דברים לזכרו: יום ההופעה של הגוּרוּ אמור להיות יום מלא שמחה, ויום ההיעלמות אמור להיות יום מלא כאב. אלא שלמעשה, הזמן עושה את שלו, ויש אך הבדל כמעט בלתי ניכר בין שני הימים במישור הלב.

גוּרוּדֵב היה נאמן ביותר לפרבהופאדה. כל שנייה מחייו הוא חי מולו. בנוכחותו הוא ראה עצמו כיד ימינו, וכאשר שְׂרִילַה פרבהופאדה עזב, הוא ראה עצמו כשומר התנועה של פרבהופאדה. בשנותיו האחרונות הוא השתלב באקדמיה. תאונת דרכים קטלנית סיימה את הקריירה האקדמית שלו כשהוא בפרק האחרון של עבודת הדוקטורט.

מטרת לימודיו באקדמיה הייתה:

1. לפתח אוניברסיטה וישְׁנַּוית.
2. לפתח הערכה לתנועה בקרב האקדמיה ואנשי המחשבה בעולם.
3. להצעיד את התנועה קדימה ואת ההערכה לשְׂרִילַה פרבהופאדה, באמצעות פרספקטיבות חדשות על התיאולוגיה של שְׂרִילַה פרבהופאדה, אותה בחן והעריך באמצעות כלים מעולם האקדמיה. עבודת הדוקטורט שלו הייתה על תרומתו וייחודיותו התיאולוגית של שְׂרִילַה פרבהופאדה.

ככלל, ניתן לראות שאותם דבקים שעזבו את איסקון ושבו, הביאו איתם רעננות מחשבתית וחיוניות. שְׂרִילַה גוּרוּדֵוַה, באמצעות המעורבות האקדמית שלו, כמו הרשה לעצמו לעזוב את איסקון ולהסתכל על עצמו מזווית אקדמית, גם לראות את איסקון מבחוץ, בעיני מבקריה, וכך לרענן את מחשבתו לגבי תרגול תודעת קרישנה ויישומה בתנועתו של שְׂרִילַה פרבהופאדה. הוא תמיד חש, אף לנוכח ביקורות קשות כלפי איסקון וביקורת קשה ביותר שהטיחו כלפיו מתוך איסקון, מחויבות עצומה אליה. דווקא לנוכח קשייה, הוא חש מחויבות להישאר בה ולתקנה.

בגלל קירבתו העצומה של גוּרוּדֵב לשְׂרִילַה פרבהופאדה, ניתן היה לחשוב שיהיה שמרני ביותר בתפיסתו הפילוסופית. ההפך. בגלל שהיה כה קרוב לשְׂרִילַה פרבהופאדה, הוא חש שהוא מבין לליבו ולכן יכול לשלב אורתודוקסיה עם גמישות המתבקשת בעולם המשתנה כה מהר של ימינו – לשמור על העקרונות הנצחיים של בהקטי אך להיות גמיש ביישום של הפרטים. גוּרוּדֵב רצה להציל את איסקון מגורל של דת נאיבית, ששומרת נחרצות לא רק על עקרונות התיאולוגיה שלה, אלא נוקשה ושמרנית ביישום הפרטים אף לנוכח העולם המשתנה. בכך הוא צעד בעקבותיו של שְׂרִילַה בהקטיוינוֹדַה תְהָאקוּרַה, שהרשה פרשנות ליברלית למישור האמפירי, אך דחה כל פרשנות לגבי עיקרי הבהקטי והמציאות הרוחנית.

לדוגמא, ניתן להתייחס לנשים א. במישור הבְּהָאגַוַתַה הרוחני (מישור שכל הנשמות שוות לפני האל), ב. במישור של וַרְנָאשְׂרַמַה דהרמה (שמירה על נשים, האשה כגוּרוּ ראשון, האשה כמשמרת המסורת), ג. ובמישור הארצי/דתי (אשה אמורה לשרת את בעלה ותו לא). בראשית, שְׂרִילַה פרבהופאדה התייחס לנשים בתנועה על-פי הבְּהָאגַוַתַה. אך בהדרגה, בגלל השפעה של דבקים שפרשו טרם זמנם מיחסי משפחה והפכו לסַנְנְיָאסים (נזירים), גברה הגישה שנשים הן מָאיָא (אשליה חומרית) הכרחית לדבקים שלא יכולים לקחת ישירות את דרך הסַנְנְיָאסַה, ואין לערב את הנשים בניהול התנועה ולתת להן תפקידים חשובים. אך שְׂרִילַה גוּרוּדֵוַה, בעיקר מאז שהחל את לימודיו באקדמיה, הנחה אותנו בישראל לפעול במישור הבְּהָאגַוַתַה, וניסה לשנות את גישת התנועה לנשים.

באופן מסורתי, וישְׁנּויזם מתייחס לאימפרסונליזם (התפיסה שאלוהים הוא משהו אבסטרקטי, או מעבר לכל תפיסה) באופן שלילי ביותר. מלחמת חורמה זאת באימפרסונליזם הגבילה מאוד את הפופולאריות של איסקון בקרב אנשי הרוח בעולם, שרובם נטו לאימפרסונליזם, כמו גם הגביל את האפשרות להשתלב במסורת ההינדית (שהיא שילוב של בהקטי עם אימפרסונליזם) ולהפיק תועלת משיתוף פעולה איתה. גוּרוּדֵב חשב שאפשר לשמור על עקרון זה של פרבהופאדה של שלילה טוטאלית של אימפרסונליזם, אך להראות הערכה לאספקטים חיוביים באישיותם של אותם דתיים ואנשי רוח באשר הם שהושפעו ממנה, ולשתף איתם פעולה היכן שניתן, כמו גם להיות מסוגלים להצביע על היבטים חיוביים בה המשיקים לדרך הבהקטי. הלך רוח מכליל שכזה, שְׂרִילַה גוּרוּדֵב האמין, הינו ריאלי במציאות של היום ויאפשר לנו להשיג את המטרה של לקרב את העולם לפרסונליזם אף ביתר שאת.

לקראת סיום פרק חייו של גוּרוּדֵב בעולם, הוא החל להדגיש היבט חשוב ביותר של וישְׁנּויזם – יחסים בין דבקים. כתבי הבהקטי מורים שקרישנה, אל עליון, מעריך שירות ויחסים עם דבקים יותר מאשר את הניסיון ליצור איתו יחסים ישירים. בגלל הסרטן שלקה בו והניתוח הקשה ביותר שהתלווה אליו, גוּרוּדֵב התמסר לאהבה של הדבקים שטיפלו בו במסירות כה רבה. הוא ציין שאהבה זו היוותה את ניסיון החיים החשוב בחייו, ושינתה את הדגשים שלו ביחסים בין הדבקים. הוא שינה את יחסיו מיחסים שהיו מבוססים על הקפדה יתרה ותביעה להתמסרות טוטאלית, ליחסים של אבהות, רוך וסלחנות. הוא החל לשים דגש עצום על אותם אלמנטים שמחברים את הדבקים אחד לשני – קירטן (שירה בציבור של שמות האל) ויחסים שמבוססים על ענווה והערכה הדדית. ימיו האחרונים במָאיָאפּוּר הצטיינו בקירְתַנים מתוקים וגישור יחסים עם דבקים שהקפדתו היתרה וכעסיו על אלו שלא גילו את הסטנדרט הגבוה ביותר, הרחיקה אותם ממנו.

גוּרוּדֵב אמר לי שהוא יודע איך להעלות את איסקון המפוררת על פסים של צמיחה. הוא השאיר אחריו את הדיסרטציה שלו ומספר מאמרים שבהם חבויים האני מאמין שלו והחזון שלו להתפתחות התנועה. אך עושה רושם שלא איסקון ולא העולם הנגוע בקַלי יוּגה ששים לשינוי זה. למזלנו, בביקורו האחרון בארץ הוא נתן לנו הוראות רבות שמהוות את האני מאמין שלו, אותם הוא היה מוכן לגלות ולהאיץ בנו ליישם בארץ, בגלל שהדבקים בארץ כה אהבו אותו ונתנו בו אמון מלא. כיום בישראל אנו חיים לאור הוראות אלו, המאפשרות לנו ליצור חיי קהילה כה מתוקים ולהשתלב בעולם, בלי למהול את חיינו הרוחניים.

ישנו מישור נוסף של יחסים עם הגוּרוּ. היחסים עם גוּרוּ הם נצחיים. הם נצחיים כי הוראותיו והשירות להם מהווים נר לרגלי הדבק עד סוף ימיו. הם נצחיים כי עד שארית חייו הדבק חי בהרגשה של פרידה וגעגועים לגוּרוּ. ולבסוף, במישור האזוטרי ביותר, הדבק המסור יודע שהגוּרוּ ממתין לו שישוב לעולם הרוחני, לחבר אותו ליחסיו הנצחיים עם רָאדְהָא וקרישנה.

מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

• אמונה באלוהים
• מדיטציה
• שנה טוב לכוּוּוּוּלם
• יום הולדת לקרישנה
• חיי משפחה רוחניים
• צמחונות, אי אלימות וחיים רוחניים
• מדריך לבחירות 2015
• חיים רוחניים ויתושים
• הסיפור האלוהי – האחד הפך לרבים לצורך יחסים
• עוד...