התמסרות לאלוהים, להיות תלויים באלוהים – אוסף עצות למתרגל הרוחני

1. עלינו ליישם עקרונות כדי שנוכל לשנות את חיינו באופן מדוד, בין אם העולם סביבנו משתנה או לא.

2. עלינו למצוא את ה"מנוחה/הרפייה" שלנו במקום הנכון. אין זה קשור לנסיבות חיצוניות.

3. המפתח נמצא במצב הפנימי של הלב.

4. הימצאותה או העדרה של מנוחה/הרפייה בבסיס חיינו קובעת את האופן והעוצמה בה אנו מיטלטלים או נסערים על ידי נסיבות החיים.

5. עלינו לקבל את החסד של אלוהים, ולקבל גם את התזמון שלו. אנו חייבים לחכות לו.

6. זמן באופן כללי – הינו גורם בחרדה.

7. עלינו לנטוש את המחשבה שנסיבות חיינו חייבות להשתנות.

8. כאשר הפתרונות נותרים בלתי נראים עלינו להרפות מתוך אמונה. אנחנו חייבים לבטוח בלוח הזמנים של אלוהים, למרות שייתכן שהוא שונה מלוח הזמנים שלנו.

9. משמעות הדבר הינה "התמסרות" ו"קבלה".

10. נסיבות חיצוניות מוכתבות על-ידי הקארמה שלנו ולמעשה על-ידי רצונו של אלוהים ובאישורו. החופש שלנו נמצא בתחום התגובה והגישה שלנו למתרחש, ואלו נתונים לבחירתנו

11. בקבלה ובהתמסרות מסוג זה, המשמעות הינה לבחור לחכות לפתרונות שלו, לתוצאות שלו, להכוונה שלו, ולתזמון שלו – לא משנה כמה זמן ולאיזה כיוון הדברים הולכים.

12. את כל הבעיות צריך להעביר לידי אלוהים דרך התמסרות, תפילה, ופעילות מעשית. אולם הפעילות המעשית צריכה ללכת בעקבות ההתמסרות מתוך תפילה.

13. הכוונה היא שעלינו להניח את הדברים לרגלי אלוהים, ולבטוח ביכולת שלו לפתור אותם – בדרך ובזמן שלו.

14. ברגע שנסיבות ובעיות נתונות בידי אלוהים, יש להשאירן שם.

15. פעמים רבות התזמון מקשה על האמונה והאמון שלנו. הדבר יכול למתוח את האמון שלנו עד לנקודת שבירה.

16. למרות שייתכן שאנו חווים ניתוק מפחיד מהחסד של אלוהים, אנו חייבים, מתוך כוונה ונחישות, לסמוך על הדאגה ועל החיבה התמידיות והאינסופיות של אלוהים ושל משרתיו. בזמנים קשים ומתמשכים, עלינו להסיט באופן מכוון את תשומת הלב מהנסיבות שלנו, ולבחור לשקוע במילותיו של אלוהים. ההקלה טמונה רק בהן.

17. הדרך שבה אנו שוהים בנסיבות קשות ומתמשכות "שיצאו מכלל שליטה", הינה תוצר של הבחירה שלנו. אם אנו מוצאים מקלט באלוהים מתוך נאמנות, אמון וקבלה, ומתמסרים אליו, אנו נותנים לו יד חופשית להשתמש בנו כרצונו, ולפתור את הדברים כרצונו.

18. בזמנים קשים יש לקחת מקלט בדרך שהלכו בה נשמות דגולות.

19. כיצד לפעול באופן מעשי בזמנים קשים? ראשית, הקדישו את רצונכם לאלוהים, והיו כמהים להתמסר לרצון רב החסד שלו. זוהי בחירה מודעת. התפללו! כאשר בוחרים באופן מודע למצוא מקלט באלוהים זוהי פעולה של התמסרות שמציתה אמונה במקום הכי עמוק בלב.

20. עליכם להיות נכונים לחכות לאלוהים ולהוראותיו.

21. אל תצפו לתשובות מלאות ומושלמות לפרטי פרטים.

22. הפחד נוטה להיות בעל עוצמה; האמון נחלש כשעימותים מתעוררים. האתגר הוא להיות חזקים באמונה. תידרשו להתעמת עם הפחד המתגבר שמתלווה לפעולה מתוך תלות, ולהתקדם לעבר מצבים שתוצאותיהם אינן ידועות מראש.

23. צפו לכך שהפחד יתגבר. הפרידו בין האמון שלכם ובין הרגשות שלכם. פחד מהלא נודע הוא טבעי. לפעול מתוך אמון למרות פחד וספקות זוהי אמונה אמיצה! התקדמו הלאה באמונה למרות פחד וספקות, ושאר רגשות שליליים ולא רצויים.

24. כבדו, הללו והודו לאלוהים אחרי שהכול עובר. החסד נוכח; כבדו והוקירו את מתנותיו של אלוהים. זהו זמן טוב לסקור את החסד המתמשך שניתן לנו על ידי אלוהים במשך כל חיינו.

25. כשנדמה לנו שהחיים יצאו מכלל שליטה, אנו נוטים לרצות שאלוהים ישנה את הנסיבות החיצוניות. אך למעשה, אנו זקוקים לעזרתו, לעשות שינוי פנימי בתוכנו. עלינו להתפלל, ובזמן התפילה לוותר על האחיזה שלנו בנסיבות שהן מעבר לשליטתנו. עלינו להעביר את נסיבות חיינו וכן את השליטה האשלייתית שלנו בהן לידי אלוהים. התוצאה של זה הינה שלווה פנימית שאיננה תלויה בנסיבות חיצוניות.

26. התמסרות שכזו צריכה להתחדש כל הזמן. באופן כללי, תוצאות אינן מתקבלות מפעולה חד-פעמית וגורפת.

27. השלווה שניתנת לנו על ידי אלוהים מציעה גם הגנה וגם איתות אזהרה. כשהשלווה הזאת מתפוגגת עלינו להכיר בכך כאות שאנו צריכים לקחת מקלט באופן עמוק יותר. כך, תהפוכות חוזרות ונשנות בחיינו נותנות לנו הזדמנות ליותר תלות ואינטימיות.

28. היזהרו מקולות פנימיים של חוסר סבלנות המסיטים אותנו מהתלות שלנו באלוהים ומביאים לחוסר אמון בתזמון שלו.

29. פנו למי שיש לכם בו אמון כשאתם נתונים בקושי.

30. היזהרו מחוסר סיפוק ומזריקת האשמה על אי-השלמות של הנסיבות החיצוניות. חוסר סיפוק הינו מצב פנימי שאיננו תלוי בנסיבות חיצוניות.

31. מוטב לראות חוסר סיפוק כהזמנה של אלוהים שנתקרב אליו יותר.

32. סיפוק איננו עניין של כוח רצון. זהו איננו עניין של מאמץ יתר. זוהי מתנת עוצמה מאלוהים. אנחנו באמת זקוקים לזה דקה דקה, שעה שעה ויום יום. אנחנו צריכים ללמוד מה הכוונה בלחיות תמיד בזכות העוצמה של אלוהים.

33. נדרש מאיתנו להכיר ולהודות באי יכולתנו בפני אלוהים. ללמוד לעמוד בפני נסיבות בכוחו של אלוהים הוא גילוי אטי ומרחיב. נראה שאנו מסוגלים לקחת מקלט ולזעוק לעזרה רק כאשר הכוח שלנו הוכיח את עצמו כבלתי מספיק באופן מוחלט.

34. כדי להתמודד עם ייאוש, ספרו לאלוהים באופן פתוח וכן איך אתם מרגישים. עשו זאת עד שאתם בטוחים שהוא שמע אתכם לחלוטין. היו במצבכם כמות שהוא.

35. ברגעי ייאוש בקשו עזרה מאחרים.

36. כשהחלומות נשברים, ניתן ללמוד שיעורים משמעותיים. עם זאת, מתנות מסוג זה אינן נרכשות בקלות.

התהליך כואב באופן בלתי נמנע ואין קיצורי דרך.

37. משבר יכול להיות השיעור הנפלא ביותר שיילמד מתוך התהליך הזה. השיברון הוא היכולת לעמוד מול אלוהים ומול אחרים בידיים פתוחות – כבר לא טרודים בעצמנו, ביכולותינו או בשאיפותינו.

38. אנשים שבורים הפסיקו להציב דרישות לגבי האופן שבו הדברים צריכים להתרחש. הם מותירים את עצמם זמינים לאלוהים לעשות כל דבר שמשמח אותו. הם התמסרו. הם מקבלים ותלויים.

39. הגישה הזאת יוצרת אינטימיות וזכות יתר בשירות שלהם.

40. סוג כזה של שיברון מתמסר, פעמים רבות, עולה מתוך שנים של חוסר סיפוק, תסכול ואכזבה, ומתוך נטישת החלום של איך אלוהים היה אמור לפעול. אדם כזה כבר אינו נאחז יותר בתכניות שלו. הוא חש מנוחה, קבלה ושלווה, אך לא תחושת בגידה. בסוג כזה של התמסרות, ישנו אמון באלוהים גם כאשר הדברים מתרחשים אחרת מן המצופה.

41. כשחלומותינו נותרים בלתי ממומשים, לעתים, אלוהים מבקש מאיתנו לוותר לחלוטין ובפועל על ההיקשרות שלנו ועל הרצון שלנו שהם יתגשמו. לעולם.

42. בתודעת פרישות כזו אנו חופשיים לקבל את מה שיש לו בעבורנו. דרגה כזאת של אמונה ואמון יכולים להיות הפרי הבשל של חלומות שבורים.

43. החלומות שלנו, פעמים רבות, הם תולדה של האגו הכוזב ואנוכיות או שהם מזוהמים בהם. לעתים הזוהמה הזו היא מעודנת וסמויה.

44. לכן אנו נדרשים לסמוך על שיקול הדעת של אלוהים, ולקבל את הרצון שלו, כנכון וכטוב ביותר. האם אנו מוכנים לסמוך על אלוהים כאשר מה שהוא נותן לנו שונה מהרצון שלנו? האם אנו מוכנים לתת לו את השליטה על כל התכניות שלנו, אפילו על התכניות שלנו לשרת אותו?

45. אין לטעות ולחשוב שהקשיים שעולים במשך המסע הם העדר חמלה של אלוהים. הוא נמצא כאן גם אם אנחנו לא יכולים לתפוס או להבין אותו.

46. ישנם זמנים שבהם אין לנו בררה אלא לחכות. בזמנים כאלה, פעמים רבות, אנחנו לא מסוגלים להבחין בנוכחות של אלוהים או של הרצונות שלו. אנחנו נאלצים לחכות.

47. אנחנו עלולים להגיב לבקשה רבת החמלה של אלוהים שנחכה בצייתנות ב:"לא ביקשתי את זה!" או "לא משנה מה אני עושה!" או "למה אני צריך להיות צייתן כאשר התפשרות נראית יותר תכליתית!"

48. ככל שאנו מחכים זמן רב יותר, כך קל לנו יותר לבטל באופן שכלתני את הציפייה הצייתנית במקום לחכות עוד שאלוהים יוציא אל הפועל את הרצון שלו, בדרך שלו ובזמן שלו.

49. תגובה נוספת לבקשה שנמתין היא: "זהו זה! אני לא יכול להמשיך יותר!" למעשה, התקווה שלנו לא היתה בכלל ב"קש האחרון" הזה; היא היתה באלוהים. השינוי האחרון בנסיבות לא משנה בעצם את מה שנתבקשת לעשות.

50. תגובה נוספת היא: "כמה זמן זה יכול להימשך ככה, אלוהים?" זמן נראה אחרת מנקודת מבטו של אלוהים, נקודת המבט של הנצח. סמוך על כך שאלוהים עדיין שם וימים של המתנה אינם אף פעם בזבוז או לשווא. פעמים רבות, תפילות נפלאות ומנחות ספרותיות עתיקות, הנותנות נחמה/מזור לאחרים, נולדו מתוך מצוקה וייאוש בהמתנה שאלוהים יפעל.

51. כשנראה שהחיים נעצרו, קחו מקלט בספרות טרנסדנטלית שמתארת נשמות מתקדמות / דגולות המדגימות את הסבלנות והמנטליות הדרושות כדי להתמודד עם אתגר מסוג כזה.

52. פעמים רבות, כתבים הנותנים לנו את הנחמה הרבה ביותר נכתבו על ידי אנשים בזמנים קשים במיוחד. לעתים קרובות אנו מוצאים רכות, כנות פשוטה ופתיחות כלפי התכנית של אלוהים וכלפי התזמון שלו – למרות המצוקה הקיימת.

53. אנו צועדים באמונה ולא מתוך ראייה, משום שדרכי הפעולה של אלוהים פעמים רבות מתבצעות מעבר לטווח הראייה שלנו. פעולתו של אלוהים נוכחת למרות חוסר המודעות שלנו אליה.

54. אנו מתבקשים לסמוך על כך שאנו לא לבד, לא נזנחנו ולא נשכחנו.

55. הרגעים האלה שנראים לעתים כגרועים ביותר, מתבררים כטובים ביותר שלנו. הם יכולים לשנות באופן מהותי את האישיות שלנו, יכולים להצביע על החולשות שלנו ולהפחית התקשרויות.

56. טוב יכול להתרחש על פי רצונו של אלוהים למרות החוסר בכישורים או אפילו בטוב (או קיום של זדוניות) בלבבות של אלו ששימשו כאמצעי בידי אלוהים. אפילו עלה בודד של דשא לא יכול לנוע בלי האישור של אלוהים.

57. למרות שאנו לא אמורים לנטור טינה לאחרים, עלינו לנהוג בצורה מעשית בבואנו להתרועע עם הזולת.

58. אם יש לנו הרצון העז לשרת את אלוהים, תמיד נוכל לעשות איזשהו שירות, אפילו אם הוא מסוג שונה. תמיד יש לנו מה להציע לאחרים, בלי קשר לנסיבות החיצוניות שלנו.

59. ישנה אינטימיות בשירות שלנו לאלוהים כשאנו שבורים. אלוהים עושה שימוש ב"כדים שבורים"; כל אחד טומן בחובו את מתנותיו הרוחניות.

60. ככלות הכול, הצלחה אמיתית מתאפשרת הודות לחסד של אלוהים ולא מן היכולות שלנו.

61. כשאנחנו משרתים מתוך השענות על הכוח שלנו בלבד, אנשים מקבלים את הרושם שהם צריכים להיות כמונו.

62. כשאנחנו משרתים מתוך הישענות על הכוח שלנו בלבד, אנחנו נוטים לעמוד לפני אלוהים וחוסמים את האפשרות שאחרים יראו אותו.

63. אם אנחנו רוצים תמיד להיראות חזקים או מצליחים אנחנו מאבדים את האפשרות לשקיפות, מאבדים את החופש להיות כנים, אנחנו לא יכולים להביע צרכים, חייבים לחפות על טעויות, צריכים שיהיו לנו כל התשובות ומאבדים את החופש להיות עצמינו.

64. הרצון העז שלי הוא להיות כלי בידי אלוהים, למרות שאני לא מה שקיוויתי להיות. אני מפסיק את ההצגה.

65. מי ייתן ואלוהים ישתמש בי בשעת חולשתי אפילו יותר מאשר כאשר יש לי כוח.

66. אף על פי שאנחנו בעיקר מדגישים קבלה, סבלנות, ושהייה – עדיין יש פעילות בתוך אותה שהייה. זוהי המתנה בלתי נאחזת לתוצאות של אלוהים.

67. פעולה עצמתית ונחושה נדרשת אף היא בזמנים מסוימים של המתנה.

68. ברגע שאתה מתחיל לפעול, קל מאוד להניח שוב שהכול תלוי בך. וכך החרדה תשוב במלואה. אף על פי כן, התשוקה שלנו צריכה להמשיך להיות הרצון להתמסר אליו. אנחנו פועלים אך העבודה והתוצאות שלה הן בידי אלוהים.

69. לכן, כשאנחנו פועלים אנחנו נדרשים לשאול: "האם אני מניח שהכול תלוי בי וביכולות שלי? או האם אני מתמסר לאלוהים ולחלוטין תלוי בו?"

70. כשאני נוקט בפעולה, אני צריך לשאול את עצמי שאלה סופית: "האם אני יכול להישאר מסור לאלוהים ותלוי בו בעודי פועל בעולם? האם אני מוכן לאפשר לאלוהים את הזמן שלו ואת הדרך שלו להביא את הדברים אל סיומם?"

71. אם התשובה היא לא, ייתכן שאתה צריך לבחון מחדש את דרך הפעולה שלך. אם התשובה היא כן, זה אות לכך שהתנועה שלך קדימה היא נכונה.

72. אפשר לאלוהים לכוון ולכוון מחדש את הפעולות שלך בהתקדמך הלאה. אפשר לאלוהים לפעול ממקורות שאתה לא חשבת עליהם אף פעם. אפשר לאלוהים לעשות בך מה שהוא חפץ, כלומר, לבצע ניתוח של האישיות שלך במישור עמוק יותר.

73. סמוך על אלוהים בפעולה שלך כפי שסמכת עליו באי הפעולה.

74. אנחנו מנסים להגיע לתלות אקטיבית באלוהים בתוך החיים שלנו.



מאמרים נוספים מאת יוגה של אהבה

• וידאו: מהו שדוחף אדם לפעול כנגד רצונו
• וידאו: אלוהים הוא לא פטנט
• נשיא המדינה מוצא עידוד ביזמה לכינון ועד אנשי רוח בישראל
• לזכור את המוות
• בשידור חי: הבהגווד-גיטה – אלוהים, אדם, ומה שביניהם‎
• וידאו: הבהגווד-גיטה – חכמה עתיקה לזמנים חדשים
• וידאו: בישול רוחני
• וידאו: חכמת היוגה
• וידאו: שירת העשבים – קוסמטיקה רוחנית
• עוד...