השאלה הראשונה שהבהגוד גיתא דנה בה, זו "מי אני?" זאת שאלה מאוד פשוטה, וברמה אחת אפשר לענות עליה בצורה הכי פשוטה שאפשר, "קוראים לי כך וכך, המקצוע שלי, הגיל שלי". יש לנו איזו תעודת זהות מסוימת שאנחנו יכולים להציג אותה במקומות מסוימים. יש לנו תעודת זהות של דימוי עצמי.
אבל מי הייתי לפני עשרים שנה? מי הייתי לפני שישים שנה? מי הייתי שהייתי ילדה בת שנה? מי הייתי כשהייתי ילדה בת חמש? מי הייתי כשהייתי ילדה בת עשר? עשרים?
השאלה הפשוטה ביותר הזאת, מי אני? היא לא כל כך פשוטה. אנחנו יכולים לראות את זה כבר היום, אם נתבונן פנימה.
אני זוכרת על עצמי, במסע החיפוש העצמי שלי, היו שני דברים שמאוד הציקו לי: קנאה וכעס.
חשבתי שזה נורא, להיות כעסן וזה נורא להיות קנאי, לא סבלתי את זה. עד שיום אחד גיליתי, שאני חיה עם קנאי וכעסן. אני זוכרת את הדיון הפנימי הזה:
"איפה זה נמצא? אני לא סובלת את זה. אני לא רוצה את זה, אבל זה נמצא במערכת. איפה זה יושב?"
"אז מי אני? אז אני קנאית? אני כעסנית? איפה יושבים הרגשות האלה? האם זאת אני? האם זאת אני שלא רוצה את זה?"
אני זוכרת את הדיונים האלה לפני שפגשתי ידע רוחני. "אז איפה אני? מי אני בתוך המערכת הזאת?"
והמפגש עם הבהגוד גיתא היה לי מאוד משמעותי, כי התשובה הייתה מאוד עמוקה:
יש אני. יש אני בהרבה רמות. יש רמה אחת של אני, של עצמי, שזה הגוף הפיזי. יש מימד נוסף של עצמי, שזה הגוף הסמוי: המיינד, הנפש, האינטליגנציה, הזהות, תפיסת הזהות שלי. אבל מעבר לכל זה, יש רובד הרבה יותר עמוק, ששם נמצאת כמיהה מאוד עמוקה אל הנשגב, שהיא גם אני, או יותר אני.
בעצם מה שהבהגוד גיתא רוצה, או יוגה, התהליך הרוחני רוצה לחבר אותנו לאותו מימד נשגב, שהוא יותר אני, שהוא יותר עמוק, שהוא נותן חוויית מציאות לאין ערוך יותר משמעותית, ולשם אני רוצה להתחבר, לטבע הפנימי העמוק ביותר.
זה לא תהליך פשוט, כי אנחנו מאוד מאוד מזוהים עם הגוף, עם המיינד, עם הנפש, עם האמונות השגויות שלנו לאושר, עם הטעמים שלנו, אנחנו חושבים שזה אני. "אני הגוף שלי", "אני הצורה שלי", "אני המחשבות שלי", "אני הרגשות שלי".
אבל היוגה רוצה לחבר אותנו לטבע העמוק ביותר, שבהדרגה הוא נחשף יותר ויותר, ונוכל גם להבין את הטבע הנצחי של אותו מימד, של אותו מישור, הטבע הנצחי של העצמי הרוחני.
אז כאשר כל כך רוצים להתחבר לעצמי, זה תחילת התרגול הרוחני. היוגה רוצה לחבר אותנו לעצמנו, לטבע הרוחני הנצחי ועל אותו קו, היוגה רוצה לחבר אותנו גם לאותה מציאות רוחנית שלמה, שאנחנו חלק ממנה.
