אני נמצא כעת בוורינדאוון עיר שכולה קרישנה. המקום שבו לפי הספרות הוֵדית התרחשו הופעתו של קרישנה ועלילות הילדות הרבות שלו שכל ילד בהודו מכיר וכל כך אוהב.

אחר הצהריים, שעת דמדומים, כדור האש מתחיל לשקוע, וגוונים שונים מופיעים בשמים. אני מתיישב על הדשא המוקף בעצים. סביבי יושבים כ- 30 איש (נוספים הצטרפו בהמשך); גברים ונשים, ילדים ומבוגרים, שחורים ולבנים. ישנם הודים, ישנם רוסים, אמריקאים, פיליפינים, אפריקאים וסינים. כל אחד הגיע ממקום כל כך שונה אך אלוהים אחד ומנטרה אחת מאחדים את כולם.

כולם יושבים בחצי גורן מול מָאדְהַוַה פְּרַבְּהוּ היושב במרכז. הוא יושב עם גב זקוף ועיניים עצומות ומנגן בהרמוניום (כמעין פסנתר רוח). זרועותיו מעוטרות בקעקועים של מילים סנסקריטיות, יש לו שפם וזקן ולראשו ראסטה גדולה קשורה מאחור.

המראה היה מאוד סוריאליסטי, מָאדְהַוַה פְּרַבְּהוּ נראה כאילו יצא ממסיבת רגאיי, אך סביבו יושבים מבוגרים וצעירים מכל המינים והסוגים. הוא שר במתיקות רבה, קול גבוה ועדין. הוא שר ואחריו כולם עונים;

הרא קרישנה, הרא קרישנה, קרישנה קרישנה הרא הרא הַרא ראמה הרא ראמה ראמה ראמה הרא הרא

קולו כקול אשר מתחנן, הוא מבקש מכולם לשיר בעצמה ומהלב. הקהל מגיב, המנטרה נשמעת כמו תחינה, כמו בקשה לאל. האל אינו רק שומע את המנטרה הוא נמצא בתוכה, הוא מגיע איתה, הוא נוכח כל הזמן.

המנטרה יוצאת מתוכי, מגיעה אל השמים, חוצה את היקום, מתפזרת לכל עבר ונכנסת שוב לתוכי. הפעם אני מרגיש אותה מבעבעת בכל אחד מאברי גופי. הקצב איטי ואחיד. כולם שרים בקול ובציפייה רבה. המנטרה גוברת על הבדלי השפה, המנטאליות, על פער הגילאים. היא פשוט מעבר להכול, היא חוצה כל גבול. היא מציגה את האמת הנצחית והאוניברסלית, אמת אחת שיש בכוחה לאחד את כולם.

לא פעם שרילה פרבהופאדה אמר שמנטרה זו יכולה להשכין שלום בכל העולם. כאשר אדם מגיע לוורינדאוון הוא מבין כמה שרילה פרבהופאדה צדק.

ביסוס המנטרה בכתבים
ישנם בכתבים הוֵדיים פסוקים רבים המעידים על עצמתה של המנטרה. תפקידה של המנטרה הוא אחד אך הוא מתחלק לשניים. המנטרה עוזרת לנו לגבור על המיינד (נפש), לגבור על המשיכה לחיי החומר. אך לא די בביטולו של החומר כדי לבסס ולהתבסס בחיים רוחניים. המנטרה מחברת אותנו ישירות לאל דרך הרא – אנרגיית האהבה שלו.

בברהמה סַמְהיתָא (5.38) נאמר, "אני סוגד לגוֹוינְדַה (קרישנה), הריבון הראשיתי, אשר נגלה תמיד לאותו דבק שעיניו מוצפות בדוק של אהבה…"

לא ניתן להבין ולחוות את האל הבלתי מוגבל בעזרת הבנתנו המוגבלת, מוחנו המוגבל וחושינו המוגבלים. אך אותו אל עליון, הבלתי מוגבל, הבלתי נתפס והנשגב הופך נגיש ומגלה את עצמו בפנינו בעזרת אהבה.

בבהגווד-גיטה (10.25) נאמר: "…בהקרבות אני זמרת השם הקדוש…" השם הקדוש משמש כהקרבה העליונה ביותר, המייצגת את האל עצמו. כפי שניתן להבין מפסוק זה, הקרבה אין פירושה לרצוח מישהו, הקרבה הינה מנחה לאל.

בפרק הרביעי (33) נאמר: "הקרבה אשר מבוצעת בידע עדיפה על הקרבת קניינים חומריים, שהרי ככלות הכול, כל הקרבות העמל מגיעות לשיאן בידע נשגב."

ידע נשגב הוא מטרת ופסגת כל ההקרבות. ידע זה ניתן להשיג על ידי ביצועה של בהקטי-יוגה (שירות מסור) אשר מחולק על פי הספרות לתשעה תהליכים, הראשון והשני הינם זמרה ושמיעה.

"מי שמסורים לשרתני באהבה תמיד – אותם אני חונן בתבונה שבעזרתה יוכלו לבוא אלי. כאות לחסד מיוחד, אני, השוכן בלבם, מסלק בלפיד הידע את חשכת בערותם."
(ב.ג. 10.10-11)

הבהגווד-גיטה מלמדת אותנו שהאל הוא לא רק מקור הידע, אלא הוא הידע בעצמו, "…הוא הידע, מושא הידע ומטרת הידע…" (13.18)

אם כן, ידע נשגב מהווה מטרת ההקרבות. את המסורים לאל, האל חונן בידע, הגיטה מוסיפה ומורה שהאל הוא הידע, מושא הידע ומטרת הידע, ומציינת שהקרבה העליונה הינה זמרת השם הקדוש. כלומר חזרה על שמותיו של האל מהווה שלב הידע העליון.

בשרימד בהאגותם (2.1.11) נאמר:
"זִמרה מתמדת של שמו הקדוש של הריבון בהתאמה לסמכויות הדגולות, הינה הדרך להצלחה המשוללת כל ספקות ופחד. היא יאה לכול, לרבות אלה שהינם משוחררים מכל תשוקה חומרית."

אם כן, שוב נאמר שזמרת השם הקדוש היא הדרך להצלחה, היא גוברת על כל הספקות והפחדים. והכי חשוב, היא מומלצת גם למי שכבר גבר על החומר. למה? כי היא מחברת אותנו ישירות אל הרוחני, אל האל בהיבטו האישי, האינטימי והנשגב ביותר.

טעמה של מנטרה זו גדול יותר מכל טעם אחר שניתן לטעום; "בהשוואה לים החדווה הנשגבת אשר חווים באמצעות זמרת המנטרה הרא קרישנה, העונג שנובע מהברהמן הבלתי אישי דומה למי תעלה רדודים." (צ'.צ'. אָדי 7.97)

ההיבט האישי של האל נחשב לעליון מההיבט הבלתי אישי ("ואני הוא מקור הברהמן הבלתי אישי…" ב.ג. 14.27), הספרות הוֵדית טוענת שהאל אינו שונה משמו, ועל ידי חזרה על שמותיו ניתן לפגוש בו ישירות.

שרילה פרבהופאדה הרבה להגיד, "זה קל וזה לא עולה כסף, כל אחד יכול לבוא ולבדוק".
אֵם כל ההקרבות מוצעת לכולם ובחינם.

לסיכום
לא במקרה הגעתי לדשא לשמוע ולשיר ביחד עם מדהוה פְּרַבְּהוּ, מורי אמר לי שאני חייב לשמוע אותו שר. כמה שעות מאוחר יותר, הגורל סידר לי להיתקל במדהוה פְּרַבְּהוּ פנים אל פנים. הצמדתי את ידי זו אל זו ואמרתי לו שאני ממש אוהב את הקירתן (השירה) שלו. הוא חייך, הצמיד את ידיו שלו ואמר: "הרא קרישנה".

"בתקופה זו של קַלי אין שום עקרון דתי פרט לזמרת השם הקדוש. אשר מהווה תמצית כל המזמורים הוֵדיים. זוהי משמעות כל הכתובים." ( צ'.צ'. אָדי 7.74)

מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

• אלטרנטיבה חיובית
• הברכה והקללה של המונותאיזם
• לילה בין שני ימים
• שמות האל
• מוסר וצדק ללא אלוהים
• המשרת של המשרתים
• חלומות ומציאות
• המסע של משה וארג'ונה
• זכרונות אישיים מעזה והצעת פתרון
• עוד...

תגובה אחת לפוסט "מַנְתְרַה שחוצה כל גבול"