יוגה כפתרון למצוקות החיים

יוגה של אהבהיוגה הינה התחברות – התחברות לעצמי ולעליון.

כדי שנוכל להתחבר באמת, עלינו לשנות את תודעתנו ולפתוח את ליבנו.

מה זאת אומרת שינוי התודעה? לשנות את תודעתנו; מתודעה חומרית לתודעה רוחנית.

תודעה חומרית פירושה, שאני במרכז והשאר הם אובייקטים שנועדו להנאתי (ברמה כזו או אחרת). כלומר, תודעה חומרית מבוססת על אנוכיות. ישנה אנוכיות גסה, שבה אנו רומסים את האחר כדי להשיג את מטרתנו, וישנה אנוכיות טובה, שבה אנו רק מנסים לחיות את חיינו בשקט ובשלווה. אך זו עדיין אנוכיות; כי אנו חיים רק למען עצמנו. אפילו שמירה על איכות הסביבה – כדי שהסביבה שלי תהייה יותר נקייה, הינה תפישה אנוכית.

תודעה רוחנית פירושה – שאני רק חלק. אני לא המרכז ולא ה"אדון", אני רק חלק – ותפקידו של חלק, הינו לשרת את השלם.

בתודעה רוחנית, אנו נותנים ומקבלים בתודעה של שירות, באופן שמגביר את האמון והאהבה בין אחד לשני. אך כאשר אנו שרויים בתודעה חומרית, אנו יוצאים לעולם באופן אנוכי, כדי לקחת ממנו וכדי להתענג עליו, וכמובן, כאשר כולם באים רק כדי לקחת – שלום ושגשוג אינם ברי השגה.

כדי לפתור את מצוקות החיים, הן במישור האישי והן במישור הגלובלי, נחוץ שינוי תודעתי עמוק ודחוף!

"בניסיון זה אין כל אבידה או הפסד, והתקדמות מעטה בנתיב זה יכולה לגונן מן הנורא שבפחדים." (ב.ג. 2.40)

אכן, איך שהעולם נראה כיום, באמת אין לנו מה להפסיד…

אנשים לא מסופקים במישור האישי, ומחוסר סיפוק זה הם יוצאים אל העולם ומנסים לקחת ממנו ככל יכולתם, כדי להיות מסופקים. אך בפועל, חוסר סיפוקם רק גובר.

וכך, אנו חיים בחברה של אנשים לא מסופקים, חוסר הסיפוק מוביל לכעס, תאווה, חמדנות ומירמור.

מכיוון שאין שלום בליבנו, אנו באים לקחת מהאחר כאשר חסר לנו. וכך למעשה, נהפכנו לחברה של "סוחרים" – אני נותן כדי לקחת. בחברה כזו, של מנצלים ומנוצלים, לא ייתכנו אושר ושלווה.

"הפוסעים בנתיב זה דבקים במטרתם ותכליתם אחת. הו ילדם האהוב של הקוּרוּ, תבונתם של המהססים מסועפת מאד."(ב.ג. 2.41)

אדם שמקדיש את חייו ליוגה (התחברות לעצמי ולעליון), דָבֵק בנתיבו, בעוד שאדם השקוע בתודעה אנוכית וחומרית, בגלל חוסר סיפוקו, תבונתו מסועפת.

מדוע אדם בתודעה חומרית אינו מוצא את סיפוקו?
"כשם שהנשמה שבגוף ממשיכה ועוברת בגוף זה מילדות, לבחרות ולזקנה, כך זו עוברת לגוף אחר עם המוות. צלול הדעת אינו מתבלבל משינוי שכזה." (ב.ג. 2.13)

האדם החומרני מזדהה עם הגוף, הוא חושב שכול כולו מסתכם בגוש של כימיקלים (הוא אפילו לא שואל את עצמו, כיצד יכול להיות שגוש כימיקלים מרגיש, חושב, אוכל, שותה, אוהב, שונא וכו'). הוא מנסה לענג את גופו אך מכיוון שהוא איננו גופו, הוא לא מוצא שלווה לעולם.

"הנשמה אינה נולדת, גם לא מתה לעולם. היא לא התהוותה, אינה מתהווה ולא תתהווה. היא חסרת ראשית, בת נצח, קיימת לעד וקדמונית, ואינה נשמדת עם כליון הגוף." (ב.ג. 2.20)

הנשמה היא נצחית והגוף בן חלוף. החומר הוא מה שנולד, ולכן סופו למות. הנשמה לא נולדה ולכן גם לא תמות. עצם חיפושנו אחר חיי נצח, מהווה אינדיקציה לכך שאנו נצחיים (שימו לב שאנו, בני האדם, נוטים לחפש רק את מה שאיבדנו. למשל, כל עוד המפתח של הבית שלי נמצא בכיסי, איני מחפש אותו. אך ברגע שהוא אובד – אתחיל בחיפושי אחריו.) על-פי אותו עקרון, עצם חיפושנו אחר נצחיות, הגברת המודעות ואהבה, מהווה אינדיקציה לכך שיש קיום נצחי, שיש מודעות מלאה ושיש אושר ואהבה.

ואכן, הספרות הוֵדית מלמדת אותנו שהנשמה היא מטבע של סַת-צ'יד-אָנַנְדַה, כלומר, נצחיות, מודעות וחדווה. מכיוון שאנו מטבע נצחי, אז החולף לעולם לא יכול לספק אותנו. החומר נולד ומת (כמו הגוף, האוטו, המזגן וכו' – כל חומר מתכלה לבסוף). לכן גם כל סיפוק ובטחון שנקבל מהחומר, סופו להיגמר.

אנו נשמות נצחיות, אך מכיוון שנהפכנו מותנים לחומר ואנו מזדהים איתו, אנו מנסים לממש את טבע הנצחיות, הידע והחדווה שבנו, דרך החומר הזמני, שלא ניחן בנצחיות ובגלל טבעו החולף גם לא בחדווה אמיתית.

לכן תהליך זה, של חיפוש הנצחיות ואושרנו בחומר, נועד כולו לכישלון.

"הו ארג'ונַה, הריבון העליון השוכן בלב כל, ומכוון את נדודיהן של כל ישויות החיים, שכמו ישובות במכונה עשויה מאנרגיה חומרית." (ב.ג. 18.61)

הגוף משול לרכב, שמשמש ככלי לנשמה בתוך עולם החומר. אל לנו להזדהות לשווא עם הרכב. אל לנו לחשוב שאותו "מזון" שמתאים לרכב, הוא גם מזונה של הנשמה. למעשה אנו בהזדהותנו עם הגוף, ובניסיוננו לענג אותו, משולים לאדם ששותה בנזין. כמובן ששתיית בנזין לא תביא לנו סיפוק; כך גם ניסיוננו העקר להתענג על מושאי החושים בעולם בן חלוף.

לסיכום
טבענו הנצחי לא מאפשר לנו להיות מאושרים בעולם זמני; אנו כמו דג מחוץ למים. חוסר הסיפוק במישור האישי מביא לעולם צרכנות שבו אנו עובדים קשה מאוד למחייתנו, אך נשארים ריקים מבפנים. עולם הצרכנות אינו מקנה אושר. כדי לפתח אותו, דרושה תעשייה ענקית שיוצרת שלל בעיות נוספות (זיהום, בזבוז משאבים, פערים חברתיים ועוד).

ההזדהות עם הגוף וחוסר הסיפוק שנובע ממנו, גורמים לנו לנסות להשתלט גם על רכוש זולתנו (כדי להיות מאושרים), וכך, עסוקים בתפישת ה"אני" והרחבת ה"שלי", אין פלא שהמלחמות והסכסוכים – מפנים ומחוץ, לא יודעים סוף, ומחצית ממשאבינו וכספינו נדרשים לביטחון והגנה.

כל זאת, פועל יוצא של תפישה גופנית שגויה (אני הגוף ואני במרכז), שמוביל לתודעה אנוכית.

פעולות רווחה כאלו ואחרות לא יועילו כאן. הן כמו טיפת מים במדבר. נחוץ שינוי תודעתי עמוק ביותר. אנו צריכים ללמוד כיצד לפתוח את ליבנו ולהסתכל על טובת הבריאה, שאנו מהווים רק חלק ממנה. כמובן שטובת השלם, היא גם טובתנו האמיתית.

היוגה מזמינה אותנו לתהליך ניקוי וטיהור התודעה, רק מי שינסה – יוכל להיווכח ולדעת האם תהליך זה עובד או לאו.

יוגה הינה תהליך התחברות לעצמי ולעליון. מכיוון שאני נצחי, רק חזרה למערכת היחסים הנצחית שלי עם האל הנצחי, תוכל לספק ולמלא אותי באמת. וכאשר נהייה מסופקים באמת, לא ננסה לקחת מהאחר ומהעולם, אלא נבוא כדי לתת.

"הו נצר בהרתה, התמסר לו כליל. בחסדו תזכה בשלווה עילאית ותגיע למשכן הנצחי, העליון."(ב.ג. 18.62)



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר