סיפורי קרישנה: פרק 5 – הפגישה בין נַנְדַה לוַסוּדֵוַה

נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה חגג את טקס הלידה ברוב שמחה

נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה חגג את טקס הלידה ברוב שמחה

וַסוּדֵוַה ודֵוַקִי, אף שהיו הוריו האמיתיים של קרישנה, לא יכלו לחגוג את טקס הלידה של בנם בגלל התעללויותיו של קַמְּסַה. נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה לעומת זאת, אביו המאמץ, חגג טקס זה ברוב שמחה. למחרת היום הוכרז שבן נולד ליַשׂודָא, ולפי הנוהג הוֵדי, הזמין נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה אסטרולוגים ובְּרָאהְמַנּים מלומדים לערוך את טקס הלידה. אחרי שילד נולד, מחשב אסטרולוג את רגע לידתו ועורך הורסקופ של עתיד חייו. לאחר מכן נערך טקס נוסף בו בני המשפחה מתרחצים, מתנקים, מתקשטים בעדיים ובזרים, ואז, נאספים לפני הילד והאסטרולוג ושומעים את עתידו של הילד. נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה ובני משפחתו כולם התלבשו והתיישבו לפני מקום הלידה, ובשעה שהאסטרולוג ביצע את הטקס, בְּרָאהְמַנּים שנאספו לרגל האירוע זימרו מַנְתְרות מבורכות, על-פי כללי הטקס. בטקס זה נסגדים גם האלים-למחצה, וגם אבות המשפחה הקדומים. נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה חילק לבְּרָאהְמַנּים 200,000 פרות לבושות כליל ומקושטות בשלל עדיים וכן העניק ערימות דגנים ותבואה מקושטות בבדים מעוטרים באימרות זהב ובתכשיטים רבים.

הדרכים להשגת נכסים ורכוש בעולם החומרי הן רבות, אלא שלא תמיד הגונות וישרות ביותר; זהו טבעה של צבירת ממון. משום כך מורות הוודות לטהר נכסים שכאלה על-ידי מתן תרומות זהב ופרות לבְּרָאהְמַנּים. גם הרך הנולד מיטהר ממתן הדגנים. החיים בעולם החומרי נגועים תמיד בטומאה כלשהי, ולכן עלינו לטהר את תוחלת חיינו, ואת נכסינו וממוננו, כמו גם את עצמנו. תוחלת החיים מיטהרת על-ידי רחצה יומיומית, התנקות פנימית וחיצונית ועל-ידי קיום עשרת תהליכי הטהרה. סיגופים, סגידה לאל ומתן תרומות מטהרים ממון ורכוש. לימוד הוודות, חתירה להגשמה עצמית והבנת האמת המוחלטת העליונה, מביאים לטיהור עצמי. משום כך נאמר בספרות הוֵדית שכל אחד בלידתו הוא שׂוּדְרַה; רק מי שמקיים את תהליכי הטהרה הופך לכפול-לידה. לימוד הוודות הופך אדם לויפְּרַה – שלב שמחייב כל בְּרָאהְמַנַּה. בְּרָאהְמַנַּה הוא מי שמבין בשלמות את האמת המוחלטת. ובְּרָאהְמַנַּה שמוסיף ומתקדם, הופך לוַיְשְׁנַּוַה, או לדַבֵק.

בטקס, החלו הבְּרָאהְמַנּים לזמר מַנְתְרות וֵדיות שונות, כדי להזמין מזל וברכה לילד. המזמורים נחלקים לסוגים שונים, כגון סֻוּתַה, מָאגַדְהַה, וַנְדִי ווירוּדָאוַלִי. מחוץ לבית ליוו שופרים ותופי דוּד את זימרת המַנְתְרות והשרים, והצלילים העליזים פשטו לכל הבתים, עד לשטחי המרעה. מבפנים ומבחוץ עיטרו את הבית באיורים אמנותיים מקליפות אורז ומי בשמים הותזו לכל עבר, ואפילו על הכבישים וברחובות. התקרות והגגות קושטו בדגלים שונים, בזרי פרחים ובעלים ירוקים. שערים הותקנו מעלים ומפרחים. את הפרות, השוורים והעגלים משחו בתערובת שמנים וכורכום וציירו עליהם במחצבים שונים כגון תחמוצת אדומה, חימר צהוב ומנגן. הם ענדו זרים מנוצות טווס וכוסו בגלימות צבעוניות ובשרשראות זהב.

רועי הבקר, מלאי שמחה לרגל טקס הלידה שעורך אביו של קרישנה, נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, לבנו, עטו בגדים יקרים, ענדו עדיים ועגילים לגופם, ולראשם חבשו טורבן גדול. לאחר שהתהדרו במלבושיהם, שמו פעמיהם לביתו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה עם מתנות רבות בידיהם.

גם נשות הרועים עלצו מאד מששמעו  כי לאמא יַשׂודָא נולד בן, וגם הן התלבשו והתקשטו ברוב פאר וסכו את גופן בבשמים. ממש כשם שאבקת פרחי הלוטוס מעצימה מאד את יפי הפרחים, הבליטה אבקת הקוּנְקוּמַה שעל פניהן דמויות הלוטוס של הגופִּיות (נשות הרועים) את יופיין. הגופִּיות היפות מיהרו אז עם תשורותיהן לביתו של מַהָארָאגַ'ה נַנְדַה אלא שבגלל ירכיהן המלאות ושדיהן התפוחים, הן לא יכלו להתקדם במהירות, אף שניסו להיחפז ככל האפשר, ברוב אהבתן לקרישנה. עגילי פנינה קישטו את אוזניהן, וענק מאבני חן עיטר את צווארן. עיניהן ושפתותיהן היו מאופרות בצבעי איפור שונים, וצמידי זהב יפים קישטו את ידיהן. בשעה שפסעו בחופזה על כביש האבן, זרי הפרחים שענדו נשרו לארץ, והיה זה כמו מטר פרחים שניתך משמים. ריצוד העדיים הרבים עוד העצים את יופיין. כאשר הגיעו לביתם של נַנְדַה ויַשׂודָא הן בירכו את הנולד: ״ילד יקר, מי יתן ותאריך ימים כדי לגונן עלינו.״ הן בירכו את הרך וגם הציעו לו תערובת של אבקת כורכום ושמן, יוגורט, חלב ומים. לאחר שהתיזו אותה על גופו, הן המשיכו והתיזו גם על שאר הנוכחים. לרגל המאורע המבורך הנעימו להקות נגנים רבות בניגוניהן.

משועשעים ממשחקן של הגופִּיות, מיהרו רועי הבקר להשיב להן והתיזו גם הם על גופן יוגורט, חלב, חמאה מזוככת ומים. שני המחנות השליכו אז חמאה זה על זה – שעשוע שמילא את נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה שמחה. ובשמחתו, החל לפזר ברוחב לב תרומות רבות לזמרים השונים שהתכנסו שם. היו זמרים ששוררו פסוקים חשובים מן האוּפַּנישַׂדים ומן הפּוּרָאנּות, היו שפיארו את אבות המשפחה, והיו שזימרו שירי פיוט ענוגים. נכחו שם גם בְּרָאהְמַנּים מלומדים רבים, וגם להם נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה העניק לרגל המאורע המאושר, פרות, מלבושים ותכשיטים שונים.

 אירועים חגיגיים שכאלה היוו הזדמנות למתן תרומות

אירועים חגיגיים שכאלה היוו הזדמנות למתן תרומות

מאירוע זה ניתן ללמוד על עושרם הרב של תושבי ורינדאוון, שבוסס כולו על גידול פרות. רועי הפרות השתייכו לקהילת הוַיְשְׂיות, והתפרנסו מגידולי אדמה ומתן הגנה לפרות. אף ששכנו בכפר קטן – ממלבושיהם, תכשיטיהם ומאורח התנהגותם ניכר שהיו בעלי נכסים חומריים רבים. מוצרי החלב השונים היו בשפע רב כל כך, עד כי השליכו זה על זה חמאה ללא הגבלה. עושרם התבטא בחלב, יוגורט, חמאה מזוככת ובשאר מוצרי החלב. כיוון שסחרו במוצריהם החקלאיים, הם יכלו להתהדר גם בשפע של תכשיטים וקישוטים שונים ובמלבושים יקרי ערך. ובנוסף, כמו שעשה נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, יכלו גם לחלק את אלה לאחרים.

נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, אביו המאמץ של קרישנה, סיפק כך את מאווייהם של כל הנוכחים. הוא קיבל את פניהם בכבוד והעניק להם כמבוקשם. לבְּרָאהְמַנּים המלומדים לא היה כל מקור הכנסה אחר, וקיומם היה תלוי כליל בקהילות הוַיְשְׂיות והקְשַׁתְרייות. אירועים חגיגיים שכאלה, כגון יום הולדת או חתונה, היוו הזדמנות למתן תרומות. בשעה שנַנְדַה מַהָארָאגַ'ה סגד לווישנו וניסה לספק את כל הנוכחים, תשוקתו למעשה, היתה לרצות ולשמח את קרישנה הפעוט. הוא לא ידע כי ילד זה הוא מקורו של וישנו, ולכן התפלל, שווישנו יגונן עליו.

רוהינִּידֵוִי, אמו של בַּלַראמה, היתה ברוכת המזל מכל נשותיו של וַסוּדֵוַה. אף שהיתה רחוקה מבעלה, היא התלבשה נאה, כדי לברך את נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה בטקס הולדת בנו, קרישנה. היא ענדה זר פרחים, ענק ושאר תכשיטים לגופה, כשהופיעה שם והסתובבה כה וכה. הנוהג הוֵדי הוא שאשה שבעלה לא בבית, אינה מתלבשת יפה. אולם לרגל המאורע, התהדרה רוהינִּי במלבושה, אפילו בהעדר בעלה.

השפע הרב בטקס הלידה של קרישנה מורה כי ורינדאוון של אותה עת היתה עשירה מאד. מאחר שקרישנה הופיע בביתם של המלך נַנְדַה ואמא יַשׂודָא, הרי שאלת המזל מחוייבת היתה להרעיף שיפעתה על ורינדאוון. ואכן, ניכר היה שוורינדאוון כבר הפכה לזירת שעשועיה.

טקס הלידה תם, ונַנְדַה מַהָארָאגַ'ה החליט ללכת למַתְהוּרָא, לשלם את מיסיו השנתיים לממשלו של קַמְּסַה. לפני שעזב, הוא זימן את רועי הבקר הבכירים בכפר והורה להם להשגיח על ורינדאוון בהעדרו. כאשר נודע לוַסוּדֵוַה על בואו של נַנְדַה למַתְהוּרָא, הוא היה להוט לקדם את חברו בברכה. הוא מיהר למקום שבו השתכן, ולמראה ידידו, כמו שבו אליו חייו. ונַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, כשליבו גואה משמחה, נעמד וחיבק את וַסוּדֵוַה. הוא קיבל את פני וַסוּדֵוַה בחום רב והציע לו מושב. וַסוּדֵוַה, חרֵד לגורלם של שני בניו שהופקדו תחת השגחתו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה מבלי שהלה יֵדע בכלל על זהותם, שאל עתה בדאגה לשלומם. קרישנה ובַּלַראמה שניהם היו בניו של וַסוּדֵוַה. בַּלַראמה הועבר לרחמה של רוהינִּי, אשתו של וַסוּדֵוַה, שמצאה מחסה אצל נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, ואת קרישנה וַסוּדֵוַה העביר בעצמו ליַשׂודָא, והחליף אותו בבתה. נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה ידע כי בַּלַראמה הוא בנו של וַסוּדֵוַה, אולם לא ידע על קרישנה. וַסוּדֵוַה לעומתו, ידע כמובן, ומשום כך שאל עתה בדאגה לשלומם. וַסוּדֵוַה פנה לננדה ואמר ״אחי היקר, אף ששנים רבות עברו והשתוקקת לילד, לא נולד לך בן. והנה, בחסדו של האל, התברכת עתה בילד נאה. אני סבור שזהו סימן מבורך עד מאד בשבילך. ידידי היקר, הייתי חבוש בכלאו של קַמְּסַה, ורק עתה יצאתי לחופשי. זו כמו לידה חדשה עבורי, איבדתי כל תקווה לשוב ולראותך, אולם בחסדו של האל הנה אני רואה אותך.״ וַסוּדֵוַה גילה את חרדתו לקרישנה. קרישנה הובא בחשאי למיטתה של אמא יַשׂודָא ולאחר טקס הלידה המפואר, הלך נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה למַתְהוּרָא. בשמחתו אמר וַסוּדֵוַה, ״זו כמו לידה חדשה עבורי.״ הוא לא האמין שקרישנה יחיה, לאחר שכל אחיו נהרגו בידיו של קַמְּסַה.

וַסוּדֵוַה המשיך, ״ידידי היקר, קשה כל כך להישאר יחדיו לעד. למרות משפחה, קרובים, בנים ובנות, בדרך הטבע אנו מוצאים את עצמנו לרוב נפרדים זה מזה. זאת משום שכל ישות חיים כפופה בעולם זה לתכתיבים שונים תולדת מעשיה הקרמתיים; גם אם יוצא שחוברים לזמן מה יחדיו, אין כל ערובה שנמשיך ונשאר כך למשך זמן. המעשים הקרמתיים מכתיבים לכל אחד התנהגות שונה ומכריחים אותו להיפרד. מפגשים ופרידות אלה דומים לצמחים הרבים שצפים על גלי הים. לעיתים אלה מצטרפים יחדיו, ולעיתים נפרדים לעד; כל צמח פונה לדרכו. כמותם, אפשר שנמצא שמחה בחיק משפחה, כל עוד אנו חיים יחדיו, אולם לעיתים מאלצים אותנו גלי הזמן להיפרד.״

משמעות דבריו של וַסוּדֵוַה היא שלמרות שנולדו לו שמונה בנים מרחמה של דֵוַקִי, למרבה הצער כולם אבדו. אפילו את בנו קרישנה לא יכול היה לשמור עמו, אולם אף שחש געגועים עזים, לא יכול היה לגלות את האמת. ״ספר נא לי על שלום ורינדאוון,״ הוא אמר. ״ברשותך בעלי חיים רבים – האם אלה מאושרים? האם הם מקבלים מספיק מספוא ומים? ומקום משכנכם הנוכחי, האם הוא שליו ובטוח?״ וַסוּדֵוַה שאל שאלות כאלה משום שחרד לשלומו של קרישנה. הוא ידע שקַמְּסַה ומרעיו שלחו זדים שונים כדי להרוג אותו. הם החליטו להמית כל ילד שנולד בתוך עשרה ימים מיום לידתו של קרישנה. בגלל החרדה הרבה לבנו, ביקש וַסוּדֵוַה לדעת על אמצעי הבטחון שננקטו שם, ושאל גם אודות בַּלַראמה ואמו רוהינִּי, שהופקדה תחת השגחתו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה. הוא הזכיר לנַנְדַה מַהָארָאגַ'ה שבַּלַראמה אינו מכיר את אביו האמיתי. ״הוא חושב אותך לאביו. ועתה יש לך ילד נוסף, קרישנה, אולם אני סבור שאתה דואג יפה מאד לשניהם.״ יש משמעות גם לעובדה שוַסוּדֵוַה שאל לשלום בעלי החיים שברשותו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה. מי שהחזיק ברשותו בעלי חיים, ובמיוחד פרות, גונן עליהם ממש כמו על ילדיו. וַסוּדֵוַה היה קְשַׁתְרייַה, ונַנְדַה מַהָארָאגַ'ה וַיְשְׂיַה. חובתו של קְשַׁתְרייַה לגונן על אזרחים בני אנוש, וחובת הוַיְשְׂיַה לגונן על פרות. הפרות חשובות כמו האזרחים, וכשם שאלה אמורים להיות מוגנים, גם הפרות זכאיות להגנה מלאה.

וַסוּדֵוַה הוסיף שקיום עקרונות הדת, פיתוח כלכלי והשבעת תביעות החושים בצורה מספקת, תלויים בשיתוף פעולה בין קרובים, עמים והאנושות כולה. מכאן שחובתו של כל אחד לשמור על בני ארצו ועל הפרות מפני קשיים; עליו לדאוג לשלומם ובטחונם של בני הארץ ושל בעלי החיים. רק אז אפשר להתקדם בעקרונות הדת, בפיתוח כלכלי ובעינוג חושים. וַסוּדֵוַה הצטער שלא יכול היה לגונן על הבנים שנולדו לו מדֵוַקִי. משום כך חשב גם שנכשל כליל בקיום עקרונות הדת, בפיתוח כלכלי ובעינוג חושים.

נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה השיב לו, ״וַסוּדֵוַה יקר, אני יודע כמה כואב לך מותם של ילדיך הקטנים, בניה של דֵוַקִי, בידיו של המלך קַמְּסַה האכזר. האחרונה נולדה בת, ואותה, כפי ששמעתי, לא הצליח קַמְּסַה להרוג, וזו נכנסה לכוכבים השמימיים. ידידי היקר, אל תצטער; כולנו נשלטים על-ידי מעשי עברנו הבלתי נראים. הכול כפופים למעשי עברם, ומי שבקיא במורכבות הקארמה ותגובותיה, נחשב לבעל ידע. אדם שכזה לא יפול ברוחו בשום מצב, משמח או מעציב.״

וַסוּדֵוַה סיים ואמר ״נַנְדַה יקירי, אם שילמת כבר את מיסיך, מהר ושוב למקומך. אני סבור כי פורענויות כלשהן מאימות על גוקוּלַה.״

לאחר שיחה ידידותית זו בין נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה לוַסוּדֵוַה, שב וַסוּדֵוַה לביתו, ורועי הבקר בהנהגת נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, שבאו למַתְהוּרָא לשלם את מיסיהם, שבו גם הם.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר