מבוא לבהגווד גיטה

מבוא לבהגווד גיטה

הרי קרישנה
הנחות היסוד של יוגה:

  1. המציאות מורכבת מחומר ורוח: החומר הינו משולל חיים ומודעות,ואילו הרוח, הינה נצחית, מודעת ומלאת עונג (סַת-צ'ית-אַנַנְדַה).
  2. אני אינני גופי הזמני והחולף (על שני היבטיו – הפיזי והנפשי שנתונים לשינויים מתמידים), אלא נשמה רוחנית נצחית. (זה נכון לגבי כל יצור חי ולא רק לגבי אנשים).
  3. כל עוד שבויה הנשמה בהזדהות גופנית (משמע, מזדהה עם גופה וחושבת אותו לעצמה) היא חווה לידה, מוות, זקנה וחולי חוזרים ונשנים.
  4. בערות לגבי טבענו האמיתי מהווה שורש הסבל.
  5. טבעו הרוחני של העצמי מאופיין בעונג אינסופי שמקורו בנתינה ואהבה, בעוד שהאווירה החומרית מאופיינת באגוצנטריות – אני במרכז והעולם נועד לענג אותי – אשליה שלא ניתן לממשה לעולם.
  6. פעילותנו בחיים אלה מכתיבה את תודעתנו, שמהווה הבסיס לגופנו הבא – חוק הקארמה.
  7. מי שתודעתו השתחררה מכל הזדהות חומרית, אינו חוזר ומתגלגל בגוף אלא שב לזהותו הרוחנית הנצחית וליחסיו הנצחיים עם העליון.
  8. ישנה אמת מוחלטת, עליונה, בעלת היבטים רבים, אף היא מטבע הסַת-צ'ית-אַנַנְדַה (נצחיות, מודעות ועונג), ממנה נובע הכול.
  9. על ידי תירגול יוגה (על צורותיה הרבות), מיטהר האדם מזהותו החומרית הכוזבת ושב לאווירה הרוחנית הנצחית של אושר עילאי, לאיחודו הטבעי עם העליון.

תמצית הפרק הראשון והסבר על שלוש רמות הגיטה:
דְהְריתַרָאשְׂטְרַה ופָּאנְדוּ הינם אחים, ובניהם, בני דודים. הם בניה של אותה משפחה, שושלת הקוּרוּ, ששלטה באותה עת בעולם כולו. בני דְהְריתַרָאשְׂטְרַה הינם רעי לב, ושלטונם יביא רעה לכול. למען טובתו של העולם צריכים עתה בני פָּאנְדוּ ישרי הדרך להילחם בהם, אלא שמלחמה איתם פירושה מותם של בני משפחה רבים – כולם יקרים מאד ללב.

ארג'ונה, הקשת האגדי וגדול לוחמיו של מחנה הפָּאנְדַוים, עומד על מרכבתו בין שני המחנות וצופה בציבור הרב הזה של קרובים וידידים, ולבו נשבר מחמלה. הוא פונה אז לקרישנה, רכב מרכבתו, ידידו, מורו, ומורה העולם – האל העליון – ומבקש לפרוש מקרב.

הבהגווד-גיטה, או שירת האל, הינה שיחתו של קרישנה עם ארג'ונה כדי לשכנעו לשוב לחובתו – שיחה שהפכה לספר עבודה חשוב ביותר לכמהים ליוגה ולחיים רוחניים.

ארג'ונה רוצה לפרוש ממעורבות מכאיבה, דבר שנתפס בדרך כלל כמהות היוגה – התנתקות מהעולם. אלא שקרישנה מלמדו עקרון יוגי אחר – קארמה-יוגה – הפיכת הכאן ועכשיו לעשיה יוגית, או לתהליך של התחברות לעליון.

העובדה ששיחה חשובה זו התרחשה על רקע של שדה קרב הינה משמעותית; אם ארג'ונה יכול לפעול ביוגה בעת מלחמה, שתובעת מעורבות רגשית ונפשית מכאיבה וקשה, גם כל אחד מאיתנו יכול ללמוד לפעול ביוגה בשדה הפעולה הפרטי שלו, על השמחה והצער שלו. בנוסף, אם תהליך היוגה פירושו השתחררות מזהות כוזבת ומהיצמדות לכוזב, הרי שכמו ארג'ונה, גם כל אחד מאיתנו נתבע להילחם ו"להרוג" – למוסס בתוכו אותן זהויות כוזבות שקשורות לתפיסה הגופנית ולקשרים גופניים.

קרישנה שימש כרכב מרכבתו של ארג'ונה, ולמרות שכרכב הוא לא נלחם, היה זה הוא למעשה, שהוביל את ארג'ונה לניצחון. ניתן להמשיל את זה לנו; במרכבת הגוף הסוסים הם החושים, המושכות זה המֵחְשַב (הנפש), הרכב זו התבונה, והנוסע זו הנשמה. יוגה פירושה להזמין את האל לשמש לנו כרכב. משמע, להפוך את תבונתנו לאלוהית, או מחוברת לעליון, ואז, בכוח התבונה הרוחנית, לנהוג את המרכבה לעבר שלמות.

וישנו היבט גבוה יותר של יוגה, יוגה כחיבור של אהבה בין האל לנשמה. ואכן, ההיבט העליון של האל, כבְּהַקְתַה-וַתְסַלַה, או מי שאוהב את דבקיו, מתגלה במערכת היחסים שבין קרישנה לארג'ונה. האל העליון, אדון הכול, מפיק עונג נשגב לשמש כרכב, או משרת פשוט, של דבקו.

שלוש רמות הגיטה:
הגיטה מציגה שלוש רמות תודעה או תפיסות מציאות – מן הנמוכה והחומרית, ועד לשלמות הרוחנית.

הדילמה של ארג'ונה – להילחם או לא – מבוססת על תפיסת עולם חומרית-אנוכית תחת השפעת שלוש המידות: מה עדיף לי – שלום העולם ואובדן משפחתי, או שלמות משפחתי. במצב תודעתי כזה תועלתנות מהווה המניע היחיד לפעולה, והעולם, שנתפס באמצעות החושים והשכל, נתפס כולו כחומר (גשמי וסמוי). משמע שחיים מתחילים עם הלידה ונגמרים עם המוות. גופי זה אני, ומי שקשורים לגופי הם שלי. אושר מקורו במגע עם העולם, ומידת הטובות הארצית מהווה הטוב העליון.

שבוי בתפיסת חיים כזו, ארג'ונה מסרב להילחם, אולם מיד בראשית הפרק השני קרישנה מעורר אותו לראיית עולם רחבה יותר ונכונה יותר: העולם אינו רק חומר, אלא מורכב מחומר ורוח. החומר מתכלה וזמני, בעוד שהרוח, הנשמה, או העצמי האמיתי, הינו נצחי. החתירה לשיחרור העצמי הנצחי מכבלי החומר החולף זו תכלית החיים, וככל שמשתחררים יותר מהאחיזה בחומר, או מאגוצנריות ואינטרסנטיות חומרית, חווים יותר את טבעו הרוחני של העצמי, שהינו מטבע של נצחיות, מודעות וחדווה אינסופית. ללא הבדל מה יהיו תוצאות המלחמה, קרישנה מעודד את ארג'ונה להפוך את מלחמתו ליוגה, או למאבק לצמיחה ולגאולה רוחנית. "הילחם לשם הלחימה עצמה, מבלי להתחשב בשמחה או בצער, בזכייה או באובדן, בנצחון או בתבוסה, שהרי אז יהיו מעשייך פטורים תמיד מחטא [קארמה]"(ב.ג. 2.38)

האויב האמיתי
קרישנה מצביע לארג'ונה על האויב האמיתי – התאווה (אינטרסנטיות אגוצנטרית).

"במגע עם הבריאה החומרית והתרועעות עם מידת הלהיטות, הופכת אהבתה הנצחית של ישות החיים לאל, לתאווה… תאווה בלתי מסופקת הופכת אז לכעס; כעס הופך לאשליה, ואשליה מנציחה את הקיום החומרי. מכאן שהתאווה הינה גדול אויביה של ישות החיים."(מתוך ההסבר לבהגווד-גיטה 3.37).

קרישנה עוד מורה לארג'ונה, "מי שמכיר עצמו כנשגב מהחושים החומריים, מהמחשב ומהתבונה, חייב לייצב את מֵחְשַבו בעזרת תבונה רוחנית שקולה, ואז – בכוח רוחני – למגר אויב זה שאינו יודע שובעה, הידוע כתאווה."(ב.ג. 3.43)

זו למעשה המלחמה האמיתית – המלחמה באגוצנטריות, ותחום הפעולה הטבעי של כל אחד מאיתנו הינו שדה הקרב, או שדה העבודה שלנו.

התמסרות
הגיטה דנה בשלב נוסף, או בראיית עולם רחבה עוד יותר – שלב השלמות, בו נחווה העולם כהתגלות השפע האלוהי: הכול – החומר והרוח – מקורו באל ונועד להנאתו המתרחבת לעד, ומשום כך אלוהי. הנשמה שהתעוררה לאהבתה הנצחית לאל (בהקטי) יודעת או פוגשת את האל דרך התמסרות לו (בהקטי-יוגה). בשלב זה תם המתח שבין הכמיהה הרוחנית לטעמים חומריים, ואין עוד מאבק או חתירה לשלמות; המניע היחיד לפעולה זו אהבה טהורה מכל מניע אחר – אהבה לאל ולשאר ישויות החיים. ואכן, הוראתו הסופית של קרישנה לארג'ונה (ב.ג. 18.66) היא לנטוש את כל חובותיו הדְהַרְמיות (אותן חובות המתייחסות לטבעו החומרי ומחויבויותיו החומריים) ופשוט להתמסר לו, כי התמסרות כזו מהווה הדהרמה העליונה, או הטבע הנצחי של העצמי.

הפרק הראשון מציג את חולשת לבו של ארג'ונה ואת טיעוניו נגד מלחמה, ומכין בכך את הבמה לדיון הרוחני העמוק של הבהגווד-גיטה.

"כמו ארג'ונה, גם כל אחד מאיתנו שרוי בחרדה מתמדת בקיום החומרי. עצם קיומנו חדור באווירה של חידלון, אף שלא נועדנו לחוות באיום של כליון." (מתוך ההקדמה של הבהגווד-גיטה). אלא שארג'ונה פונה במצוקתו למורה רוחני, וזהו שיעורה הראשון של הבהגווד-גיטה.



מאמרים נוספים מאת וָארְשַׁבְּהָאנַוי‎

מתרגמת ספרות ודית עניפה ומחברת הספרים "מתאוה לאהבה" ו"סיפורו של זמן". מרצה לפילוסופיה של היוגה והתרבות הוודית.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר