שיעור זה ניתן על-ידי דורית לובן | קובץ להורדה
3.10 בראשית הבריאה שלח ריבון כל הברואים דורות של אנשים ואלים-למחצה ועמם הקרבות לוישְׁנּוּ, ובירכם ואמר: "היו מאושרים ביַגְ'נַה (הקרבה) זו, כיוון שביצועה יעניק לכם את כל הדרוש לחיי אושר ויביאכם לגאולה."
3.11 כאשר יתרצו האלים-למחצה מטקסי ההקרבה, הם ירַצו גם אתכם. בעקבות שיתוף פעולה כזה שבין אדם לאלים, ישרור השגשוג בכול.
3.12 כאשר יתרצו האלים-למחצה, אשר אחראים לצורכי החיים השונים, מביצוע היַגְ'נֲה (הקרבה), הם יספקו לכם את כל צורכיכם. אולם מי שנהנה מתשורות אלה מבלי להשיבן כמנחה לאלים-למחצה, הוא בסך הכול גנב.
3.13 דְבֵקיו של האל מתנקים מן החטאים כולם. זאת משום שהם אוכלים מזון שהוגש תחילה כמִנחה. אחרים, אשר מכינים את מזונם לצורך עינוגם האישי, אוכלים רק חטא.
3.14 כל גוף חי ניזון מדגנים, ואלה צומחים מגשם. גשם יורד כתוצאה מביצוע יַגְ'נֲה (הקרבה), וזו מקורה בחובות הכתובים.
3.15 תרגולות אלה מתוארות בוֵדות, והוֵדות ניתנו על-ידי אישיות אלוה במישרין. מכאן שנוכחותו השורה בכול של הנשגב מצויה תמיד בעת ביצוע ההקרבה.
3.16 אַרְג'וּנַה יקירי, אין ספק שאדם שאינו מקיים את מעגל ההקרבות, כמצוות הוֵדות, חי כולו בחטא. מאחר שהוא חי למען השבעת חושיו בלבד, הרי שחייו מתנהלים לריק.
3.17 אולם מי שמוצא את עינוגו בתוך עצמו, שחייו מוקדשים להגשמה עצמית, והוא מסופק בעצמי בלבד ושבע-רצון לגמרי – אדם כזה פטור מכל חובה.
עלינו להקטין כמידת האפשר את האלימות שכרוכה באכילה, משמע בשר. ככל שהדבר אותו אנחנו אוכלים קרוב אלינו יותר, נדרשת מאיתנו אטימות רבה יותר, כדי להיות מסוגלים לאכול אותו, ולהנות מבשרו. מלבד זאת, כשמעלים את המזון כמנחה לעליון, מיטהרים מהקרמה.