהאל במידה זו או אחרת הוא יציר דמיונו, או שאלוהים הוא אך שלילת המוגבל או עקרון הסברי מופשט לקיומו של העולם. כל אלו הם אבני נגף בדרך למפגש האמיתי עם האל.
מפגש עם האל
בבהגווד-גיטה (11.54) קרישנה אומר שהדרך היחידה לדעת אותו, האל העליון, כמות שהוא, זה באמצעות שירות אוהב טהור:
"ארג'ונה יקירי, רק באמצעות שירות מסור ללא סייג ניתן להבין אותי כמות שאני – שניצב לפניך וניגלה לעיניך במישרין. רק בדרך זו תוכל לחדור אל מסתרי הבנתי."
ידיעת האל הנובעת משירות מסור מבוססת על מפגש אישי איתו. אין כאן עניין לאמונה ולכן אין מקום לספק. מה זה שירות מסור (או בהקטי יוגה)? בבהקטי רַסָאמְרִתַה סינְדְהוּ (1.1.12), ניתנת הגדרה של בהקטי יוגה והסבר כיצד התהליך עובד.
"בהקטי, או שירות מסור, פירושו העסקת כל חושינו בשירות האישיות העליונה, אדון כל החושים. כאשר הנשמה משרתת את העליון, שתי תופעות משניות מתרחשות. אחת – השתחררות מכל ההגדרות החומריות, והשנייה – החושים [הרוחניים] מיטהרים [מהזהויות החומריות]."
הנשמה יכולה להתרועע עם האל לא באמצעות חושיה החומריים, כי אם באמצעות החושים הרוחניים של הנשמה, הנחשפים ומתנקים ממגבלת החומר, תוך כדי שירות מסור לאל. לאום, דת, מין, וכו' – כל אלו הן הגדרות חומריות שיש להיפטר מהן, משום שהן מהוות מכשול בהתקדמות הרוחנית. בפסוק 18.66 בגיטה קרישנה מורה: "נטוש את כל צורות הדת [את כל סוגי הדהרמה ] והתמסר רק לי. אני אגאלך מן התגובות לחטא כולן. אל תירא." צורות הדת, או כללי דהרמה חומריים, מהוות חובות דתיות הנובעות מאמונותיו החומריות ומטבעו החומרי של המתרגל. את אלה יש לנטוש כי הן מהוות אבני נגף במסע הרוחני. בפסוק 1.2.234 בבהקטי-רַסָאמְרִתַה-סינְדְהוּ נאמר:
"איש אינו מסוגל להבין את קרישנה כמות שהוא באמצעות חושיו החומריים. אולם הוא מתגלה לדבקים כאשר הוא מתרצה משירותם האוהב והנשגב."כיצד לרצות את האל כך שיחפוץ להתגלות לפנינו? באמצעות שירות מסור וגישה אוהבת. בבהגווד-גיטה (4.3) קרישנה אומר לארג'ונה: "היום אני חושף לפניך מדע עתיק-יומין זה, שדן ביחסים עם העליון. זאת משום שהינך דבקי ורעי, ויכול משום כך, להבין את רזיו הנשגבים." לא ניתן להבין את מדע האלוהות ללא דבקות טהורה. רק דרך השירות המסור מאפשרת להיפטר לחלוטין מהעוינות והקנאה באל (אני רוצה להיות העליון, למה הוא העליון?), שזה התנאי המוקדם לידיעת האל. דבק באהבתו לקרישנה תמיד ממוקד בו:
"הו בן קוּנְתִי, כל אשר תפעל, תאכל, תציע או תחלק, גם כל סיגוף – עשה כמנחה לי". (ב.ג. 9.27) "הֱגֶה בי במֶחשָבך תמיד, היֵה לדבקי, השתחווה לפני וסגוד לי. אם כל כולך תתמקד בי כך, הרי שתבוא אלי."(ב.ג. 9.34)
מדע היחסים עם העליון – בהקטי יוגה – אולי בא מהודו, אך אינו הודי, ממש כמו זהב. לא משנה איפה כרו אותו, ערכו הינו אוניברסאלי – הוא ניתן ליישום על ידי כול אדם, בכול מקום ובכל מצב. בהקטי טהורה, או שירות מסור ללא כל מניע חומרי, מהווה הדרך היחידה לדעת את האל באמת, כמות שהוא.