זרם מסתורי ביהדות

זרם מסתורי ביהדות

יוגה של אהבהבתקופת בית שני נוצרו זרמים שונים ומשונים ביהדות. המפורסמים מבניהם הינם כת הצדוקים וכת הפרושים, מעט אחר-כך קמה כת חדשה ומפורסמת ביותר שהציפה את העולם, הלוא היא הנצרות.

יוסף בן מתתיהו הידוע כיוספוס פלביוס (37-38 לפני הספירה עד 100 לספירה לערך), הינו אולי ההיסטוריון היהודי הכי מפורסם שידעה האנושות מאז ומעולם. הוא אהב להשתמש במילה "כת" הנגזרת מהשורש כיתה, כדי לציין פלג או זרם שונה. הוא הקדיש חלק גדול מחייו והגותו לחקירת הכתות (הזרמים) ביהדות.

בניגוד גמור להיסטוריונים רבים מתקופתו, ספריו ודבריו שרדו ולא נמחקו ברבות השנים, בין היתר בגלל השפעתו הרבה על התיאולוגיה הנוצרית.

מכיוון שדבריהם של היסטוריונים רבים מתקופתו לא שרדו, נאלצים החוקרים ברבות המקרים להסתמך על דבריו בלבד ולכן גם אמינותו אינה ניתנת למבחן והספקות בקשר אליה כנראה שלעולם יישארו.

במאמר זה אתמקד בכת אזוטרית הנקראת כת האיסיים, מקורה כנראה בבית חשמונאי בתקופת בית שני. לפני שנמצאו מגילות ים המלח (שגם לגביהם אין תמימות דעים) שנכתבו לפי חוקרים מסוימים על ידי האיסיים עצמם, רוב המידע על כת זו הגיע מהיסטוריונים שונים שלא השתייכו לכת. המפורסמים ביניהם הם פילון האלכסנדרוני ואיך לא – יוספוס פלביוס, אשר לדבריו חי במחיצתם תקופה מסוימת כדי לתהות וללמוד על קנקנם.

ובכן, במאמר זה אסתמך בעיקר על דבריו של יוספוס פלביוס אשר כתב על כת זו בספרו "תולדות מלחמות היהודים", ואנסה לערוך השוואה קטנה, בין הפילוסופיה אחריה עקבו חברי הכת ובין זרם הוַיְשְׁנַוַה המוכר במערב כתנועת הרא קרישנה. חברי התנועה מתרגלים בהקטי יוגה, ועוקבים אחר הספרות הוֵדית העתיקה. לגבי תנועה זו אסתמך על הבהגווד-גיטה הנחשבת יחד עם השרימד בהאגותם והצ'יתניה צַ'ריתָאמְרִּתַה לספרות הוַיְשְׁנַוית החשובה ביותר.

ההבדל בין חומר לרוח
לפי הבהגווד-גיטה, ידע רוחני מתחיל בהבחנה שבין חומר לרוח, לכן גם את השוואה זו נתחיל עם נושא זה. ואלו הם דבריו של יוספוס פלביוס – "הנה הם מאמינים באמונה שלמה, כי הגופות כלים, יען אשר אין חומרם מתקיים, אולם הנשמות תשארנה לנצח ומות לא ישלט בהן."

כלומר לפי כת האיסיים ההבדל בין חומר לרוח, הוא שהחומר מת והרוח היא המעניקה לו חיים והינה נצחית.

בבהגווד-גיטה (2.16) נאמר, "יודעי האמת הסיקו כי חסר הממשות (הגוף החומרי) הינו בן חלוף, והנצחי (הנשמה) אינו משתנה. זאת הם הסיקו מלימוד טבעם של השניים."

הבהגווד-גיטה מאששת לחלוטין את המסקנה של כת האיסיים. ידע רוחני מתחיל כאשר מבינים שאנו בתור נשמות רוחניות ונצחיות נבדלים מגוש הכימיקלים הנקרא, הגוף החומרי בן החלוף. אנשים המתרגלים בהקטי יוגה לא מבקשים להאמין בנצחיות הנשמה, אלא לחוות ולהתנסות בזאת. זה אפשרי תוך הפנמת הידע של הבהגווד-גיטה, ובמיוחד באמצעות מדיטצית הרא קרישנה.

חיי פשטות
זרם הוַיְשְׁנַוַה נחשב לזרם סגפני למרות שאין הוא רואה את עצמו ככזה. סגפנות פירושה חיי צנע מתוך התנזרות ואילו הוַיְשְׁנַוַה אינו מתנזר מדבר. נכונה העובדה שהוישנוה נמנע מאכילת בשר, ממין מחוץ לנשואים ומשתיית אלכוהול וצריכת סמים; אך אין הוא מתנזר מכל אלו – הוא פשוט אינו חפץ בהם. מכיוון שטעם מן הטעם המתוק שדרך הבהקטי מציעה, אין הוא מוצא כל ערך באושר שנובע ממגע עם החושים ומושאיהם, מפני שאושר שכזה הוא זמני חולף וחסר כל טעם לעומת הטעם המתוק שביחסיו עם האל.

כאמור בתנועת הרא קרישנה נמנעים מלאכול בשר, גם מין נועד אך להביא ילדים. כמו כן נמנעים החברים משתיית אלכוהול וצריכת סמים. אך שוב, אין זה נתפס כהתנזרות. מטרתו של המתרגל היא להגיע לאהבת אלוהים. הכלל שהוא נוקט בדרך זו הוא מחד להימנע מכל דבר שמאט את צמיחתו הרוחנית או עוצר אותה, ומאידך לעשות את אותם דברים שמקדמים אותו.

אכילת בשר וחיים רוחניים לא מסתדרים יחדיו מכיוון שלא ניתן להתפתח רוחנית כל עוד אנו מתענגים באנוכיות על סבלו של האחר. פעילות מינית מעמיקה את ההזדהות עם הגוף החולף ומגבירה את רוח הנהנתנות. כתוצאה מזה, אין אפשרות לחוות את עצמנו כנשמה רוחנית, גם לא להגיע לרמות גבוהות של אהבת אלוהים, כי אינטרס אנוכי של עינוגינו האישי הוא העומד בראש סדר העדיפויות שלנו. לכן מתרגלי הרא קרישנה מעדיפים להימנע מפעולות אלו. מכל מקום, לא ניתן לאורך זמן להימנע מאלה, אלא אם מתנסים בסיפוק חלופי – סיפוק רוחני גבוה יותר.

בדומה לוַיְשְׁנַוַה גם חברי כת האיסיים נמנעים מאלו, "הם מתנזרים מתענוגי הבשר, בראותם בהם רעה, ולמעלה טובה נחשב בעיניהם למשול ברוחם ולכבוש את יצרם. גם חיי הנשואים נמאסים בעיניהם." רבים מחברי כת האיסיים נשארים נזירים ואינם מתחתנים בכלל, זאת בניגוד לוַיְשְׁנַוַה הנושא אישה ברוב המקרים ורק כאשר ילדיו בוגרים ואינם זקוקים לו, לעיתים פונה הוא לנזירות מלאה. אך מאידך פלביוס מתאר שישנם גם כאלו בקרב האיסיים אשר נושאים נשים.

"ויש עוד כת שניה לאיסיים, ואנשיה אינם שונים במנהגיהם ובחוקותיהם מיתר אחיהם, ורק במשפטם על הנשואים נבדלו מהם, בחשבם כי האנשים, אשר אינם נושאים נשים, פורקים מעליהם חלק גדול מן החיים – את נחלת-אלוהים. ועוד דבר גדול מזה: הן אם כל האנשים יחשבו זאת, יעבור זרע האדם מן העולם. אולם הם בודקים שלוש שנים את הארוסות ואחרי הכירם על-פי שלוש טהרות, כי הן יכולות ללדת בנים, הם נושאים אותן לנשים. והם אינם נגשים אל נשיהם בעת הריונן, להראות, כי לא למלא את תאוותם לקחו נשים, רק למען החיות זרע על האדמה".

מתרגלי בהקטי יוגה בדרך כלל נישאים. מטרת הנישואין אינה להתענג במשותף אלא לעזור לבן/בת הזוג ולהיעזר בו/בה במסע הרוחני, כמו גם להביא ילדים לא למטרת פרו ורבו, אלא כדי לאפשר לנשמות שבאו אליהם בתור ילדיהם לצמוח רוחנית – לעזור להם להשלים את מסעם הרוחני מחייהם הקודמים, גם להיעזר ולקבל מהם השראה רוחנית. ילדים שקיבלו משחר ילדותם חינוך רוחני יהיו בבחרותם התרומה הגדולה ביותר לחברה.

ולגבי אלכוהול אומר פלביוס על האיסיים: "אין המסבים שותים יין לעולם."

ניקיון
התרבות הוֵדית אחריה עוקב הוַיְשְׁנַוַה הינה תרבות של ניקיון – פנימי וחיצוני. הניקיון החיצוני מורכב מרחצה שלוש פעמים ביום. איש המשפחה לובש בגד לבן וכך הלכלוך נראה עליו היטב ומחייבו להחליף את בגדיו המלוכלכים. אפילו לאחר הפרשת צואה הוַיְשְׁנַוַה רוחץ את גופו.

ניקיון פנימי נובע בעיקר ממנטרה החוזרת על שמות האל בצורת מדיטציה המעניקה התחברות ישירה ואישית לאל, המנקה את לכלוכי האגו החומרי המצויים בנו.

אי אכילת בשר ואי הכנסת חומרים רעילים כגון אלכוהול וסמים לגוף משתייכים הן לקטגוריית הניקיון הפנימי והן לחיצוני. מכיוון שהינם משפיעים גם על בריאותנו וגם על תודעתנו.

בנוסף הוַיְשְׁנַוַה מקפיד לבשל בצורה מאוד נקייה, כי אין הוא מבשל לעצמו אלא בראש ובראשונה בשביל האל. בישול המזון ואכילתו גורר אחריו חשיבות רבה וניחן בטקסיות עצומה. אין לטעום את המזון בזמן הבישול. לאחר שהמזון מוכן יש להגישו כמנחה לאל ורק אחר-כך לאכול. כך כל תהליך ההכנה והאכילה הופך לתהליך רוחני, השֹם את האל במרכז. מזון שכזה משפיע על תודעתנו ומנקה אותה, הוא נקרא פְרַאסַדה – או חסדו של האל.

גם עבור האיסיים הבישול והארוחה הינם חלק בלתי נפרד מחייהם הרוחניים, "הם הולכים בטהרה כהולך למקום קדוש ובאים אל מקום הסעודה הזה. ובבואם שמה, הם יושבים במנוחה והאופה עובר עליהם ומניח לפני כל איש את לחמו בסדר והמבשל מגיש לכל אחד קערה עם תבשיל אחד. והכהן מתפלל לפני אכלם, וקדם התפלה אסור עליהם לטעום דבר.
ואחרי כלותם את הארחה קורא הכהן תפלה שנית. ככה הם פותחים וגומרים את סעדתם בתפלה לאלוהים המכלכל חיים."

האיסיים בדומה לאנשי המשפחה הוַיְשְׁנַוים גם מתלבשים בלבן, כבר דנו בעובדה שהם לא אוכלים בשר ושותים יין. הם מקפידים על רחצה, "רוחצים את בשרם במים קרים", הם נוהגים להתקלח לאחר הפרשת הצואה, "ואף כי הטלת הצואה היא צרך-הטבע לאדם, הם חושבים כי היא מטמאה את הגוף ונוהגים לרחוץ אחריה את בשרם במים." אכן, גם מתרגלי הרא קרישנה נוהגים להתרחץ לאחר הפרשת הצואה. הם עוקבים אחר הכלל שהמעלה הקרובה ביותר לרוחניות זה ניקיון. ככול שהניקיון רב יותר, כך קל יותר לתרגל בהקטי יוגה.

שם האלוהים ניחן בחשיבות רבה עבורם, הם טוענים שבעזרתו תבוא גאולתם, "הם אומרים, כי כבר נחתם דין האדם, אשר לא יאמנו דבריו בלתי אם בנשאו את שם אלוהים." שם האלוהים הוא התרופה המחלצת את האדם מגורלו הידוע מראש.

חזרה על שמות אלוהים הוא התרגול המרכזי בדרך הבהקטי. למעשה, כתבי היוגה אומרים שחזרה על שמות האל מעניקה אף יותר מגאולה. זו מעניקה אהבת אלוהים טהורה.
על פי חוק הקארמה, מעשיו הקודמים של האדם קובעים את גורלו. אולם מי שמתרגל בהקטי יוגה, ובמיוחד מתמסר לזמרת שמותיו של האל, נפטר מהקארמה שלו.

מרקם חברתי
"הם מואסים בחיי עושר, ונפלא הוא שתוף הרכוש אצלם ,עד כי לא נמצא בקרבם איש מופלג בנכסים. כי חוק הוא להם, אשר כל הנלווה על חבורתם (שיטתם) יפקיר את רכושו לכל החבורה (המסדר), ולא נמצאה בהם חרפת העני, ולא גאות העשר, כי נכסי כל היחידים התערבו יחד ורכוש אחד לכולם, כאלו היו אחים מבטן."

כאלו הם חיי החברה של האיסיים, מכיוון שאלוהים נמצא במרכז חייהם, אין אצלם עני או עשיר, הנכסים כולם הלוא שייכים לאל, והוא משאיל לנו אותם כדי לעשות בם שימוש נכון.

בקרב תנועת הרא קרישנה, יש הגרים באַשְׁרַמים, או מרכזים רוחניים, ויש בעלי משפחות הגרים מחוץ לאַשְׁרַמים. אלו החיים באַשְׁרַמים מוותרים על כל רכוש אישי, ואלו החיים מחוץ לאַשְׁרַמים, נוטים להשתמש ברכושם העודף לעזור לבני קהילתם ולכל נזקק. מבחינה זו, חברי הרא קרישנה מקיימים את הכלל שבמסכת אבות "מרבה נכסים, מרבה דאגות". הם רואים את רכושם כמתנת האל, שעליהם להשתמש בו כדי לקדם את הרוחניות בעולם.

הם חיים חיי מקדש וחיי קהילה, בהם אין עשיר ואין עני, מהגוּרוּ ועד לאחרון התלמידים כולם משרתים – משרתים של אלוהים ואחד של השני. התלמיד רואה את עצמו כמשרתו של הגוּרוּ – נציגו של אלוהים. ואילו הגוּרוּ רואה את עצמו כמשרת של מורו שלו ושל כל תלמידיו; הלוא הוא זה שעוזר להם להתחבר לאלוהים.

לסיכום
אורח חייהם של האיסיים לפי סיפורו של יוספוס פלביוס הינו מזכיר מבחינה חיצונית ופילוסופית אורח חיים וישְׁנּוִי. חיי קהילה פשוטים וצנועים בהם כולם משרתים של אלוהים.

מדבריו של פלביוס ניתן ללמוד את התרשמותו החיובית מאורח חיים זה, "הם עולים על יתר היהודים באהבתם איש את רעהו." נאמר בחלק ב'. "ונפלא הוא שתוף הרכוש אצלם." נאמר בחלק ג'. גם פילון האלכסנדרוני אומר: "אורח חייהם של האיסיים זכה אפוא לשבח ולתהילה כה רבה, עד שלא רק הדיוטות אלא גם מלכים גדולים מתבוננים על אנשים אלה בהערצה ובהשתאות, ובהערכתם והוקרתם אף מוסיפים כבוד ויקר לכבודם."

אורח חייהם המזכיר לחלוטין תרבות וֵדית אינו בא בסתירה עם התנ"ך והמסורת היהודית.

צמחונות והטפה לצמחונות למשל, הייתה מנת חלקם של נביאי ישראל, "שוחט השור מכה איש זובח השה עורף כלב" (ישעיה, ס"ו. ג') אומר הנביא ישעיה. הנביא ירמיה מוסיף על דבריו, "כה אמר ה' צבאות אלוהי ישראל ספו על זבחיכם ואכלו בשר; כי לא דיברתי את אבותיכם ולא ציויתים ביום הוציאי אותם ממצרים על דברי עולה וזבח; כי אם את הדבר הזה ציויתי אותם לאמור שמעו בקולי והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אותכם למען ייטב לכם" (ירמיה, ז'. כ"א-כ"ג) והנביא הושע מסכם בצורה יפה, חדה וברורה את דבריהם, "יזבחו בשר ויאכלו ה' לא רצם עתה יזכור עונם ויפקוד חטאתם המה מצרים ישובו." (הושע, ח'. י"ג.)

גם לגבי הזכרת שם האלוהים אין מדובר בכפירה, הלוא נאמר בתנ"ך, "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו" (תהילים, קמ"ח. י"ג) המלך דויד בדומה לאיסיים גם מנסה להשתחרר מהגשמיות על ידי קריאה בשם ה', "לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא" (תהילים,קט"ז. י"ז)
דוגמא נוספת מפי המלך דויד, "אודה ה' כצדקו ואזמרה שם ה' עליון" ( תהילים, ז'. י"ח) המלך אפילו מרמז על שם עליון אותו הוא מזמר.

עבור הנביא ישעיה שם ה' משחרר מכל פחד, "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזִי וזמרת יה ה' ויהיה לי לישועה: ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה: ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו: זמרו ה' כי גאות עשה מודעת זו בכל הארץ" (ישעיה, י"ב. ב'- ה) הנביא מזמין את כולנו לקרוא בשם הנשגב, יתכן ואותם איסיים היו הזרם היחיד ביהדות אשר עקבו לחלוטין אחר הנביא.

הנביא צפניה מדבר על השם הקדוש כבסיס לאיחודה של האנושות, "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" (צפניה, ג'. ט')

ניתן לראות מדבריהם של נביאי ישראל ושל המלך דויד שלהזכרת שם אלוהים הייתה חשיבות רבה עבורם.

אם כך גישתם הוַיְשְׁנַוית של האיסיים אינה באה בסתירה עם הטקסט התנכ"י, הם מזמינים את כולם להצטרף אליהם, להשתחרר מהגשמיות ולהגיע בחזרה אל ממלכת אלוהים השוכנת מעברו השני של אוקיינוס מסתורי (לפי הספרות הוֵדית מעבר לים הסיבה), אל ממלכה זו מגיעות הנשמות שהתמסרו לאל וגברו על הגשמיות. "ואחרי עזבן את מוסרות הבשר כאלו הן נמלטות לחופשי מעבדות ארכה ומתנשאות בשמחה למרום. והם מכונים לדעה אחת עם בני ההלנים, בהראותם, כי הנפשות הטובות חיות מעבר לים אוקיינוס, במקום אשר אין גשם ושלג והם שולטים בהן לרעה ורוח-ים (זפירוס) רוח קרה משיבת נפש".

לפי תפיסתם הנשמות המסורות והמתמסרות מגיעות לממלכה רוחנית במקום אשר אין בו גשם ושלג, משמע הפרעות טבע, כלומר שמקום זה הינו נשגב לחומר.

גם הבהגווד-גיטה (15.7) מדברת על ממלכה הנשגבת לחומר, "לא שמש, לא ירח גם לא אש או חשמל מאירים את משכני העילאי. מי שמגיעים אליו, לא שבים עוד לעולם חומרי זה."



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר