מהי תנועת הרא קרישנה

כבר שנים שתנועת הרא קרישנה אפופה במסתורין, בשמועות ובסיפורי מעשיות כאלה ואחרים. מעטים האנשים שבאמת יודעים, מהי תנועה זו, מה מטרתה, מתי נוסדה ועל איזה פילוסופיה היא מסתמכת. במאמר זה אסיר את הילת המסתורין מעל תנועת הַרֵא קְרישְׁנַה ואסביר מהי באמת.

מקורה של תנועה זו במאה השש-עשרה בחבל בֵּנגל אשר במזרח הודו. התנועה נוצרה מתוך זרם הוַיְשְׁנַוַה העתיק, הקיים מימי קדם. במערב תנועת הַרֵא קְרישְׁנַה (איסקון), הוקמה בשנות השישים על-ידי שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה.

הפילוסופיה אותה הטיף התקבלה יפה בקרב ילדי הפרחים אשר היו צמאים לחיי רוח, אך ללא מכוון מתאים, מצאו עצמם מסוממים, מלוכלכים, רעבים וברחוב. התנועה גדלה בקצב מסחרר, ולאחר ארבע שנים בלבד, כבר הספיק שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לפתוח 24 מרכזים באמריקה הצפונית.

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לא המציא תורה בעצמו, גם לא חווה איזושהי הארה אלוהית ברגע אחד ששינתה את חייו מקצה אל קצה. שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, כפי שהעיד על עצמו, בסך הכול ביצע את הוראותיו של מורו הרוחני שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי.

בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי היה מורה רוחני דגול בהודו של המאה שעברה. הוא עמד בראש ארגון ענק שנקרא "גַוּדִייַה-מַטְהַה", מורו הרוחני היה גַוּרַה קישׂורַה דָאסַה בָּאבָּאגִ'י ומורו הרוחני היה בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּרַה, אביו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי. וכך ניתן להתחקות אחרי שושלת המורים גם אלפי שנים לאחור. במילים אחרות, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ותנועת הַרֵא קְרישְׁנַה קשורים לשושלת הוראה מוסמכת בזרם הוַיְשְׁנַוַה שעוקב אחר התרבות הוֵדית עתיקת היומין.

זרם הוַיְשְׁנַוַה
התרבות הוֵדית היא התרבות שקדמה לתרבות ההינדית. זרם הוַיְשְׁנַוַה בהודו הוא היחיד שעדיין עוקב בשלמות אחר תרבות זו. בעוד שההודי מזהה את עצמו כהינדי על בסיס לידה, הוַיְשְׁנַוַה מודד ונמדד לפי כוונותיו ומעשיו, ולא על בסיס לידה, מין, צבע וגזע. כך גם לגבי תנועת הַרֵא קְרישְׁנַה. תנועה זו פתוחה לכולם ללא אפליה. כל מי שרוצה יכול להצטרף, אין צורך להמיר את הדת שקיבלנו מלידה. מכיוון שאנו נמדדים לפי מעשינו. או במילים אחרות, כל אדם שמתרגל בְּהַקְתי-יוגה או יוגה של אהבה לאל, לבריאה ולברואים – הוא וַיְשְׁנַוַה. הוַיְשְׁנַוַה פועל על פי עקרונות היוגה. היוגה אינה מייחסת חשיבות ללאום ולגוף, אלא לנשמה הנמצאת בתוכו.

תנועת הַרֵא קרישנה היא תנועה שמחנכת לאהבת אלוהים, ומזמינה את כולם להתאחד סביב האל ביחסי אהבה.

הפילוסופיה הוַיְשְׁנַוית מושתתת על הספרות הוֵדית הענפה. ספרות זו מורכבת מארבע וֵדות, שאליהן מצטרפות 108 אוּפַּנישַׁדות, פּוּרָאנות (ספרות היסטורית) וֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה שמהווה ביאור לוֵדות, ושְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם שהוא הביאור של הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה. כל הספרות נכתבה או נערכה על-ידי אותו מחבר.

הבְּהַגַוַד-גִיתָא, שהינה חלק מהמַהָאבְּהָארַתַה (ספר ההיסטוריה של הודו) מהווה הרקע לפילוסופיה הוַיְשְׁנַוית. הבְּהַגַוַד-גִיתָא מוכרת בעולם כולו, נלמדת באוניברסיטאות וזכתה לאינספור מחמאות בקרב אנשי המחשבה המערביים, כגון; שופנהאוור, גתה, אלברט איינשטין ועוד.

השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם שנחשב ל "פריו הבשל של עץ המשאלות של הספרות הוֵדית" (בהאג. 1.1.3) מהווה הבסיס לפילוסופיה הוַיְשְׁנַוית. השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם נחלק ל-12 ספרים הנפרסים על כשלושים כרכים, ובם 18,000 פסוקים.

בנוסף לספרות תנועת הרא קרישנה מתבססת על שתי הנחות יסוד, שמשותפות לכל הדתות ברמה כזו או אחרת. ההנחה הראשונה היא: אני לא הגוף הזה אלא הנשמה שבתוכו. ההנחה השנייה היא: חיים מקורם בחיים ולא בחומר. אם נבחן ממש בקצרה שתי הנחות יסוד אלו, נמצא אותן הגיוניות לחלוטין.

אינני גוף זה
זו היד שלי, זו הרגל שלי, זה הראש שלי ואלו הרגליים שלי; אם נחלק את כל הגוף לפי עקרון זה נמצא שהכול שלי, אך איפה אני? גם האוטו הוא שלי, אך איני האוטו, גם הבית הוא שלי אך איני הבית. יהיו כאלה שיגידו שאני זה בעצם המחשבות שלי והרגשות שלי; אך לפעמים כאשר אני מנסה להתרכז וללמוד למבחן, המחשבות שלי נודדות ממני, אני מנסה להחזירן אך לשווא. אם אני הייתי המחשבות אז יכולתי לשלוט בהן וכמובן שהן לא היו נפרדות ממני. אותו דבר לגבי הרגשות; לעיתים אנו מנסים להדחיק אותן אך הרגשות מסרבות ויוצאות החוצה, לפעמים מנסים להביע רגש אך הוא תקוע. שוב, בלי ספק הרגשות הן שלי, אך שוב, בלי ספק הן לא אני. אפילו זכרוני בוגד בי, לכן גם הזיכרון אינו אני. חשוב להדגיש – הוא בוגד בי, תמיד יש לנו תחושה שאנו נפרדים מן הגוף ומתפקודי הרגש, החשיבה והרצון. אז שוב עולה השאלה: מי אני?

חיים מקורם בחיים
את ההנחה השנייה שחיים מקורם בחיים, ניתן לראות בטבע: שתי גופות מתות לא יכולות ליצור גוף חי. משמע שיצור חי יוצר יצור חי אחר, ולא נוצר מתרכובת כימיקלים כזו או אחרת. אנו יכולים לראות שכל יצור חי שאנו מכירים, נולד ולכן גם ימות, ולכל מי שנולד ישנו מוליד. יצור חי מוליד יצור חי אחר, לכן חייב להיות גם "היצור החי הראשון" שלא נולד ותמיד היה (אלוהים) שהוליד את המולד הראשון. היגיון פשוט.

אל שתי הנחות יסוד אלו מצטרף ניסוי. הניסוי אומר ששירות האל תוך פיתוח יחסים איתו ברוח של אהבה, מהווה מקור האושר האמיתי שלנו.

ניתן לראות שחיי החומר והתענוגות מקנים לנו אך שמחה רגעית שחולפת מהר, ואילו שירות לאל ופיתוח אהבה אליו, כך נטען בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם ובבְּהַגַוַד-גִיתָא, יעניקו לנו אושר נצחי. החומר נוצר מתי שהוא, ולכן גם יחלוף, וכך כל סיפוק שנשיג ממנו גם יחלוף. האל אינו נוצר ולכן הסיפוק שנקבל מפיתוח יחסים איתו לא יחלוף, כי רוחני הוא, כלומר נצחי. עוד נטען, ששינון וחזרה של השמות הקדושים פותח את הלב ובהדרגה מפגיש אותנו עם האל. כל ניסוי צריך לקבל באובייקטיביות, לקחת למעבדה ולבדוק. אני יכול להעיד על עצמי, שמהתנסות הלא מאוד עמוקה שלי – זה עובד!

הרא קרישנה הרא קרישנה, קרישנה קרישנה הרא הרא
הרא ראמה הרא ראמה, ראמה ראמה הרא הרא

לסיכום, תנועת הַרֵא קְרישְׁנַה מציגה את הפילוסופיה שלה בצורה מדעית וברת ניסוי, כל מי שמעוניין יכול לבוא ולבדוק על עצמו את הממצאים.