סיפורי קרישנה: פרק 22 – גניבת בגדיהן של הגופִּיות הלא נשואות

הבנות היו מתפללות במסירות רבה לאלה קָאתְיָאיַנִי

הבנות היו מתפללות במסירות רבה לאלה קָאתְיָאיַנִי

על-פי התרבות הוֵדית, נערות שטרם נישאו, מגיל עשר ועד ארבע עשרה, אמורות לסגוד לשיווה או לאלה דוּרְגָא כדי לזכות בבעל טוב. אלא שהבנות הלא נשואות בוורינדאוון נמשכו כבר אחרי יופיו של קרישנה. מכל מקום, בראשית עונת ההֵמַנְתַה (ממש לפני עונת החורף) הן סגדו כולן לאלה דוּרְגָא. החודש הראשון של הֵמַנְתַה נקרא אַגְרַהָאיַנַה (אוקטובר-נובמבר), ובתקופה זו נדרו כל הגופִּיות הלא נשואות בוורינדאוון את נדר הסגידה לדוּרְגָא. תחילה הן אכלו הַוישְׁיָאנְנַה, מזון שעשוי מאורז ומוּנג דַהְל רתוחים יחדיו, ללא כל תוספת תבלינים או כורכום. הוודות ממליצות על מזון זה לצורך טיהור הגוף לפני ביצוע טקסי פולחן. הגופִּיות הלא נשואות סגדו מדי יום לאלה קָאתְיָאיַנִי השכם בבוקר, אחרי שרחצו בנהר היַמוּנָא. קָאתְיָאיַנִי הוא שם נוסף לאלה דוּרְגָא. לצורך הסגידה מפסלים את דמות האלה מחול מעורב באדמה מגדות היַמוּנָא. על-פי הספרות הוֵדית ניתן ליצור את דמות האל מחומרים שונים; אפשר לצייר אותה, או להתקינה ממתכת, מאבני חן, מעץ, מאדמה או מאבן, ואפילו להגות בה בלב. הוגי הדעות המָאיָאוָאדִים גורסים שהדמויות הללו הן כולן דמיוניות, אלא שהספרות הוֵדית מורה שאינן שונות מאישיות אלוה עצמו, או מן האל-למחצה שהן מייצגות.

הגופִּיות הלא נשואות התקינו את דמות האלה ואחר כך סגדו לה עם משחת עץ סנדל, זרים, מנורות קטורת ושאר מינחות – כגון פירות, זרעים וענפי צמחים. אחרי הסגידה נהוג להתפלל לברכה כלשהי, והבנות היו מתפללות במסירות רבה לאלה: ״הו און עליון ונצחי של אישיות אלוה, הו כוח הכשפים העליון, הו שליטת העולם החומרי, הו אלה, עשי נא עמנו חסד והבטיחי שנינשא לבנו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, קרישנה.״ הוַיְשְׁנַּוים אינם נוהגים לסגוד לאלים-למחצה. שרילה נַרותְתַמַה דָאסַה טְהָאקוּרַה אסר לחלוטין על כל סגידה שכזו למי שחפץ להתקדם בשירות מסור. והנה הגופִּיות, שאהבתן לקרישנה היא ללא השוואה, סגדו לדוּרְגָא. הסוגדים לאלים-למחצה אכן מביאים לפעמים את דוגמתן של הגופִּיות כדי לחזק את עמדתם, אלא שיש להבין את תכליתן של הגופִּיות. שלא כמו רוב האנשים הסוגדים לדוּרְגָא לצורך ברכות חומריות, הן התפללו להפוך לנשותיו של קרישנה. וכאשר קרישנה הוא המטרה, כל אמצעי ראוי. הגופִּיות היו נכונות לעשות הכול כדי לספק או לשרת את קרישנה, וזו תכונתן המופלאה. במשך חודש שלם הן סגדו לאלה כדי לזכות בקרישנה כבעל. מדי יום היו מתפללות שקרישנה, בנו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, יהפוך לבעלן.

השכם בבוקר היו הולכות לרחוץ ביַמוּנָא. הן היו מתקבצות יחדיו, אוחזות יד ביד, ושרות בקול את עלילותיו המופלאות של קרישנה. בהודו נוהגות הנשים, מאז ימי קדם, להשאיר את בגדיהן על גדות הנהר ולטבול במים ערומות. המקום שבו הן נוהגות לרחוץ, אסור לחלוטין לגברים. אלוה העילאי, שידע את לבן של הגופִּיות הצעירות, בירך אותן והגשים את משאלתן. הן התפללו שקרישנה יהיה להן לבעל, וקרישנה חפץ עתה למלא את תשוקתן.

ואז, בתום החודש, הוא הופיע במקום, מוקף בחבריו. יוגֵשְׂוַרַה הינו שם נוסף של קרישנה שפירושו אדון כל כוחות הנסתר. אפילו יוגִי שמתרגל הגות יודע לנחש את ההתרחשויות הנפשיות של זולתו, ומכאן שקרישנה לא התקשה להבין את תשוקתן של הגופִּיות. הוא הגיע למקום ומיד ליקט את בגדיהן, טיפס על עץ סמוך, ואמר בפנים מחייכות:

״בנות יקרות, בואו נא אחת אחת, והתפללו לקבל את בגדיכן. אינני מתלוצץ, זו האמת. אין לי כל רצון להתבדח איתכן שהרי קיימתן את כללי הסגידה לאלה קָאתְיָאיַנִי במשך חודש תמים. אל נא תבואו כולכן ביחד. בואו כל אחת לחוד; אני רוצה לראות כל אחת במלוא יופיה, כי לכולכן מתניים צרות. ביקשתי שתבואו לחוד, ועכשיו עשו כדברי.״

קרישנה ליקט את בגדיהן של הגופִּיות וטיפס על עץ סמוך

קרישנה ליקט את בגדיהן של הגופִּיות וטיפס על עץ סמוך

למישמע מילים קונדסיות שכאלה, הביטו הבנות שבמים זו אל זו וחייכו. בקשתו של קרישנה שימחה אותן, כי כולן היו מאוהבות בו. אולם בגלל מערומיהן התביישו ולא יצאו מן המים, רק הביטו במבוכה זו בזו. בגלל השהייה הממושכת במים, הן רעדו עתה מקור, אולם מילות הלצון של גווינְדַה הסעירו את נפשן בגיל. הן אמרו אז לקרישנה, ״הו בן נַנְדַה, אל נא תתבדח עמנו כך. זה בכלל לא הוגן, גם לא יאה לילד מכובד שכמוך, בנו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה. אתה יקר לנו מאד; חדל איפוא, ממעשה המשובה הזה כי כולנו רועדות כבר מקור, ואם לא תמסור לנו את הבגדים, רק נסבול.״ הן התחננו אל קרישנה בענווה, ״שְׂיָאמַסוּנְדַרַה יקר, כולנו משרתות נצחיות שלך ומחויבות לבצע ללא היסוס את פקודותיך כולן; אנו מחשיבות את זה לחובתנו הדתית. אולם אם תמשיך ותתעקש לבקש את הבלתי אפשרי, נאלץ לגשת אל נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה ולהתלונן בפניו, ואם נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה לא יעשה כלום, נלך בלית ברירה ונספר למלך קַמְּסַה על תעלולך החצוף.״

קרישנה השיב לתחינתן של הגופִּיות, ״בנות יקרות, אם אכן אתן חושבות את עצמכן למשרתותי הנצחיות ונכונות למלא את פקודתי תמיד, עתה אני מבקש ממכן לבוא בזו אחר זו עם פניכן החייכניות ולקחת את בגדיכן. אך אם לא תבואו, ותתלוננו בפני אבי, למי אכפת! אבי הרי זקן ולא מסוגל לעשות לי כלום.״

ואז, משנוכחו הגופִּיות כי קרישנה נחוש ואיתן בדעתו, לא נותר להן אלא לציית להוראתו. בזו אחר זו הן יצאו ערומות מן המים, מכסות עם ידן השמאלית את ערוותן ורועדות כליל. הופעתן היתה פשוטה וטהורה כל כך, עד כי קרישנה התרצה מהן מיד. הן התפללו אל האלה קָאתְיָאיַנִי שקרישנה יהיה לבעלן, ועתה הוגשמה תפילתן. שום גבר אינו רשאי לראות אשה במערומיה לבד מבעלה. וכך, סיפק קרישנה את תשוקתן של הגופִּיות הלא נשואות. מרוצה, הוא הניח את בגדיהן על כתפו ואמר, ״ילדות יקרות, התרחצתן ערומות בנהר היַמוּנָא וזו עבירה חמורה. וַרוּנַּדֵוַה, שליט היַמוּנָא, כועס עכשיו נורא, וכדי לפייסו, געו במצחיכן עם כפיים צמודות והשתחוו לפניו.״ הגופִּיות היו נשמות תמימות והאמינו לחלוטין לדברי קרישנה. וכדי להיפטר מכעסו של וַרוּנַּדֵוַה, ולהגשים את תפילתן עד תום, ובעיקר, כדי לרַצות את אדונן הנערץ, קרישנה, הן כולן צייתו לפקודתו. וכך הפכו לאהובותיו הגדולות ולמשרתות הצייתניות מכול.

דבר לא ישווה לתודעת קרישנה של הגופִּיות. למעשה הן לא חששו מוַרוּנַּדֵוַה, גם לא משום אל-למחצה אחר; ורק רצו לספק את קרישנה. התנהגותן הפשוטה של הגופִּיות החניפה לו מאד, גם סיפקה אותו כליל, ומיד הוא מסר להן את בגדיהן, בזו אחר זו. למרות שקרישנה שיטה בהן וגרם להן לעמוד ערומות לפניו, למרות שהתבדח על חשבונן והתייחס אליהן כאל פתיות וגנב את מלבושן, הן היו מרוצות ולא התלוננו עליו מעולם. שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבָּהוּ מתאר את גישתן של הגופִּיות בתפילתו, ״קרישנה אלי היקר, ביכולתך לחבק אותי או לרמוס אותי ברגליך. אתה יכול גם לשבור את לבי ולהעלם מעיני לעד. אתה חופשי לעשות כרצונך. אך למרות הכול אתה אדוני הנצחי ומושא סגידתי היחיד.״ כזהו יחסן של הגופִּיות לקרישנה.

קרישנה התרצה מהן, ומאחר שכולן חפצו בו כבעל, הוא אמר, ״ילדות טובות ומחונכות שכמותכן, ידועה לי תשוקתכן אלי, גם מטרת סגידתכן לאלה קָאתְיָאיַנִי, ואני מאשר את זה כליל. מי שתודעתו כולה ממוקדת בי, אפילו בתאווה – יתעלה. ממש כשם שזרעים קלויים אינם יכולים לנבוט, שום תשוקה שקשורה עם שירותי האוהב אינה מניבה תגובה, כמו בקארמה רגילה.״

בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא נאמר: קַרְמָאנּי נירְדַהַתי קינְתוּ צַ'ה בהקטי-בְּהָאגָ'אם. הכול כבולים על-ידי מעשיהם נושאי הגמול. רק הדבקים, שפועלים למען סיפוקו של האל, אינם סובלים מתגובות. מכאן שגם יחסן של הגופִּיות אל קרישנה, אף שנראה כמו תאווה, אינו דומה לתאוותן של נשים רגילות. קרישנה כבר הסביר את הסיבה; השירות המסור לו, נשגב ופטור מתגובות.

״גופִּיות יקרות,״ הוא המשיך, ״תשוקתכן לזכות בי כבעל תתגשם, כי עם התשוקה הזו סגדתן לאלה קָאתְיָאיַנִי. אני מבטיח שבעונת הסתיו הבאה נפגש ואתענג עמכן כבעל.״

כשחסה בצל העצים, נמלא קרישנה חדווה. בשעה שהלך הוא פנה אל תושבי ורינדאוון, ״סְתוקַקרישנה יקירי, וַרֻוּתְהַפַּה יקר, בְּהַדְרַסֵנַה, סוּדָאמָא, סוּבַּלַה, ארג'ונה, וישָׂאלַה, רּישַׁבְּהַה – ראו את עצי ורינדאוון ברוכי המזל. אלה הקדישו את חייהם לעזרה לזולת. אף שבעצמם הם נכונים לשאת בפורענויות הטבע הרבות, כגון סופות חזקות, ממטרי גשם, להט החום וקור עז, עלינו הם חסים ומפיגים את עייפותנו ונותנים לנו מכסה. ידידי, אני סבור שחייהם כעצים הינם מפוארים עד מאד. כמו אנשים אציליים ונדיבים שאינם מסרבים להעניק תרומה לעולם, עצים אלה שוקדים כל כך להעניק מקלט לזולתם. הם מעניקים דברים שימושיים כה רבים לחברה האנושית – עלים, פרחים, פירות, צל, שורשים, קליפת עצים, תמציות טעם וחומר בערה. חייהם הם דוגמה מושלמת לחיים אציליים. כמו איש אציל נפש שהקריב הכול – את גופו, מֵחְשָבו, מעשיו, תבונתו ומילותיו,– לטובת כלל ישויות החיים.״

אישיות אלוה העילאי פסע כך על גדות היַמוּנָא, ונגע בעלי העצים, בפירות, בפרחים ובענפים, ופיאר את פעילותם החסודה. אנשים שונים, על-פי תפיסתם השונה, מחשיבים פעילות רווחה שונה כחשובה במיוחד לכלל האנושות. אלא שהפצת התנועה למען תודעת קרישנה היא לטובת כל האנשים וברכתה נצחית. לכן, על כולם לסייע בהפצתה של התנועה הזו. שְׂרִי צ'איטניה הורה להיות ענווים מעשב וסובלנים מעץ. קרישנה הסביר בעצמו את סובלנותם של העצים, ומי שעוסקים בהטפת תודעת קרישנה צריכים ללמוד מהוראות אלה של קרישנה ושְׂרִי צ'איטניה. זאת באמצעות שושלת מורים.

קרישנה, שפסע ביער ורינדאוון לגדות היַמוּנָא, התיישב אז במקום יפיפה ואיפשר לפרות לשתות ממי הנהר הזכים והצוננים. גם קרישנה, בַּלַראמה והילדים התשושים לחלוטין, שתו. לאחר שקרישנה ראה את הגופִּיות רוחצות בנהר, הוא בילה את שארית היום עם הילדים.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר