המדע הרוחני

יוגה של אהבהמהו מדע? הצגת שאלת מחקר או הנחת יסוד, איסוף נתונים, תצפית, ניסוי ותוצאה. אם הגדרה זו אכן קולעת להגדרת מדע, אז הבהגווד-גיטה הינה חיבור מדעי.

לאורך כל הפרק הראשון של הבהגווד-גיטה קרישנה אומר רק פסוק אחד, בו הוא מציג לארג'ונה את הלוחמים אשר נגדם הוא צפוי להילחם. אָרג'וּנה נבעת כאשר הוא רואה את כל הלוחמים הדגולים (שלמעשה הם בני משפחתו, כולל מורו וסבו) חדורים רוח קרב ונכונים להילחם עד מוות. הוא אינו חפץ בקרב זה, לכן אינו רוצה להילחם.

בפסוקים 2-3 של הפרק השני קרישנה מנסה לעודד את אָרג'וּנה לא ליפול ליגון שאולה.

בפסוק השביעי של הפרק, אָרג'וּנה המבולבל, פונה לקרישנה ומבקש הדרכה. בפסוקים 8-9 הוא ממשיך ומקונן על מר גורלו. פסוק 11 למעשה פותח את הבהגווד-גיטה (שירת האל). קרישנה בתור מדען טוב, מציג את הנחת היסוד הראשונה אותה הוא רוצה לבחון,

"בעודך מדבר מילות מלומדים אתה מקונן על שאינו ראוי לצער. החכם אינו מקונן על החי, גם לא על המת." (ב.ג. 2.11)

בהתעמקותו לפסוק זה אומר שרילה פרבהופאדה: "מיד נכנס האל לתפקיד של מורה ונוזף בתלמיד ומכנה אותו בעקיפין, שוטה. הוא אמר, "אתה מדבר אמנם כמלומד גדול, אלא שאינך יודע שהמלומד באמת – מי שיודע מהו הגוף ומהי הנשמה – אינו מקונן על מצבי הגוף השונים, כמו חיים ומוות. הפרקים הבאים יסבירו שידע פירושו לדעת חומר ורוח ואת השולט בשניהם."

תיאוריה טובה, היא כזו שיש בה מעט הנחות יסוד. ובנוסף רצוי שהנחות אלו יהיו ברות ניסוי. לאורך כל הגיטה, קרישנה מציג רק שתי הנחות יסוד ומראה דרכים שונות כיצד לאמת אותן. בינתיים הוא ממשיך ומציג לעומק את הנחתו הראשונה:

"מעולם לא היה זמן שבו אני לא הייתי, גם לא אתה וכל המלכים הללו; גם בעתיד לא יחדל איש מאיתנו להיות. כשם שהנשמה שבגוף ממשיכה ועוברת בגוף זה מילדות, לבחרות ולזקנה, כך זו עוברת לגוף אחר עם המוות. מי שדעתו לא מוטרדת אינו מתבלבל משינוי שכזה." (ב.ג. 2.12-13)

קרישנה אומר רבות בשני פסוקים הללו; הוא טוען שמוות בכלל לא קיים, ושכולנו היינו בעבר, נמצאים בהווה ונוסיף להתקיים בעתיד. אכן מחשבה מעודדת, אך כמה קשה להאמין בה.

קרישנה אינו רוצה שנאמין בה, הוא רוצה שנדע אותה. לכן הוא ממשיך את הסברו ומציג אותו בצורה לוגית. פעם היינו בגוף של ילד. גוף זה כבר נעלם כלא היה, אחר-כך מגיע גוף של אדם בוגר ובסוף של זקן. אך למרות כל השינויים הללו, אנו מרגישים זהים.

למעשה אנו מחליפים גוף בכל רגע; התַאים והרקמות המרכיבים את גופינו מתחלפים כל הזמן, כל ביולוג יודע זאת. ולא רק גופינו משתנה ומתחלף, מה לגבי האמונות שלנו, הרצונות שלנו, התחביבים שלנו, המעשים, החוויות, הקשיים, הזיכרונות החדשים שנכנסים לתודעתנו והישנים שכלואים בתת-המודע שלנו ואיננו מצליחים לשלוף אותם משם.

הכול משתנה בנו, אך אנו תמיד חווים את עצמנו כנפרדים מכל זה, למרות כל השינויים, אני תמיד נשאר אני. אנו אפילו לא יכולים לתפוס שבעתיד נחדל מלהתקיים. קרישנה ממשיך:

"יודעי האמת הסיקו כי חסר הממשות (הגוף החומרי) הוא בן חלוף, והנצחי (הנשמה) אינו משתנה. זאת הם הסיקו מלימוד טבעם של השניים." (ב.ג. 2.16)

לוגיקה לבדה אינה מספיקה
ניתן לטעון ובצדק שאני מנסה להציג את הבהגווד-גיטה כחיבור מדעי אך בפועל לא די בניתוח לוגי, טוב ככל שיהיה, כדי לבסס טענה מדעית. גם קרישנה מסכים עם גישה זו. לכן הוא אומר בסוף פסוק 16, "זאת הם הסיקו מלימוד טבעם של השניים". על-ידי כך שנלמד את הטבע החולף ואת הטבע הנצחי, נבין את ההבדל שבין הגוף ליודעו – הנשמה המצויה בתוכו.

בעזרת הידע על הנשמה נוכל להתחבר ולהבין גם את הנשמה הגדולה, היודעת את הגופים כולם (אלוהים) וכך לאמת גם את הנחת היסוד השנייה של הבהגווד-גיטה.

"עד כה הסברתי לך ידע זה בדרך של ניתוח. עתה הקשב להסברי במונחים של עבודה שלא למען תועלת אנוכית. אם תדע לנהוג על-פי ידע זה, הרי שתשחרר מן השיעבוד לפעולה." (ב.ג. 2.39)

למעשה קרישנה אומר, דיברנו מספיק, עכשיו בוא נתחיל את הניסוי עצמו בעזרת איסוף נתונים והכנת המעבדה למחקר.

שיטת היוגה מחולקת לשתיים: החלק הראשון נקרא סָאנְקְהְיַה – ניתוח של עולם התופעות, על החי והדומם שבו, משמע על הנצחי והחולף. והחלק השני הינו תרגול דרכו ניתן לאמת את ההנחות הלוגיות של הניתוח. קרישנה טוען שעל-ידי ביצוע פעולתנו היומיומיות לא למען עצמינו, נוכל לחוות הלכה למעשה את הנחות היסוד.

אכן טענה מוזרה, אך מעניינת. מבחינה מדעית עד שלא נבדוק אותה, אין ביכולתנו לשלולה.
כיצד ביצוע פעולותיי שלא למען פירות העמל יגרום לי להבין שאני נבדל מגופי? כדי לענות על שאלה זו הבה ונבדוק מה זה אומר לוותר על התועלת שאקבל ממעשיי.

מדוע אנו פועלים בעולם זה? אנו הולכים לעבוד כדי להרוויח כסף. אנו הולכים למסיבה או למפגש חברתי כדי ליהנות. בכל פעולה ופעולה שלנו מתחבא האינטרס האישי. אך קרישנה מבקש שנלמד כיצד לוותר על אינטרס זה. האינטרס שמניע אותנו לפעול מבוסס על מרוכזות עצמית. אותה מרוכזות עצמית גורמת לנו לראות את עצמנו במרכז. ותפישה זו לא מאפשרת לנו לראות ולהבין את המציאות.

לא ניתן לפעול ללא מניע
למעשה אין פעולה ללא מניע. כאשר קרישנה מבקש מאיתנו לוותר על המניע האנוכי שלנו, אנו חושבים שלא נוכל יותר לפעול בעולם זה. לכן ישנם רבים הנוטים לחשוב שהימנעות מפעולה חומרית הינה חיים רוחניים. גם אָרג'וּנה מתבלבל וחושב כך. בתחילת הפרק השלישי כמו גם בתחילת החמישי, קרישנה מדגיש שגישה זו של הימנעות מפעולה אינה נכונה ואינה מועדפת עליו.

בפרק השלישי (4) נאמר, "לא ההימנעות מפעולה לבדה משחררת מתגובה, גם לא ההתנזרות לבדה מביאה לשלמות."

אך בתחילת הפרק החמישי (1) אָרג'וּנה עדיין לא מבין את הנקודה ושואל, "הו קרישנה, תחילה אתה מבקש שאפרוש מפעילות, אולם אחר-כך אתה ממליץ על עבודה במסירות. התוכל עתה, בחסדך, לומר לי במפורש איזו עדיפה מבין השתיים?"

אָרג'וּנה אינו מעוניין בתשובות שניתן לפרש אותן לכיוונים שונים, הוא רוצה תשובות שלא משאירות מקום לפרשנות אישית, הוא רוצה לראות תוצאות חד משמעיות.

קרישנה עונה לו (2), "הימנעות מפעולה ופעילות במסירות, שתיהן מובילות לגאולה. אולם מן השתיים עדיפה הפעילות בשירות מסור."

גם על-ידי שלילת החומר ניתן להתקדם בהבנת המציאות, אך לא עד הסוף. בשלב כלשהו נצטרך גם ללכת על דרך החיוב ולבסס ולהתבסס בעובדות רוחניות.

שירות מסור – הכנת המעבדה, הניסוי והתוצאה
"אפשר אולי, להגביל את הנשמה שבגוף מהנאה חושית גם בשעה שטעמם של מושאי החושים עדיין חי בה. אולם כאשר היא חדלה מפעילות כזו, לאור התנסות בטעם נעלה יותר, היא נשארת יציבה בתודעתה." (ב.ג. 2.59)

כבר דנו בעובדה שלא ניתן לפעול ללא מניע וששלילת המניע החומרי לא תביא אותנו אל הרוחני. לכן קרישנה מבקש שנפעל במסירות עבורו. קרישנה מבקש שנשים אותו במרכז וכך נגבר על אנוכיות. על-ידי כך שנטעם את מתק הטעם הרוחני, הנובע בזכות תהליך השירות המסור, נחדל מוכנית מהרדיפה אחר טעם החומר הזמני והנחות.

במאמר זה לא אפרט על תוכן השירות המסור, או בהקטי-יוגה מכיוון שדנתי בנושא בהרחבה בשני מאמריי האחרונים, "הידע הטהור ביותר" ו"מנתרה שחוצה כל גבול", למעשה מבלי שהתכוונתי, מאמר זה הוא מעין סיכום של שניהם.

השירות המסור מכין את המעבדה, כלומר הוא מאפשר ומנקה את השטח (את הגוף ואת המיינד) ומטהר אותם לקראת הפגישה עם האל. כל עוד איננו רוצים את האל, הוא נעלם מחיינו. הוא מכבד את בחירתנו. אולם ברגע שנקרא לו, הוא יסדר את כל התנאים לכך ויתגלה לפנינו לפי מידת התמסרותנו.

על-ידי תירגולה של בהקטי-יוגה ניתן לחוות הלכה למעשה את היותנו נפרדים מגופינו וניתן לפגוש ישירות את האל בדמותו הנצחית, המודעת ומלאת החדווה.

ההוכחה
לפעמים אנשים אומרים לי, אם אלוהים קיים אז תראה לי אותו, תוכיח לי, אני רוצה הוכחות! לא מזמן חבר אמר לי, "כל בנאדם הרי בתוך תוכו רוצה להאמין באלוהים, אז למה הוא לא נותן לנו סימן קטן לנוכחותו?"

תשובתי משתנה בן אדם לאדם אך תמיד המסר הוא אחד. איני יכול להוכיח לאיש את קיומו של אלוהים, אבל כל אחד יכול להוכיח זאת לעצמו. צריך אומץ כדי להתחיל בניסוי כי בניסוי זה אנו "חיות המעבדה". כל אחד צריך לנסות זאת על עצמו ומכך אנשים מאוד מפחדים, יותר נח לנו לערוך ניסויים על קופים ועכברים.

לסיכום
לעולם לא נוכל על-ידי ניסויים וחקירה אובייקטיבית להבין דבר על תודעתנו הסובייקטיבית ועל "התודעה הראשונית", אלוהים. כאשר אנו קונים אורז, אנו יכולים לחקור את מרכיביו, את ערכיו התזונתיים, את איכותו, אולי אפילו ניתן לדעת משהו על סוג האדמה בה הוא גדל. אך אין ביכולתנו לקבל שום מידע על החקלאי שגידל את האורז.

גם כאשר אנו חוקרים את הגוף האנושי, על כל תאיו, איננו מקבלים אף תשובה לגבי החיים בגוף, לגבי התודעה שהופכת את הגוף למודע ולגבי המתכנן והיוצר של הגופים. אותו חוק קיים גם כאשר אנו חוקרים את היקום; איננו מקבלים שום תשובה על "החקלאי" שגידל אותו.

בהקטי-יוגה, או תהליך השירות המסור לאל, לבריאה ולברואים מעניק בהדרגה את התשובות לשאלות העמוקות ביותר של קיומנו ומביא אותנו לבסוף לפגישה ישירה עם האל בהיבטו האינטימי ביותר. כמובן שהדבר דורש זמן, רצינות ומסירות, והתשובות לא מגיעות ביום אחד. אך מצד שני, גם מאיץ החלקיקים בז'נבה מבקש מאיתנו את אותם הדברים (ועוד מיליארדים של דולרים).

בהקטי-יוגה הינה ניסוי ראוי לא פחות (שלא עולה כסף), וניתן לראות שהמשתתפים בניסוי רק רוצים להמשיך ולטעום, להמשיך ולטעום.

ד"ר אלוין ה. פול, פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת ניו-יורק אמר פעם, "אם אמת היא מה שעובד, כפי שטוענים הפרגמאטיסטים, אזי חייבת להיות אמת כלשהיא ב"בהגווד-גיטה כפי שהיא", מאחר שאלה העוקבים אחר מדרשיה מגלים שלווה וחדוות חיים, החסרות בדרך כלל בחייהם הקודרים ונטולי האיזון של האנשים בני זמננו."

אסיים מאמר זה בדיוק כפי שסיימתי את הקודם, עם הזמנתו של שרילה פרבהופאדה בסוף התעמקותו לפסוק השני של הפרק התשיעי:

"כאשר הלב מתנקה מכל איוולת, או אז ניתן להבין מהו אלוהים. משום כך נחשב שירות מסור בתודעת קרישנה למלך כל חינוך ולידע הכמוס מכול. הוא מהווה צורת הדת הטהורה ביותר וביצועו קל ומלא חדווה. על הכול אפוא, לתרגלו."



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר