שיעור זה ניתן על-ידי דורית לובן ב- 5.7.2011, תל אביב | קובץ להורדה
[audio:https://www.dropbox.com/s/x8czu6cylz7oz5e/BG_8.17-28_2012-07-05_VDD_TLV_55.mp3?dl=1&raw=1]8.17 על-פי אומדן ארצי, אלף עידנים יחדיו מהווים משך יום אחד של בְּרַהְמָא. וכזהו גם משך לילו.
8.18 בראשית יומו של בְּרַהְמָא מתגלות כל ישויות החיים מן המצב הבלתי נגלה, ועם רדת לילו, הן שבות ונטמעות בבלתי נגלה.
8.19 שוב ושוב מפציע יומו של בְּרַהְמָא, ועמו מתהוות ישויות החיים, ועם רדת לילו, בחוסר ישע אלה נכחדות.
8.20 אולם ישנו גם טבע אחר, בלתי נגלה, אשר הנו נצחי ונשגב לחומר הנגלה והסמוי. זהו טבע עילאי ובלתי מתכלה, שנשאר כפי שהוא גם בשעה שהכול בעולם זה נכחד.
8.21 זה אשר הוֵדָאנְתים מתארים כבלתי נגלה ומושלם, אשר ידוע כיעד העליון, אותו מקום שהמגיע אליו לא שב עוד לעולם – זהו משכני העליון.
8.22 אישיות-אלוה העילאי, הגדול מכול, הופך בר-הישג באמצעות מסירות טהורה. אף שמצוי במשכנו, הוא גם מצוי בכול, והכול מצוי בו.
8.23 הו הטוב בבְּהַרַתַה, עתה אפרט בפניך את הזמנים השונים לעזיבת הגוף, אשר גורמים ליוגי לשוב או שלא לשוב לעולם זה.
8.24 היודעים את הבְּרַהְמַן העליון מגיעים לעליון בנוטשם את העולם בעת השפעתו של אל האש, לאור יום, ברגע מבורך ביום, במשך ארבעה עשר ימי התמלאותו של הירח, או במהלך ששת החודשים שבהם נעה השמש בצפון.
8.25 היוגים אשר פורשים מן העולם בעת עשן, בלילה, במשך ארבעה עשר ימי התמעטותו של הירח, או במהלך ששת החודשים שבהם נעה השמש בדרום – אלה מגיעים לירח אולם שבים וחוזרים.
8.26 על פי הוֵדות ישנן שתי דרכים לנטישת העולם – האחת באור והשנייה בחושך. מי שעוזב באור, אינו שב, בעוד שהעוזב בחושך, שוב ישוב.
8.27 הו אַרְג'וּנַה, אף שהדְבֵקים יודעים את שני הנתיבים, הם אינם מתבלבלים מאלה לעולם. היה לכן, איתן במסירותך תמיד.
8.28 מי שפוסע בנתיב השירות המסור, אינו חסר את התוצאות הנובעות מלימוד הוֵדות, מביצוע הקרבות חמורות, ממתן צדקה, מביצוע פעילות תועלתנית, או מחֵקר פילוסופי. השירות המסור לבדו מקנה לו כל זאת, ועם קץ חייו הוא מגיע למשכן הנצחי, העליון.