גַ'נְמָאשְׁטַמִי 2010, יום הופעתו של קרישנה

גַ'נְמָאשְׁטַמִי 2010, יום הופעתו של קרישנה

יוגה של אהבההעולם מתרחק מאלוהים
אנחנו חיים בעולם שבו אמונה באלוהים פוחתת והולכת. לכאורה, כך אומרים הסוציולוגים, בעשורים האחרונים ישנה תנועה של חזרה מחילוניות לדתיות באופנים שונים. אך בפועל, אלוהים, מושא האמונה הדתית, הופך להיות יותר ויותר אמורפי, מעבר לכל תפיסה או מושג, ולמעשה האמונה באלוהים שכזה היא אך חילוניות מודרנית.

יש המסבירים את ההתרחקות מאלוהים בגלל הקִדמה. הם אומרים שפעם הסבירו כל תופעה בסמיכות לאל, בשעה שהיום ניתן להסביר זאת במושגים מדעיים, או במושגים עמומים שבהם ישנו אל אך אין כל משמעות לפנייה אליו או להסתמכות עליו; אלוהים הוא אך עוד הסבר על איך פועלת המציאות.

למעשה אנו רואים כיום התרחקות מתפיסת אלוהים מסורתית, ומסבירים זאת כשינוי קיצוני בתרבות – מתרבות שאלוהים מרכזה לתרבות שהאדם מרכזה. תרם לשינוי זה ולהתרחקות זו גם הממסד הדתי שמייצג את אלוהים באופן אנוכי ומכוער. ההתרחקות מאלוהים מתבטאת גם בתורות המתארות את החיים והחברה במושגים אבולוציוניים. למרות שלאבולוציה אין בסיס מדעי אלא היא הסבר אפשרי, ולא תמיד הכי הגיוני, לתופעות על סמך עובדות שנאספו, האדם המודרני מעדיף אותה, בגלל השינוי התרבותי והתודעתי לו הוא נתון, על כול הסבר אמוני שהוא, אפילו שיהיה הגיוני ביותר.

בחברות עתיקות, המוסר היה מעוגן בכתבי קודש שמקור סמכותן באלוהים. כיום, ככול שהחברה "מודרנית" יותר, האדם הופך לאנוכי יותר. לאדם אנוכי אין צורך במוסר; למעשה הוא מצפה שהחוק, שנקבע על ידי המדינה ושמטרתו פעמים רבות זה לשרת את הצרכים האנוכיים של קבוצות לחץ בחברה, יהיה תחליף למוסר, משמע משהו חיצוני שאוכף התנהגות מוסרית, ולא משהו שנובע משכנוע פנימי. כך, ההסתמכות על כתבי קודש כמקור למוסר הולכת ונעלמת, ואיתה גם הצורך באלוהים שמגבה אותם. דבר זה יוצר חברה שאין בה מנגנונים לעצירת האגואיזם, מנגנונים שתפקידם להקטין או אף לנטרל לחלוטין את יצר הניצול וההרס שבאדם. חברה שכזאת, שמנסה לבלום את יצר הנהנתנות והשתלטנות באמצעות חוק ותקנות חיצוניות בלבד – דינה הרס, חיצוני ופנימי.

ללא מוסר פנימי הנובע מיחסים עם אלוהים לא אמורפי, לא ניתן לאכוף את היצר ולכופפו לאורך זמן, לא חשוב כמה תקנות ומגבלות החברה תתקין וכמה גדול ויעיל יהיה כוח האכיפה של החוק.

אגו ואלוהים
"ישויות החיים כולן נולדות לתוך אשליה ושרויות בבלבול, שמקורו בשניוּת שבתאווה ושנאה." (ב.ג. 7.27)

חיים חומרניים אינם אלא תרבות של אגו, שמקורו בשניות שבתאווה ושנאה – תאווה להיות כאלוהים ולהתענג כמוהו, ושנאה לאלוהים על שהוא העליון. ככול שהאגו של האדם גדול יותר, כך מעדיף האדם להתרחק מאלוהים, שהוא מושא התחרות העליון, ולהפכו ללא רלוונטי.

תפקידה המסורתי של הדת זה ללמד את האדם כיצד להשתחרר מאשליית האגו וללמדו כיצד לשוב ולאהוב את אלוהים. רק כך יכול האדם לעקור משורשו את האגו החומרי וההרס הנובע ממנו. אך דת שבעצמה נפלה שבי אחר תפיסות אגואיסטיות – תפיסת אלוהים שלה מתדרדרת והופכת לאמורפית, ואין ביכולתה לשחרר את האדם מאגו ולשים את אהבת אלוהים בראש מעייניה. כול שביכולתה זה להחליף סוג אגו אחד בשני. הדת אמנם מספקת מסגרת לכאורה חיובית – ידיעת הטוב והרע, מה מותר ומה אסור, אילו הם ערכים ראויים ואילו ערכים לא ראויים – אך ללא טיהור ההוויה של האדם על-ידי אהבה אמיתית לאלוהים, ההרס הפנימי שקיים באדם המודרני ימצא מוצא אחר בדמות גאווה, שנאה, גזענות ולאומנות.

אלוהים מקרוב
מנגד, ממש אנטי תזה לכול המהלך המודרני של התרחקות מאלוהים, באופן התמים ביותר, תודעת קרישנה טוענת לאלוהים בעל דמות ואישיות, הנגיש להתנסות בכול הרמות – האמפירית, הנפשית והרוחנית – שלא רק נמצא באיזו מציאות רוחנית לא רלוונטית למה שקורה כאן, אלא מצוי כאן ובכל מקום ובלב כולם. דבר לא יכול לקרות ללא רצונו ומעורבותו. ללא התייחסות אליו לא ניתן להסביר את המציאות שלנו באופן שלם, ואף יותר מזה, ללא עזרתו לא ניתן להפוך את העולם למקום שפוי לחיות בו. בסופו של דבר, בלעדיו לא ניתן למצוא משמעות עמוקה לחיים, גם לא ניתן להגיע לאושר שלם.

אם נלמד את כתבי היוגה, החל מהבהגווד גיטה, נמצא שזו הפילוסופיה השלמה והסדורה  ביותר הקיימת עלי אדמות. פילוסופיה זו נותנת תשובות מספקות לפילוסוף, לפסיכולוג, לאיש המוסר, למדינאי, לגנרל בשדה הקרב, לעובד, לזוג נשוי שמחפש בסיס ליחסים עמוקים, להורים שדואגים לבניהם, ובמיוחד, לחותרים לשלמות רוחנית.

למה יש אמונות כה סותרות?
ניצבות לפנינו שתי גישות לתפיסת המציאות שהן הפוכות לחלוטין. האם ייתכן שאנשים שפויים יאמצו לעצמם תפיסת מציאות כה הפוכה, שאומרת שמה ש"הם" רואים כלילה זה יום, ומה ש"ההם" רואים כיום זה לילה? זה מוסבר בבהגווד גיטה (2.69): "לילן של כל הישויות הוא זמן יקיצתו של השולט בעצמו, וזמן יקיצתן של הישויות הוא לילו של החכם בעל התובנה."

קרישנה אומר ש"לעולם איני מתגלה לסכלים וחסרי-התבונה. עבורם אני מתכסה באוני הפנימי, ומשום כך אינם יודעים שאיני נולד ואיני שוגה לעולם." (ב.ג. 7.25) מי הם אותם סכלים חסרי תבונה? אלו שמתכחשים לאלוהים ושואפים לתפוס את מקומו. אלו מוטלים על-ידי אלוהים לאשליה כאילו דבר זה ייתכן, וכך ראייתם את המציאות מתעוותת והם פועלים באופן שמסבך את חייהם וחיי אחרים.

הופעתו של קרישנה בעולם
חיים חומרניים הם מאבק הישרדות בעולם של מנצלים ומנוצלים, כאשר ברור מראש שבסופו של דבר אף אחד לא יצא מנצח ממאבק זה. חיים רוחניים מבטיחים לנו את ההפך. קרישנה מסביר שמי שהופך אותו למושא האהבה שלו, מי שמבין כיצד הוא שולט בכול וכיצד הוא כולו טוב ומיטיב, זוכה בשלווה פנימית. אף לנוכח המצוקה החיצונית הגוברת והולכת, מי שהולך ברצינות בדרך הבּהקטי (שירות מסור לאל), חייו יתמלאו במשמעות מתוקה וסופם הצלחה.

מסע זה לעבר קרישנה אינו אמונה חד-צדדית. קרישנה מופיע עלי אדמות כדי לחזק את אמונתו של הדבק וכדי להציל אותו מיד מתנגדיו, כדי להוכיח לעולם כמה הוא רלוונטי לחיי כולם, ושתפיסת אלוהים המופשטת לוקה בחסר ומעוותת. בדמותו שובת הלב הוא מבצע עלילות קסומות כדי שנלמד מהן והן תהיינה עבורנו צידה לדרך ההתעלות הרוחנית. קרישנה הופיע בעולמנו, בדמותו הרוחנית המקורית, לפני כ-5000 שנה. הוא שהה על האדמה במשך 125 שנה, השאיר אחריו פילוסופיה מדהימה ותרבות עשירה, ואחר עזב את עולמנו ליעד הבא שלו. היום אנו חוגגים את יום הופעתו של קרישנה. יום זה הוא הזדמנות פז לפתוח את הלב להיבט היפה והמתוק ביותר של אלוהים. קרישנה מבטיח ש"מי שיודע את טבעם הנשגב של התגלותי ומעשי, אינו שב ונולד בעולם החומרי לאחר נוטשו את גופו, אלא מגיע למשכני הנצחי." (ב.ג. 4.9)



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר