סדרת המדע: הקדמה

סדרת המדע: הקדמה

"אני מאמין שאנו מבינים עתה כיצד נוצרו כל החומר והאנרגיה ביקום," כותב הפיסיקאי פול דיוויס, "אלא שהגרסה המדעית של הבריאה חורגת מעבר לכך ומכילה בתוכה את ההבטחה הקוסמת שנוכל להסביר כיצד אפילו זמן ומרחב, המארג הבסיסי של הקיום, נוצרו למעשה מלא-כלום." הבטחה זו מייצגת את פסגתה של התוכנית המדעית למתן תשובה על השאלות הבסיסיות ביותר לגבי טבעו ומקורו של היקום.

מאז זמנו של ניוטון, המדע הניח שכל התופעות ניתנות לתיאור (לפחות באופן עקרוני) במונחים כמותיים מדידים שניתן לחשבם באמצעות חוקים מתמטיים פשוטים. מהנחה זו, שנוכל לכנותה עקרון הרדוקציה, משתמע שהמציאות הינה פשוטה ביסודה, ושהאדם, בכוח שכלו וחושיו בלבד, יוכל בסופו של דבר להבין בשלמות את הטבע והמקור של כל התופעות ביקום.

למרות שעקרון הרדוקציה הינו במהותו בלתי ניתן להוכחה, הוא סיפק את מבנה היסוד וחוקי המשחק של המחקר המדעי, ועם הצלחותיו של המדע במהלך הזמן, גברה והתחזקה אמונתם של המדענים בישומו האוניברסלי של עקרון זה.

מכל מקום, קבלתו הבלתי מבוססת של עקרון הרדוקציה גוררת מספר מסקנות מטרידות מאוד. עקרון זה מצמצם את היקום למכניזם שפועל על פי חוקים מתמטיים נוקשים, ואת האדם לתת-מכניזם מורכב שה"רצון" שלו ו"רגשותיו" הינם בסך הכול תגובות או תהליכים כימיים בין מולקולריים.

התוצאה היא שלא ניתן יותר להתייחס לנורמות ולערכים מוסריים כאל עקרונות יסודיים שמקורם בבורא עליון שמגדיר את משמעותם ותכליתם העליונה של חיי אדם. ערכי המוסר הופכים בסך הכול לכללי הישרדות שנוצרו במקרה והנשארים בתוקפם כל עוד הינם יעילים בסביבה מסוימת. ברגע שהנסיבות ישתנו, שינויים פיזיקליים הכרחיים יגרמו להיעלמותם המוחלטת של ערכים אלה. הפיזיקאי וולפגאנג פאולי ניבא בהקשר זה, "מן הסתם נגיע בעתיד הלא רחוק למצב שבו יאבדו המשלים והדימויים הדתיים את כוחם והשפעתם אפילו על האדם הממוצע; כאשר זה יקרה, אני חושש שכל כללי המוסר יתמוטטו כמו בנין קלפים ואימה בל תשוער תשרור בעולם."

לנוכח תוצאות קשות שכאלה, תולדת הגישה הרדוקציוניסטית של המדע המודרני, עלינו להסס מלקבל שיטה זו כתקפה לחלוטין, אלא אם כן נאלץ לכך לאור עדויות מוצקות וחד משמעיות. מדענים ופילוסופים רבים טוענים אמנם שהוכחות כאלה כבר נמצאו בשפע, אלא שבחינה מדוקדקת יותר של התיאוריות המדעיות הנוכחיות תגלה שזה בכלל לא כך. אין ספק שמדענים גילו תגליות משמעותיות רבות, אולם יהיה זה נמהר מצדם להסיק מכך שהצליחו להוכיח את השקפת עולמם המבוססת על עקרון הרדוקציה.

בחוברת זו נסקור, במונחים פשוטים, תיאוריות מדעיות מקובלות לגבי ראשית היקום, הווצרותם של יצורים חיים, וטבע התודעה של האדם. ממצאנו העיקרי מבדיקה זו הוא שהשקפת העולם הרדוקציוניסטית שאימץ המדע המודרני אינה כלל מבוססת היטב. אנו נציג איפה, השקפה חלופית שמתארת את העולם כמדיד רק באופן חלקי, ובה נשאר מקום גם למשמעות, תכלית, וערכים רוחניים.

מערכת תאורטית כזו אמורה לאפשר לנו לקשור יחדיו תחומי ידע מדעיים ודתיים שכיום הינם נפרדים לחלוטין, תחת קורת גג משותפת אחת. מודל כזה ניתן למצוא למשל בפילוסופיה הוֵדית (הוישנוית) של הודו, שמציגה מארג אינטלקטואלי מורכב המכיל בתוכו תיאור מפורט ביותר של העולם הפיזיקלי, יחד עם תיאור הניתן לבדיקה של תופעות לא פיזיקליות, כגון תודעה. השקפת העולם החלופית שבחרנו להציג מבוססת איפה, על שיטת חשיבה זו.

להוגי הדעות הרדוקציוניסטים אין זכות בלעדית על סודות החיים והיקום. כל השקפה הגיונית אחרת הינה ראויה לא פחות לשיקול ולימוד מעמיק. כי אלמלא כן, טענתם של המדענים לאוביקטיביות הופכת עקרה וחסרת שחר, ובכך נמנע מהציבור חופש הבחירה האמיתי.

מאמר זה יצא לאור באנגלית בשנות השמונים, אך הינו רלוונטי כיום כאז. מחבר המאמר, ד"ר ריצ'ארד ל. תומפסון, מתמטיקאי ופיזיקאי, הוציא לאור את הספר forbidden archeology ו-mechanistic and non mechanistic science שהינו ניסיון להרחיב את הגדרת המדע ולהכליל בה את תחום התודעה. פרטים עליו באתר: http://www.forbiddenarcheology.com



מאמרים נוספים מאת אלי תמל - ידע מעמיק

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר