הדרך לאמת

יוגה של אהבהלא מזמן נסעתי עם צעירה שמחפשת בכל ליבה את האמת. היא שאלה אותי אילו הוכחות יש לאמיתות של הבהגווד גיטה (ספר היוגה החשוב ביותר להתחברות עם אלוהים), בדומה להוכחות ההיסטוריות שרבנים נתנו לה לגבי האמיתות של התורה.

חשתי לא נוח עם השאלה. ההשכלה הפילוסופית שלי לא מרשה לי יותר להיסחף אחר סוג כזה של הוכחות, גם הניסיון בדרך הרוחנית שלי לימד אותי שהוכחות דתיות, כמו הוכחת קיומו של אלוהים, אולי כופות על האדם להאמין שיש מרות שעליו לקבל, אך לא מחברות אותו באמת לאלוהים.

לא ניתן באופן לוגי להוכיח את קיומו של אלוהים, גם הוכחה כופה שכזאת לא תביא את המאמין לאהבה לאלוהים. באופן דומה, הוכחות היסטוריות לא מקדמות את עניין האמת. רק מי שרוצה להאמין, יאמין ב"הוכחות" היסטוריות שכאלו. הרי אי-אפשר באמת להוכיח "אמת" היסטורית, כי את ספרי ההיסטוריה (והדת) אפשר לשכתב, לא בטוח שאנשים טהורי לב כתבו אותם, גם ניתן "לעבוד" אפילו על ציבור אנשים הגדול ביותר להאמין בדברים המשונים ביותר.

למשל, המורה שלי סיפר לי על מופע קסמים בכלכותה של ראשית המאה הקודמת. מכובדי העיר וראשי השלטון הבריטי הוזמנו אליו. כולם ציפו בקוצר רוח לקוסם המפורסם, והוא בושש לבוא. לאחר שעתיים שלמות של איחור, האולם היה כבר מלא באנשים ממורמרים וכועסים. לפתע הקוסם הגיע ועלה בניחותא על הבמה. לשמע הצעקות עליו פנה אליהם הקוסם ושאל על מה המהומה, הרי הוא הגיע בדיוק בזמן. כל הציבור המכובד הזה התבונן בשעוניהם, ואכן, לתדהמתם, כל השעונים הראו שהקוסם הגיע בדיוק בזמן (מחיאות כפיים).

שינוי התודעה
הטענה המרכזית של תורת היוגה היא שלא ניתן להגיע לאמת ללא שינוי תודעה. יש תודעה של מרוכזות עצמית, משמע תודעה אגואיסטית, ויש תודעה של ויתור על המרוכזות העצמית, ששמה את האל וסיפוקו במרכז ההוויה. התודעה הראשונה היא פועל יוצא של קנאה באל (למה הוא עליון ולא אני? למה הכול מגיע לו ולא לי?); כול עוד שלא נפטרים ממנה, לא ניתן לדעת את האל וליצור יחסים עימו. האל לא מאפשר זאת.

בימינו רבים נמשכים לדתות לא בגלל כמיהה לאמת, לאלוהים, אלא כדי להגן עליהם מפני כאוס פנימי. הם צריכים מסגרת ברורה של נכון ולא נכון, אמת ושקר, טוב ורע, שינתקו אותם מהמצוקה הפנימית שהם שרויים בה. דת אמיתית משחררת את האדם ממצוקתו האמיתית, אגואיזם, אך רוב הזרמים הדתיים כיום עושים את ההפך – מקבעים אותה. דת שגורמת לשינוי האגו ממרוכזות עצמית ללאומנות, גזענות, שנאה לאחר, דחייה של המודרנה בלי לתת כלים חיוביים להתמודד איתה, וכו', כאילו נותנת משמעות חיובית לחיים, אך למעשה, לא רק שהמאמין הטרי בה לא מתחבר לאמת, הוא שוקע יותר ויותר בתפיסות המקבעות את האגו החומרי שלו תחת אצטלא דתית קדושה. באופן זה דרכו נחסמת להתנסות אמיתית באמת העליונה.

בכול זאת, האם יש קריטריונים לידיעת האמת אודות אלוהים? בשיחה מאוד חשובה על טבע האמת, אומר המלך יוּדְהישְׁטיר לאביו:

"טיעונים ופלפולים עקרים אינם מובילים למסקנה חד משמעית. מי שדעתו אינה נבדלת מזו של קודמיו, אינו נחשב להוגה דעות של ממש. לא די בהבנת הוודות כדי להבין את נתיב הדת האמיתי. עקרונותיה של דת אמת חבויים בליבם של הדבקים הטהורים שהקדישו חייהם לשירות האל. מכאן, כפי שמורים הכתובים, כדי לדעת את האמת יש לצעוד בנתיב שמלמדים הדבקים הדגולים." (מַהָאבְּהָארַתַה, וַנַה-פַּרוַה, 313.117)

באמצעות טיעונים הגיוניים לא ניתן להגיע לאמת. כל טיעון מבוסס על הנחות. אם ההנחה שגויה או אם לא ניתן להוכיח את ההנחות, כל הטיעונים היפים ביותר נופלים. אין טעם ללכת בעקבות פילוסופים גדולים, כי גדולתם נחשבת עד שהבאים אחריהם ימצאו בתורתם פגמים. אנשים דתיים מוכיחים את טענותיהם על בסיס הכתבים שלהם; אך כל אחד מפרש את הכתבים על פי אמונותיו ונטיותיו, כך שלעיתים יש פרשנויות הסותרות זו את זו, למרות שהן מתבססות על אותו טקסט. בכתבים הדתיים של העולם יש חכמה רבה, אך אפילו לימוד מעמיק בהם לא מספיק כדי להבין את האמת העליונה. נאמר שמישהו יודע את כל הכתבים בעל-פה. האם משתמע מזה שליבו נקי מרבב ופיתח אהבה לאלוהים? ללא לב נקי שכזה לא ניתן להבין את האמת. המסקנה של פסוק זה היא שהאמת חבויה בליבם של אלו שהתמסרו לחלוטין לאל והתנסו באהבה אליו; רק הם יכולים לתת לאדם את האמת עליונה.

חיבור לאל
בשיחתי עם הצעירה, הצגתי לה את גישת היוגה לאמת. רק אדם שעומד בקשר עם האל יכול לחבר אותנו לאל. במה ניכר אדם שכזה? הוא קשור בכול מאודו לאל. כאשר ג'ון לנון, איש החיפושיות המפורסם, שאל את מורי, שְׂרִילַה פרבהופאדה, כיצד לזהות מורה רוחני אמיתי, הוא ענה לו שאדם שקשור לאל לא חדל לדבר בנפלאותיו. ככול שהוא מדבר אודותיו יותר, יש להבין שהוא קשור ומחובר אליו יותר. אדם כזה יכול לחבר אותך למושא אהבתו. אדם כזה בהכרח משולל אגו חומרי, כי כול הווייתו שקועה ביחסיו עם האל.

אנשים מחפשים את אלוהים כדי להשיג לפעמים דבר והיפוכו. יש שמקווים להשתמש באלוהים כמקור לכוח ושפע. יש שזקוקים לאלוהים כשליט עליון וכמקור לסמכות מוחלטת. יש שרוצים את אלוהים רק כמקור הסמכות של הכתבים, אך מעדיפים שכשלעצמו הוא יהיה כל-כך בלתי נגיש ונתפס, עד שלא יהיה צורך באמת להתמסר אליו. ויש שמחפשים את אלוהים כמושא לאהבה עליונה. אלוהים יושב בליבו של כל אחד וקורא את משאלות ליבו; הוא יחבר אותו לאותו מורה שיביא אותו למחוז חפצו. השרימד בהאגותם, ספר היוגה העליון, מורה מכל מקום,  שהאינטרס העליון של האדם זה לפתח בהקטי (שירות מסור) לאל:

"העיסוק (דהרמה) העליון עבור כלל האנושות הוא אותו עיסוק שבאמצעותו מגיע האדם לשירות מסור לאלוהים. שירות מסור כזה חייב להיות משוּלל מניע אישי ובלתי מופרע, על-מנת לספק לחלוטין את העצמי." (בהאג. 1.2.6). רק אדם שמבקש את האמת העליונה ומוכן לוותר על כל מניע אנוכי ועל כול הגדרה חיצונית לחייו, יזכה להיפגש עם האל בהיבט הגבוה ביותר שלו, באישיותו השובה לב כול. כדי להתחבר להיבט האישי הזה של האל יש לפגוש דבק טהור שכל עניינו זה לפתח אהבה טהורה לאלוהים. רק הליכה בעקבות מורה שכזה יכולה לחבר את האדם לאמת העליונה באופן שתספק את ליבו לחלוטין.

הדרך הרוחנית ראשיתה בכמיהה עמומה לאלטרנטיבה בחיים. כמיהה עמומה זו מניעה אותנו להתחבר למורה, למקור של אינספירציה. התלמיד הרוחני המתחיל משולל יכולת לשפוט מי באמת מתקדם רוחנית ומי הוא אך שרלטן רוחני. לכן, רבים מוּלכים שולל – עקב חוסר בגרותם הרוחנית, ועקב היותם מרומים בידי מורה "כריזמטי" המשולל שאר רוח רוחני אמיתי. ספרות היוגה ממליצה לכן לבחון את המורה. יש להיזהר מאוד ממורה שטוען שהגיע ל"הארה" כך סתם, פתאום ולבדו. כמו שמצוטט בפסוק מהמַהָאבְּהָארַתַה, רק אדם שקיבל את חינוכו הרוחני ממורה דגול, המחובר לשושלת של מורים שראשיתה באל עצמו, יכול להיות מחובר לאמת, ממש כמו שמנורה יכולה להאיר רק אם היא מחוברת כראוי לתחנת הכוח, ללא כל נתק.

בנוסף, על המורה לבסס את תורתו על ספרות קודש מהימנה. לבסוף, יש לוודא שתורתו, חוויותיו ומוסריותו מקבלים את אישורם מאישים רוחניים גדולים נוספים. מי שלא שת ליבו לקריטריונים אלו, יכול בקלות לסיים את מסעו הרוחני באכזבה. אדם שכמה למפגש של אהבה עם האמת, יכול להתחיל את מסעו בתפילה עמוקה לאל שיפגיש אותו עם אותו דבק שליבו מלא באהבה לאל. מפגש שכזה יהווה את הסימן הראשון לאמיתותו של החסד האלוהי.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

תגובה אחת לפוסט "הדרך לאמת"

  • תודה

    גרשון:

    קראתי המאמר בעניין, שתי נקודות האירו את עיניי:
    – אין הוכחה לוגית לקיומו של האל, זהו מוטיב משחרר!
    – אפיוניו של המורה הרוחני.

    נתיבה של האמת נשאר עמום בינתיים.

    תודה,
    גרשון

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר