מושגים מרכזיים

אימפרסונליזם: תפיסה הגורסת שהאמת המוחלטת, סיבת הסיבות, היא בלתי-נתפסת, אינסופית, חסרת פעילות ונטולת דמות, אישיות ושם, ושאותו אלוהים הנתפס כמישהו, כבעל אישיות, הוא תולדה נחותה, או אף אשלייתית, של האמת המוחלטת המופשטת.

אלים-למחצה (דֵוים): נשמות, שעקב תרגולן הדתי הקפדני, ניתנו להן כוחות כמעט אלוהיים לצורך ניהול היקום. ספרות הבהקטי מלמדת לכבד אותם כנציגי האל, אך יש שרואים אותם כאלים נפרדים ממנו, וסוגדים להם כדי להשיג טובות הנאה.

אנרגיה גבולית: אחת משלוש האנרגיות העיקריות של אלוהים: רוחנית, גבולית, וחומרית (שתי הראשונות הינן בעלות תודעה, האחרונה משוללת תודעה). האנרגיה הגבולית מורכבת מישויות החיים (נשמות), שאף-על-פי שהן אנרגיה רוחנית, הן עשויות ליפול תחת השפעת האנרגיה החומרית האשלייתית משום קטנותן וכוחן המוגבל.

גוף סמוי: עצמי כוזב, תבונה ומֶחשַב, המהווים את הכסות החומרית הסמויה של הנשמה.

דָבֵק: מי שתופס את אלוהים כבעל דמות ואישיות, ומקדיש עצמו לשרת אותו באהבה.

מֶחשַב (מַנַס): נפש, היסוד החומרי באמצעותו מתנסה הנשמה בחשיבה, רגש ורצון. מהווה את מרכז החושים, ותפקודיו העיקריים הם קבלה ודחייה.

מוניזם: התפיסה שכל דבר וכל ישות חיה הם אחד, הם אלוהים, וכל הרבגוניות הנראית לעין היא רק אשליה ממנה משתחררים כאשר מגיעים להגשמה עצמית מלאה.

נשמה: העצמי הייחודי האמיתי והנצחי שבכל יצור חי, הנבדל מהגוף הגשמי והגוף הסמוי בני-החלוף. כל נשמה היא חלקיק של אלוהים השווה לו מבחינה איכותית אך מזערית בגודלה.

עצמי כוזב (אַהַנ֟קָארַה): יסוד חומרי סמוי הגורם להזדהות הכוזבת של הישות החיים עם הגוף הגשמי והסמוי.

פעילות תועלתנית: (1) פעילות שיוצרת קארמה, או פעילות שנעשית מתוך מניעים אנוכיים וגוררת משום כך תגובות חומריות. מוגדרת לעיתים כפעילות נהנתנית או פעילות למען טובת הנאה. (2) פעילות דתית, על-פי הכתובים, שמטרתה ברכות חומריות.

שלוש מידות הטבע: אלו הן שלוש מידות החומר – בריאה, שימור והרס, המתבטאות גם בתפקודי החיים וההוויה – טובוּת להיטות ובערות. שלוש המידות קיימות בכול אדם בפרופורציות שונות. אדם נחשב לשרוי במידה מסוימת כאשר זו מתעצמת על חשבון האחרות. העצמה של מידה זו או אחרת מבטאת דרגות שונות של אנוכיות.

מידת הטובות (סַתְתְוַה גוּנַּה) מתבטאת בשיקול דעת. טובות מתאפיינת בניקיון, שיקול דעת, מסירות לאמת, פרישות ויציבות. אדם בטובות מאופיין באנוכיות מצומצמת, בעטייה הוא מותנה לאמונה שהוא טוב, מסופק, ויודע את המציאות. התעצמות מידת הטובות מתבטאת בכמיהה לגאולה תוך איבוד הזהות האישית.

מידת הלהיטות (רַגַ'ה גוּנַּה) מתבטאת ביציאה לעולם לספק את הצרכים החומריים. להיטות מתאפיינת באנוכיות מוגברת, בעטייה האדם מאמין ששליטה על הסובב והסובבים אותו והתענגות עליהם תביא אותו לאושר. כאשר מידת הלהיטות מתעצמת, האדם מותנה למאוויים ללא גבול, וחייו מאופיינים בהתקשרות עזה לחיי מין, לרכוש ולפעלתנות. ראייתו את המציאות מותנית לאמונותיו האנוכיות.

מידת הבערות (תַמו גוּנַּה) מתבטאת באי-עשייה, שינה וטיפשות. מאפייניה הם בריחה מהתמודדות עם המציאות עד כדי הזיות ושיגעון. אדם הנתון לה כבול לעצלות, לכלוך, שינה מרובה, סימום, כעסים, אלימות ודחייה של העשייה לאחר-כך. בהשפעת התעצמות הבערות, המבטאת אנוכיות גדולה, אדם רואה את הסובבים אותו אך כמכשירים שמספקים את הזיותיו המעוותות או מונעים אותו מלספק אותם, ומתייחס אליהם בהתאם. תפיסת המציאות שלו מעוותת.

תבונה (בוּדְדְהי): יסוד חומרי סמוי שבאמצעותו זוכה הישות החיה בהבנה דרך ניתוח והבחנה.

מילים בסַנְסְקְריט

אַגְני: האל-למחצה השולט ביסוד האש.

אַגְניהוֹתְרַה-יַגְ'נֲה: טקס קרבן אש המבוצע בפולחנים הוֵדיים.

אַהימְּסָא: אי-אלימות.

אַהַנקָארַה: עצמי כוזב. יסוד חומרי סמוי הגורם להזדהות הכוזבת של הישות החיה עם הגוף הסמוי.

אַוידְיָא: בורות.

אוֹם (אוֹמְּקָארַה): ההברה הקדושה שמציינת את האמת המוחלטת.

אוּפַּנישַׁדות: 108 מסות פילוסופיות המופיעות בוודות. מסות אלו הן שלב ביניים באבולוציה הוֵדית של שחרור מתפיסת חיים חומרנית (קארמה קָאנְּדַּה) והתחברות אוהבת לעליון (בהקטי).

אַוַתָארַה: "זה שיורד ומתגלה"; התגלות של אלוהים היורדת מהממלכה הרוחנית למען שליחות מסוימת.

אִינְדְרַה: האל-למחצה השולט בגשם, השליט הראשי של כוכבי העדן.

אָנַנְדַה: חדווה רוחנית.

אַסוּרַה: מי שמתנגד לשירות לאלוהים.

אַפַּרָא פְּרַקְרּיתי: האנרגיה החומרית הנחותה של האל (חומר).

אָצָ'ארְיַה: 1. אדם המלמד על-ידי דוגמא אישית; מורה רוחני. 2. מנהיג ומייסד של תנועה רוחנית.

אַצ'ינְתְיַה-בְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה: הדוקטרינה הפילוסופית של צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ, "אחדות ושוני בלתי-נתפסים" של האל והאנרגיות שלו.

אַקארמה: "אי פעולה"; פעילות בשירות מסור לאל שמשום טבעה הנשגב איננה גוררת תגובה (קארמה) הכובלת את האדם לעולם החומרי.

אָרְיַן: אדם תרבותי העוקב אחר התרבות הוֵדית; אדם שמטרתו היא התקדמות רוחנית.

אַרְצָ'א-ויגְרַהַה (מֻוּרְתי): אלוהים המתגלה ביסודות חומריים, כבציור או דמות הנסגדת בבית או במקדש. בשונה מפסל חסר חיים או אדם מתחזה, האל נוכח באופן אישי בהתגלותו המוסמכת ומקבל את הסגידה של דְבֵקיו.

אַשְׁטָאנגַה-יוגה: "נתיב שמונת השלבים" המורכב מיַמַה ונייַמַה (תרגול מוסרי), אָסַנַה (תנוחות ישיבה), פְּרָאנָּאיָאמַה (שליטה בנשימה), פְּרָאתְיָאהָארַה (ניתוק החושים ממושאיהם), דְהָארַנָּא (ייצוב המֶחשָב), דְהְיָאנַה (מדיטציה) וסַמָאדְהי (הגות עמוקה באלוהים שבתוך הלב).

אָשְׂרַמַה: ארבעת השלבים הרוחניים בהתאם לשיטה החברתית הוֵדית: בְּרַהְמַ-צַ'רְיַה (חיי תלמיד), גְרּיהַסְתְהַה (חיי משפחה), וָאנַפְּרַסְתְהַה (פרישה) וסַנְנְיָאסַה (פרישות).

אָתְמָא: העצמי. אָתְמָא מציינת, בהתאם להקשר, לעיתים גוף, מֶחשַב, שכל, או את העצמי העליון (פַּרַמָאתְמָא, אלוהים השוכן בלב כול). אולם בדרך כלל זו מציינת את הנשמה הייחודית הנצחית.

בְּהָאוַה: רגש אקסטאטי; שלב בבהקטי הנמצא לפני אהבת אלוהים טהורה.

בְּהַגַוָאן: "זה שבבעלותו כל סוגי השפע"; האל העליון, מאגר כל היופי, העצמה, הפרסום, העושר, הידע והפרישות.

בְּהִישְׁמַה: מפקד הצבא האציל המכונה "סב" שושלת הקוּרוּ.

בְּהַקְתַה: דָבֵק, משרת אלוהים.

בהקטי: שירות מסור לאישיות אלוה.

בהקטי-יוגה: התחברות עם אישיות אלוה דרך שירות מסור.

בהקטי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ: "מתק המסירות", המדריך לשירות מסור, נכתב בסנסקריט במאה השש-עשרה בידי שרילה רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי.

בּוּדְדְהי-יוגה: שם נוסף לבהקטי-יוגה (שירות מסור לקרישנה). מציין שיוגה זו מציגה את השימוש הנעלה ביותר של התבונה (בּוּדְדְהי).

בְּרָאהְמַנַּה: מי שיודע את ההבדל בין הנצחי לחולף. שרוי במידת הטובות. שייך למעמד המשכיל בחברה, על-פי החלוקה הוֵדית לארבע מעמדות מקצועיים וחברתיים (ארבע וַרְנּות). תפקידו ללמד ולהעסיק את הציבור בפעילות דתית, ללא ציפּייה לתמורה כספית.

ברהמה: הנברא הראשון ביקום. הוא מונחה על-ידי וישנו, אלוהים, לברוא את כל צורות החיים ביקום. הוא שולט במידת הלהיטות.

בְּרַהְמַגְ'יוֹתי: זוהר רוחני אשר נובע מגופו הנשגב של קרישנה ומאיר את העולם הרוחני.

בְּרַהְמַה-ג'יגְ'נֳאסָא: חקירה בידע רוחני.

בְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא: תפילותיו של ברהמה לקרישנה בשחר הבריאה.

בְּרַהְמַלוֹקַה: משכנו של ברהמה.

ברהמן: (1) הנשמה הייחודית; (2) ההיבט הבלתי אישי, השורה בכל של העליון; (3) אישיות אלוה; (4) כלל ההוויה החומרית והרוחנית; (5) המַהַת-תַתְתְוַה, או כלל החומר.

בְּרַהְמַה-צָ'ארִי: תלמיד מתנזר ממין בהתאם לשיטה החברתית הוֵדית (ראה אָשְׂרַמַה).

גוֹלוֹקַה: קְרּישְׁנַּלוֹקַה, המשכן הנצחי של קרישנה.

גוֹסְוָאמִי (גם סְוָאמי): אדם המסוגל לשלוט לחלוטין בחושיו.

גוּנּוֹת: שלוש ה"מידות" או איכויות העולם החומרי: טובות (סַתְתְוַה), להיטות (רַגַ'ס) ובערות (תַמַס).

גוּרוּ: מורה רוחני.

גִ'יוַה (גִ'יוָאתְמָא): הנשמה הייחודית הנצחית.

גְ'נֳאנַה: ידע רוחני.

גְ'נֳאנַה-יוגה: נתיב של הגשמה רוחנית דרך חקירה פילוסופית אחר האמת.

גְ'נֳאנִי: אדם הצועד בנתיב הגְ'נ֠אנַה. אדם החוקר את האמת באמצעות שכלו.

גַנְדְהַרְוִים: זמרים ומוסיקאים שמימיים בקרב האלים-למחצה.

גַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישנו: ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה.

גַרוּדַּה: הציפור-אדם אשר משמש כנושאו של וישנו.

גְרּיהַסְתְהַה: אדם נשוי החי על-פי השיטה החברתית הוֵדית.

דְהְיָאנַה: הגות (מדיטציה).

דהרמה: מהות, טבע. דהרמה מתייחסת לטבע האדם כמו גם לעיסוק או החובות הנגזרות מטבע זה. יש טבע חולף, הכפוף להתניות חומריות, ויש טבע נצחי, המשוחרר מהתניות חומריות. הדהרמה, או החובה, של אדם הכפוף לטבעו החומרי, היא לפעול בהתאם לטבעו באופן שיסדיר את יחסיו עם העולם ויצמצם את אנוכיותו. הדהרמה הנצחית, או החובה היחידה של המצוי בטבעו הנצחי, זה שירות אוהב לאלוהים.

דְוָאפַּרַה-יוּגַה: ראה יוּגַה.

דֵוַה: אל-למחצה או אדם צדיק.

וָאנַפְּרַסְתְהַה: אדם שפרש מחיי משפחה (ייתכן עם אשתו) כדי לטפח פרישות, בהתאם לשיטה החברתית הוֵדית.

וָאסוּדֵוַה: קרישנה, בנו של וַסוּדֵוַה.

וֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה: חיבור פילוסופי שנכתב בידי וְיָאסַדֵוַה הכולל פסוקים תמציתיים שמגלמים את המשמעות היסודית של האוּפַּנישַׁדות.

וֵדוֹת: שם כולל לכל הכתבים הוֵדיים. לפעמים מתייחס אך לארבעת הכתבים המקוריים (רּיג, סָאמַה, אַתְהַרְוַה ויַג'וּר).

וְיָאסַדֵוַה: עורך הוֵדוֹת ומחבר הפּוּרָאנּוֹת, המַהָאבְּהָארַתַה והוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה.

וידְיָא: ידע.

וַיְקוּנְּטְהוֹת: הכוכבים הנצחיים שבעולם הרוחני.

ויקארמה: מעשים המבוצעים נגד הוראות כתבי הקודש, מעשי חטא.

וירָאט-רֻוּפַּה או וישְׂוַה-רוּפַּה: דמות היקום של אישיות אלוה.

וַיְשְׂיַה: ממעמד הסוחרים והחקלאים, על-פי חלוקת החברה הוֵדית לארבע מעמדות מקצועיים וחברתיים (ארבע וַרְנּות).

וישנו: אישיות אלוה.

וישנו-תַתְתְוַה: מעמד או קטגוריה של אלוהות.

וַסוּדֵוַה: אביו של וָאסוּדֵוַה, קרישנה.

ורינדאוון: משכנו הנשגב של קרישנה. נקרא גוֹלוֹקַה ורינדאוון או קְרּישְׁנַּלוֹקַה. העיר ורינדאוון במחוז מַתְהוּרָא באוּטַר-פְּרַדֵש בהודו, בה הופיע קרישנה לפני חמשת אלפים שנה, היא התגלות על פני הארץ של משכנו של קרישנה בעולם הרוחני.

וַרְנָּאשְׂרַמַה-דהרמה: השיטה החברתית הוֵדית המארגנת את החברה בארבעה מעמדות מקצועיים וארבעה שלבים רוחניים (וַרְנַה ואָשְׂרַמַה).

יַגְ'נֲה: הקרבה, העלאת מנחה לאל.

יוגה: דרך להגשמה רוחנית שמטרתה להתחבר עם העליון.

יוּגַה: "עידן". ישנם ארבעה עידנים הבאים במחזוריות קבועה: סַתְיַה-יוּגַה, תְרֵתָא-יוּגַה, דְוָאפַּרַה-יוּגַה וקַלי-יוּגַה. עם התקדמות העידנים מסַתְיַה-יוּגַה לקַלי-יוּגַה חלה הידרדרות הדרגתית בדהרמה ובתכונותיו הטובות של האדם.

יוגה-מָאיָא: האנרגיה הפנימית הרוחנית של האל.

יַמַרָאגַ'ה: האל למחצה המעניק לאדם את תוצאות מעשיו החומריות לאחר עזבו את גופו.

לוֹקַה: כוכב.

לִילָא: "עלילות" או פעולות נשגבות המתבצעות על-ידי אישיות אלוה.

מָאיָא: אשליה; אנרגיה של אלוהים שתפקידה להשכיח מנשמות בעולם החומרי את טבען הרוחני ואת יחסיהן עם האל.

מָאיָאוָאדִי: אדם הדוגל בתפיסה בלתי אישית של האמת המוחלטת (אימפרסונליסט).

מַהָא-מנטרה: המנתרה הגדולה – הרא קרישנה הרא קרישנה, קרישנה קרישנה הרא הרא / הרא ראמה הרא ראמה, ראמה ראמה הרא הרא.

מַהָאתְמָא: "נשמה דגולה"; אדם שהגיע לגאולה ומודע לחלוטין לקרישנה.

מַהַת-תַתְתְוַה: כלל החומר.

מוּני: הוגה דעות, בעל יכולת חשיבה מפותחת.

מוּקְתי: גאולה מקיום חומרי.

מֻוּרְתי: ראה אַרְצָ'א-ויגְרַהַה.

מַנוּ: האל-למחצה שהינו אבי המין האנושי.

מנטרה: צליל נשגב או מזמור וֵדי.

נָארָאיַנַּה: הדמות בעלת ארבע הידיים של קרישנה; שולט בכוכבי הוַיְקוּנְּטְהַה; וישנו.

נירְגוּנַּה: "ללא תכונות או איכויות"; בהתייחסו לאלוהים המונח מציין שהוא נשגב לתכונות חומריות.

נירְוָאנַּה: השתחררות מקיום חומרי.

נַיְשְׁקארמה: ראה אַקארמה.

סָאדְהוּ: אדם קדוש או אדם המודע לקרישנה.

סָאנקְהְיַה: (1) הבחנה אנליטית בין חומר לרוח; (2) נתיב השירות המסור כפי שלימדו קַפּילַה, בנה של דֵוַהֻוּתי.

סַגוּנַּה: "בעל תכונות או איכויות". בהתייחסו לאלוהים המונח מציין שיש לו תכונות ותארים לא מוגבלים חומרית.

סְוָאמִי: אדם השולט לחלוטין בחושיו; תואר הניתן לסַנְנְיָאסי.

סְוַרְגַלוֹקַה: כוכבי העדן ברקיע החומרי העליון, משכנם של האלים-למחצה.

סְוַרֻוּפַּה: הדמות המקורית הרוחנית או מעמדה היסודי של הנשמה.

סַמָאדְהי: טראנס; השתקעות מוחלטת בתודעת אלוהים.

סַמְּסָארַה: העולם החומרי, בו חווה הנשמה המותנית לידה ומוות חוזרים ונישנים.

סְמְרּיתי: כתבי קודש המתווספים לוודות (לדוגמא, הפּוּרָאנּוֹת).

סְמַרַנַּם: זכירת האל מתוך מסירות ואהבה; אחת מתשע הדרכים המומלצות לתרגול שירות מסור.

סַנָאתַנַה-דהרמה: הטבע הנצחי, או התפקוד הנצחי של הנשמה ביחסיה עם אלוהים. הדת הנצחית, שירות מסור.

סַנְנְיָאסַה: האַשְׁרַמַה, או השלב הרביעי, שבו אדם מקבל על עצמו את נדר הנזירות כדי להקדיש עצמו לחלוטין להתפתחות רוחנית.

סַנְנְיָאסִי: אדם בתרבות הוֵדית שקיבל על עצמו את נדר הנזירות.

סַנקִירְתַנַה: הפצת ידע אודות אלוהים בציבור, במיוחד דרך זימרת שמו ופיאורו.

סַץ'-צ'יד-אָנַנְדַה: נצחיות, ידע וחדווה.

סַתְיַה-יוּגַה: ראה יוּגַה.

סַתְתְוַה-גוּנַּה: מידת הטובות. בין סימניה: ניקיון, שיקול דעת, אמת, פרישות ויציבות.

פָּאנְּדּוּ: אחיו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ואביהם של האחים הפָּאנְּדַּוים.

פּוּנְיַה: פעילות צדיקה.

פּוּרָאנּוֹת: שמונה-עשר ספרי היסטוריה המתווספים לוודות.

פּוּרוּשַׁה: "הנהנה", הנשמה הייחודית נחשבת לנהנית כוזבת, והאל העליון הוא הנהנה האמיתי.

פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה: ההתרחבויות הראשוניות של וישנו המשפיעות על הבריאה, הקיום וההרס של היקומים החומריים. קָארַנּוֹדַקַה-שָׂאיִי וישנו (מַהָא-וישנו) שרוע בים הסיבה ונושף החוצה אינספור יקומים; גַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישנו נכנס לכל יקום ויוצר בו ריבוי צורות; קְשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישנו (נשמת-העל) נכנס ללב של כל יצור חי ולכל אטום ומתאם בין העצמי לחומר.

פְּרָאנָּאיָאמַה: שליטה בנשימה כאמצעי להתקדמות ביוגה.

פְּרָתְיָאהָארַה: ריסון פעולת החושים; השלב החמישי באַשְׁטָאנ֟גַה יוגה.

פְּרּיתְהָא: קוּנְתִי, אשת המלך פָּאנְּדּוּ ואֵם הפָּאנְּדַּוים.

פַּרַמָאתְמָא: נשמת-העל; ההיבט המקומי של אישיות אלוה, העד הפנימי והמדריך הנלווה לכל נשמה מותנית.

פְּרֵמַה: מסירות ואהבה טהורה לאלוהים.

פַּרַמְפַּרָא: שושלת מורים.

פְּרַסָאדַם: מזון מטוהר מקארמה; מזון שהועלה כמנחה, או הוגש באהבה לקרישנה.

פְּרַקְרּיתי: אנרגיה, טבע.

צָ'אתוּרְמָאסְיַה: ארבעת חודשי עונת הגשמים בהודו. ישנם הנוהגים לתרגל סיגופים בתקופה זו להשגת מטרות שונות.

צַ'נְּדָּאלַה: אוכל כלבים; תודעתו כה נמוכה שהוא שרוי מחוץ לשיטת הוַרְנַּה ואָשְׂרַמַה (לכן משולל מעמד).

צַ'נְדְרַה: האל-למחצה השולט על הירח (צַ'נְדְרַלוֹקַה).

צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ: התגלות של קרישנה בתקופת קַלי. הופיע בנַוַדְוִיפַּה שבמערב בנגל בשלהי המאה החמש-עשרה ולימד את הציבור הרחב ליישם את היוּגַה-דהרמה (התרגול הרוחני העליון בתקופה זו) – זמרת שמותיו הרוחניים של אלוהים.

צ'איטניה צַ'ריתָאמְרִּתַה: הביוגרפיה של צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ שנכתבה בבנגלית בשלהי המאה השש-עשרה בידי קְרּישְׁנַּדָאסַה קַוירָאגַ'ה גוֹסְוָאמִי.

קָאלַה: זמן.

קָאלִי: הפרסוניפיקציה המבעיתה של האנרגיה החומרית.

קוּרוּ: צאצאי קוּרוּ, בפרט בניו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה שנלחמו נגד הפָּאנְּדַּוים.

קַלי-יוּגַה: "עידן המריבה והצביעות"; החל לפני כחמשת אלפים שנה ונמשך 432,000 שנים. ראה יוּגַה.

קרישנה: שובה לב כול. לאלוהים האחד שלושה היבטים – אישי, מקומי ומופשט. ההיבט האישי של האל הוא המקור לשאר ההיבטים. בהיבטו האישי אלוהים מופיע בדמויות שונות, כאשר העליונה מהן היא קרישנה, משום שהוא מאפשר ומזמין את כלל הנשמות ליחסי שירות ואהבה האינטימיים ביותר. קרישנה שובה את לב הנשמות המשוחררות ביופיו, תכונותיו, מעלותיו, ועלילותיו המתוקות.

קְרּישְׁנַּלוֹקַה: המשכן העליון של קרישנה.

קארמה: שרשרת הפעולות והתגובות שכובלת את ישות החיים לקיום החומרי ומכתיבה את גורלה חיים אחר חיים. כל פעילות שמניעיה אנוכיים יוצרת קארמה, או שיעבוד לחומר ולחומרנות. פעילות שמניעיה נטולים אנוכיות לא משעבדת, ולכן משוללת קארמה.

קארמה-יוגה: נתיב ההגשמה העצמית על-ידי הקדשת פירות העמל לאלוהים.

קַרְמִי: אדם שמטרתו ליהנות מפירות עבודתו; אדם חומרני.

קְשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישנו: ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה.

קְשַׁתְרייַה: מאנשי הממשל והצבא, על פי החלוקה הוֵדית לארבע מעמדות מקצועיים וחברתיים (ארבע וַרְנּות). שרוי בין מידת הטובות והלהיטות. תפקידו של הקְשַׁתְרייַה למשול ולהגן על פי כללי הדהרמה.

ראמה: (1) שם של קרישנה שפירושו "מקור כל העונג"; (2) רָאמַצַ'נְדְרַה, התגלות של קרישנה כמלך-צדיק ומושלם.

רָאקְשַׁסַה: גזע של זדים אוכלי-אדם.

רַג'וֹ-גוּנַּה: מידת הלהיטות; בין סימניה: מאוויים ללא גבול, התקשרות עזה לחיי מין ולרכוש, פעילות רבה.

רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי: מנהיג ששת הגוֹסְוָאמִים של ורינדאוון, מממשיכיו העיקריים של שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ.

שָׂאסְתְרַה: כתבי קודש; הספרות הוֵדית.

שֻׂוּדְרַה: ממעמד הפועלים, בהתאם לחלוקה החברתית הוֵדית לארבעה מעמדות מקצועיים וחברתיים (ארבע וַרְנּות).

שיווה: התגלמות החמלה; האל-למחצה האחראי על מידת הבערות (תַמוֹ-גוּנַּה) ומחריב היקום החומרי.

שַׂנקַרַה (שַׂנקַרָאצָ'ארְיַה): הפילוסוף המפורסם שייסד את דוקטרינת האַדְוַיְתַה (נונדואליזם או אי-שניות) המדגישה את ההיבט הבלתי אישי של אלוהים ואת זהותן של כל הנשמות עם הברהמן חסר השניוּת.

שְׂרַוַנַּם: שמיעה אודות האל; אחת מתשע הדרכים המומלצות לתרגול שירות מסור.

שְׂרוּתי: הוודות.

שרימד בהאגותם: פּוּרָאנַּה, או היסטוריה, שנכתבה בידי וְיָאסַדֵוַה במיוחד כדי להעמיק את ההבנה לגבי שְׂרִי קרישנה.

תַמוֹ-גוּנַּה: מידת הבערות. בין סימניה: עצלות, לכלוך, שינה מרובה, סימום ודחייה לאחר-כך.

תְרֵתָא-יוּגַה: ראה יוּגַה.