הרצאה: בהגווד גיטה 18.17-18.47 – שלמות הפרישות

שיעור זה ניתן על-ידי דורית לובן בתל אביב | קובץ להורדה

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

18.17  מי שאינו מונע על-ידי עצמי כוזב ותבונתו אינה סבוכה, גם בהורגו אדם בעולם זה, אינו הורג; גם אינו נכבל במעשיו.

18.18  ידע, מושא הידע והיודע – אלה שלושת הגורמים לפעולה; החושים, העבודה והעושה הם שלושת מרכיביה.

18.19  ידע, פעולה ומבצע הפעולה – אלה נחלקים לשלושה סוגים בהתאם לשלוש מידות הטבע החומרי. שמע עתה אודותם.

18.20  דע כי אותו ידע שבאמצעותו רואים את הטבע הרוחני האחד והבלתי נחלק שבכל ישויות החיים, אף שאלה נחלקות לצורות לאינספור, הוא ידע במידת הטובות.

18.21  דע כי ידע שמבחין בסוגים שונים של ישויות חיים על-פי גופיהן השונים הוא במידת הלהיטות.

18.22  ואותו ידע שקושר לסוג פעולה אחד ויחיד, כאילו אין דבר מלבדו, מבלי לדעת את האמת, והנו זעום ביותר, נקרא ידע במידת החושך.

18.23  פעולה סדירה ומווסתת, שמתבצעת ללא התקשרות, גם ללא משיכה או דחייה, וללא ציפייה לטובת הנאה, נקראת פעולה במידת הטובות.

18.24  לעומת זאת, פעולה שכרוכה במאמץ רב ותכליתה השבעת התשוקות, שמתבצעת מתוך הכרה עצמית כוזבת – זו נקראת פעולה במידת הלהיטות.

18.25  פעולה שמתבצעת מתוך אשליה והתעלמות מכללי הכתובים, מבלי להתחשב בשעבוד שתגרור או באלימות או במצוקה שתגרום לזולת – זו נחשבת לפעולה במידת הבערות.

18.26  מי שמבצע חובתו ללא התרועעות עם מידות הטבע החומרי, ללא עצמי כוזב, מתוך התמדה והתלהבות, ובשוויון נפש להצלחה וכישלון – נחשב לפועל במידת הטובות.

18.27  מי שנקשר לעבודה ולפירותיה, ומבקש ליהנות מפירות אלה, והנו חמדן, צר עין, טמא לב ומושפע משמחה וצער – פועל שכזה הוא במידת הלהיטות.

18.28  מי שמעשיו כולם נוגדים את כללי הכתובים, והנו חומרני, עיקש, רמאי ומומחה בפגיעה בזולת, כמו גם עצל וממורמר תמיד, ודוחה הכול מהיום למחר – נאמר שהנו פועל במידת הבערות.

18.29  הו כובש העושר, האזן עתה לפירוט סוגי ההבנה וההחלטיות בהתאם לשלוש מידות הטבע החומרי.

18.30  הו בן פְּרּיתְהָא, אותה הבנה שמורה מה מותר לעשות ומה אסור, ממה לחשוש וממה לא, מה כובל ומה משחרר – זוהי הבנה במידת הטובות.

18.31  הו בן פְּרּיתְהָא, הבנה שאינה מבדילה בין דת לכפירה, ובין מעשה מותר לאסור, הנה במידת הלהיטות.

18.32  הבנה, שבתעתועי האשליה רואה בכפירה דת ובדת כפירה, וחותרת תמיד בכיוון הלא נכון, הו פָּארְתְהַה, זו הנה במידת הבערות.

18.33  הו בן פְּרּיתְהָא, החלטיות איתנה ובלתי מעורערת, שנתמכת ביציבות שמקורה בתירגול יוגה, ושולטת בפעילות המֶחשָב, החיים והחושים, היא החלטיות במידת הטובות.

18.34  הו ארג'ונה, אולם החלטיות שמקורה בהתקשרות לפירותיהם של דת, פיתוח כלכלי ועינוג חושים היא מטבע הלהיטות.

18.35  ואותה החלטיות שאינה חורגת מעבר לחלומות, פחד, ייאוש, מִרמוּר ואשליה – החלטיות נבערת שכזו, הו בן פְּרּיתְהָא, היא במידת החושך.

18.36  הו הטוב בבְּהָארַתים, שמע נא עתה אודות שלושת סוגי האושר שמהם נהנית הנשמה המותנית, ובאמצעותם מגיעה לעיתים לקץ כל המצוקות.

18.37  זה שבראשיתו כמו רעל אולם באחריתו מתוק כנקטר, ומעורר להגשמה עצמית, נאמר שהנו אושר במידת הטובות.

18.38  אושר שנובע ממגע החושים עם מושאיהם, ונראה בראשיתו כמו נקטר, אולם באחריתו כמו רעל, נאמר שהוא מטבע הלהיטות.

18.39  ואותו אושר שהוא עיוור להגשמה עצמית, שאינו אלא דמיון שווא, מראשית לאחרית, ונובע משינה, עצלות ואשליה – אושר שכזה הוא מטבע הבערות.

18.40  שום ישות חיה, כאן, כמו גם בקרב האלים-למחצה שבכוכבים העליונים, אינה פטורה משלוש מידות אלה, תולדת הטבע החומרי.

18.41  הו מייסר האויבים, בְּרָאהְמַנּים, קְשַׁתְרייות, וַיְשְׂיות ושֻׂוּדְרות נבדלים זה מזה בתכונותיהם הטבעיות, שבהתאם למידות הטבע השונות.

18.42  שלווה, שליטה עצמית, חישול עצמי וצנע, טוהר, סובלנות, יושר, ידע, חכמה ודתיות – אלה התכונות הטבעיות לעבודת הבְּרָאהְמַנַּה.

18.43  גבורה, כוח, החלטיות, תושייה, אומץ בקרב, נדיבות וכושר מנהיגות – אלה התכונות הטבעיות לעבודת הקְשַׁתְרייַה.

18.44  חקלאות, הגנה על פַּרות ועסקים, טבעיים לעבודת הוַיְשְׂיַה, ולשֻׂוּדְרַה טבעיים עמל כפיים ושירות לאחרים.

18.45  כל אדם שממלא אחר איכויות עבודתו יכול להגיע לשלמות. שמע עתה כיצד זה אפשרי.

18.46  אישיות אלוה הוא מקור כל הישויות ושורה בכול, ומי שסוגד לו באמצעות עבודתו ישיג שלמות.

18.47  מוטב לו לאדם לעסוק במשלח ידו, אפילו לא בשלמות, מאשר לבצע בשלמות עבודתו של אחר. שהרי אותן חובות שנקבעו לו לאדם על-פי טבעו אינן גוררות תגובות נפשעות לעולם.

הנשמה מניעה אותנו להשתחרר מאגו לעבר אהבה, נתינה וחיבור רוחני – זה הינו המניע הרוחני. תבונה סבוכה היא תבונה הסבוכה בקארמה, באגו, במידות הטבע ובאינטרסנטיות; לעומת זאת, תבונה שאינה סבוכה, היא תבונה נקייה מאגו – תבונה שמגוייסת לשרת את העצמי, את המסע הרוחני.



מאמרים נוספים מאת יוגה של אהבה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר