שיעור זה ניתן על-ידי דורית לובן ב- 8.9.2011, תל אביב | קובץ להורדה
[audio:http://db.tt/4Dddq9c]
3.41 הו אַרְג'וּנַה, הטוב בבְּהַרַתים, כבר מבראשית, רסן באמצעות ויסות החושים סמל גדול זה של חטא (התאווה), ושים קץ להורס הידע וההגשמה העצמית.
3.42 החושים הפועלים עליונים מחומר חסר חיים; המֶחשָב עליון מהחושים; התבונה עליונה עוד יותר; והיא (הנשמה) עליונה אף מהתבונה.
3.43 הו אַרְג'וּנַה גיבור-חייל, מי שמכיר עצמו כנשגב מהחושים החומריים, מהמֶחשָב ומהתבונה, חייב לייצב את מֶחשָבו בעזרת תבונה רוחנית שקולה (תודעת קרישנה), ואז – בכוח רוחני – למגר אויב זה שאינו יודע שובעה, הידוע כתאווה.
האגו החומרי הוא שורש הרע, כלומר התשוקה האנוכית לקחת לעצמי, לתענוגי – אני במרכז. ישנו טבע אחד אמיתי לנשמה – טבע האהבה, אהבה לעליון.