סיפורי קרישנה: פרק 73 – קרישנה שב להַסְתינָאפּוּרַה

אותם מלכים ונסיכים שקרישנה שיחרר אחרי מותו של גַ'רָאסַנְדְהַה, 20,800 במספר, היו שליטיהן של ארצות שונות בעולם. גַ'רָאסַנְדְהַה כבש אותם כולם בעוצמתו הצבאית. הוא כלא אותם במערה בהר שביצר במיוחד למטרה הזו, ואלה הוחזקו שם זמן ממושך מאד. עתה, עם שיחרורם בחסדו של קרישנה, הם נראו אומללים למדי; בגדיהם בלויים ופרצופיהם כמושים מהזנחה גופנית. הם היו חלשים מרעב ופניהם איבדו כל חן וזוהר. אברי גופם הידלדלו מן המאסר הממושך ולא תיפקדו עוד כראוי. אולם חרף סבלם הנורא, היתה זו הזדמנות נפלאה להגות בווישנו, אישיות אלוה.

והנה עתה הוא ניגלה לעיניהם—צבע גופו הנשגב כצבעו של ענן שאך התקדר בשמים. קרישנה הופיע לפניהם בדמותו כווישנו—עוטה לתפארת מלבושי משי צהובים, ואוחז בארבע ידיו אַלָה, קונכיה, דיסקוס ופרח לוטוס. פסי זהב ביצבצו על חזהו ופטמות חזהו נראו כניצני פרח הלוטוס. עיניו הרחבות נראו כמו עלעלי הלוטוס, ופניו המחייכות גילמו את סמל השלווה והשיגשוג הנצחיים. עגילים מנצנצים קישטו אותו להפליא, וקסדתו היתה משובצת באבנים יקרות ערך. ענק הפנינים שעדה, הצמידים והאצעדות כולם בהקו ביופי עילאי; במיוחד ברקה אבן הקַוּסְתוּבְּהַה התלויה על צוארו. הריבון ענד גם זר פרחים קסום. עתה, אחרי מצוקה כה רבה, למראה דמותו ויופיו העילאי, הם הביטו בו עד כלות לבבם—כמו לגמו נקטר בעיניהם, כמו ליקקו את גופו בלשונם, כמו הריחו את ניחוחו באפם, וכמו חיבקו אותו בזרועותיהם. הם עמדו עתה מול אישיות אלוה ודי היה בכך כדי למחות את התגובות לחטאיהם כולם. או אז, ללא כל סייג או מעצור הם התמסרו לאל. בבהגווד-גיטה נאמר שמבלי להתנקות מכל תגובות החטא, לא ניתן להתמסר כליל לכפות רגלי הלוטוס של האל. ולמראהו של קרישנה, גם כל תלאות העבר נשכחו מהם. בידיים צמודות ובמסירות רבה הם נשאו לו אז תפילות:

״אל יקר, הו אישיות אלוה העילאי, אדון כל האלים-למחצה, אתה מסלק מיד את כל מכאוביהם של דבקיך שמסורים לך כליל. קרישנה יקר, הו התגלמות נצחית של חדווה וידע, אתה אינך מתכלה לעולם ומשום כך הרינו משתחווים לפני כפות רגליך. בחסדך נטול הסיבה שיחררת אותנו מכלאו של גַ'רָאסַנְדְהַה, אולם עתה אנו מתפללים שתשחרר אותנו משבי האנרגיה המשלה של הקיום החומרי. הפסק עבורנו את המעגל האינסופי הזה של לידה ומוות. התנסינו דיינו בסבלות החיים החומריים; טעמנו עד תום את טעמם המר ומשום כך הרינו מבקשים עתה את מקלט כפות רגליך. הו אל יקר, הורג הזד מַדְהוּ, אנחנו מבינים עתה שגַ'רָאסַנְדְהַה הינו נקי מאשמה; למעשה, רק בחסדך נטול הסיבה נושלנו מממלכותינו, כי התגאנו מאד על מעמדנו כמלכים ומושלים. מלך או שליט שמבוסם מדי מיוקרתו או מכוחו הכוזבים, אינו מסוגל להבין את מעמדו האמיתי ואת נצח החיים. בהשפעת אונך המשלה, שוטים שכאלה מתיהרים מאד על מעמדם; כמו אותו אויל שחושב את חזיון התעתועים שבמדבר למקווה מים. הסכלים סבורים שקנייניהם החומריים יגנו עליהם. שקועים בעינוג חושים, הם טועים לקבל את העולם החומרי הזה כמקום של תענוגות נצחיים. הו אל, הו אישיות אלוה העילאי, אנו מודים שקודם התגאנו מאד על שיפעתנו החומרית. חדורי קנאה ורצון להשתלט על זולתנו, נלחמנו כל הזמן על עליונות, אפילו במחיר חייהם של אזרחים רבים.״

זוהי מחלתה של עוצמה מדינית. מלך או אומה שמתעשרים, מנסים מיד להשתלט בכוח הזרוע ולמשול על מדינות אחרות. כמותם מנסים אנשי המסחר לכבוש את השוק עם מוצר מסוים ולשלוט בקבוצות מסחר מתחרות. מוקסמת מיוקרה כוזבת ומתעתועי השיפעה החומרית, החברה האנושית עוד מוסיפה ומידרדרת, ובמקום לחתור לתודעת קרישנה, רק מחוללת תוהו ובוהו ומערערת את השלווה. במצב שכזה רק טבעי שהאנשים שוכחים את מטרת החיים האמיתית—השגת חסדו של וישנו, אישיות אלוה העילאי.״

המלכים המשיכו: ״לא בחלנו באמצעים נלוזים להגשמת שאיפותינו הפוליטיות, ובסך הכול גרמנו למותם של אזרחים רבים, או שפיתינו אותם למות לשוא. לא זכרנו בכלל שאתה נמצא איתנו תמיד בצורת המוות האכזר. ברוב אשליתנו הובלנו כה רבים למוות, שוכחים שגם אנחנו אמורים למות. אלא שלא ניתן להתחמק מתגובתו של גורם הזמן, שמיצג אותך; איש אינו מחוסן מפני השפעתו האדירה. ואכן, שילמנו על פשעינו ונושלנו מכל שיפעה, ועתה אנו עומדים לפניך כמו קבצני רחוב. אולם אנו רואים את זה כחסד רב ומבורך כלפינו, כי כך נופצה גאוותנו הכוזבת ולמדנו שברצונך יכולים כל הנכסים להיעלם בן רגע. בחסדך נטול הסיבה אנו מסוגלים עתה להגות בכפות רגלי הלוטוס שלך, וזוהי זכייתנו הגדולה ביותר. הכול יודעים שהגוף הינו בסך הכול מקום לטיפוח מחלות, ועכשיו, מבוגרים יותר, במקום להתגאות על גופנו החסון, אנחנו נחלשים מיום ליום. די לנו מתענוגות חושים ומן האושר הכוזב שמקורו בגוף. בחסדך הבנו שרדיפה אחרי אושר שכזה אינה שונה מחיפוש אחר מים בחזיון התעתועים שבמדבר. איננו מעוניינים גם בתוצאות מעשינו הטובים, כגון עריכת הקרבות לצורך התעלות לעדן. אף שחיי העינוגים ששם נראים אולי קוסמים מאד, למעשה אנחנו מבינים עתה שאין כל אושר בעולם הזה. אנחנו רק מתפללים שתורה לנו בחסדך כיצד לעסוק בשירותך הנשגב, ולא עוד לשכוח את יחסינו הנצחיים עמך לעולם. איננו מבקשים אפילו גאולה ממעורבות חומרית; כי אם זה רצונך שנשוב וניוולד במיני חיים שונים—זה לא אכפת לנו. תפילתנו רק שלא נשכח עוד את כפות רגליך בשום מצב. אל יקר, אנחנו מתמסרים עתה לכפות רגליך ומשתחווים לפניך, הו ריבון עליון, אישיות אלוה, קרישנה, בנו של וַסוּדֵוַה. אתה נשמת-העל שבלב כול, אתה הַרי שמסלק את המצוקות החומריות כולן. שמך גם גווינְדַה, או מקור כל עונג; כי מי שפועל להשבעת חושיך, גם חושיו שלו מסוּפקים מוכנית. אתה שם קץ ליסורי דבקיך ומשום כך נודעת תהילתך לעד. קבל נא אותנו כמשרתיך המסורים.״

קרישנה, מגינן של הנשמות המסורות וים של חסד לדבקיו, השיב אז למלכים המשוחררים בקול עמוק, רב משמעות, ורווי בשגב ומתיקות. ״מלכים יקרים,״ הוא אמר, ״זוהי ברכתי לכם: מהיום והלאה תעסקו בשירותי המסור, ולא תנטשו אותו עוד לעולם. ברכתי אותכם לפי משאלתכם. דעו כי אני יושב בלבכם תמיד כנשמת-העל, וכיוון שעתה הפניתם את פניכם אלי, אדאג תמיד, כאדונו של כל אחד, ליעץ לכם כראוי, כדי שלא תשכחו אותי, ובהדרגה אף תתעלו ותשובו הביתה לאלוהות. בחירתכם לנטוש כל שאיפה להנאה חומרית ולהתמסר כליל לשירותי הינה ביטוי למזלכם הטוב. מעתה והלאה רק חיי חדווה תדעו. הדברים שהגדתם בתפילתכם כולם אמת לאמיתה. אין ספק שמעמד רם ונישא למי שאינו מודע לקרישנה מהווה בסך הכול סיבה לנפילה. אדם כזה נופל קרבן לאנרגיה המשלה. מלכים רבים בעבר—כגון הַיְהַיַה, נַהוּשַׁה, וֵנַה, רָאוַנַּה ונַרַקָאסוּרַה, חלקם אלים-למחצה וחלקם זדים—שהיו סוררים והתיהרו ברוב טיפשות על עמדתם, נפלו ממעמדם הרם ונושלו מכתר המלוכה.״

״על כל אחד מכם, המיטלטלים וסופגים את מכות החיים המותנים, להבין שכל דבר חומרי מתחיל ברגע מסוים, גדל, מוסיף ומתרחב, מתכלה בהדרגה, ונעלם לבסוף. הגופים החומריים כולם נתונים לששה מצבים שכאלה, וגם הקניינים היחסיים שנצברו בידי הגוף הזה, יתכלו. מכאן שאל לו לאיש להתקשר לדברים בני חלוף. כל עוד מצוי האדם בגופו החומרי, עליו להיזהר מאד במגעיו הארציים. מי שמבקש איפוא, לחיות את חייו החומריים בצורה המושלמת ביותר, צריך לעסוק בשירותי הנשגב ולבצע ביושר את חובותיו, על-פי מעמדו המסוים. מאחר שכולכם משתייכים למעמד הקְשַׁתְרייות, עליכם לחיות ביושר ולבצע את החובות היאות למעמד המלוכה; עליכם גם להפוך את אזרחיכם למאושרים מכל בחינה. שימרו על כל כללי הקְשַׁתְרייַה. אל תולידו ילדים סתם למען עינוג חושים; ראו את טובת כלל האנשים. הלידה בעולם החומרי הינה תוצאתן של תשוקות מעוּותות מחיים קודמים, ומי שנולד נגזר עליו לציית לחוקי הטבע הנוקשים, כגון לידה ומוות, מצוקה ואושר, זכייה ואובדן. מכל מקום, אין להיטרד משניויות שכאלה, אלא להתמקד כליל בשירותי וכך לשמור על מֵחְשָב יציב ומסופק תמיד. הדבק מבין שהכול בא ממני ומשום כך אינו סוטה משירותי המסור לעולם. רק כך ניתן לחיות בשמחה בקיום החומרי. במילים אחרות, על האדם להפוך שווה נפש לגוף החומרי ולתוצאות הלוואי שלו ולעולם לא להיות מושפע מאלה. עליו למצוא סיפוק מלא בפעילותה של הנשמה הרוחנית, ועליו לעסוק בשירותו של נשמת-העל. על מֵחְשָבו להתמקד רק בי, עליו להיות דבקי ולסגוד לי ולהשתחוות רק לי. בדרך זו יעלה בידו לחצות בקלות רבה את ים הבערות ולבסוף לשוב אלי. לסיכום, עליכם להעסיק את חייכם כליל בשירותי.״

עתה, משסיים הוראותיו למלכים ולנסיכים, קרישנה דאג לנוחיותם והורה לאמות ולמשרתים רבים לטפל בהם. הוא ביקש מסַהַדֵוַה, בנו של גַ'רָאסַנְדְהַה, לספק את כל צרכיהם, גם לנהוג עמם ברוב כבוד. על-פי הוראותיו, סַהַדֵוַה חלק להם כבוד והעניק להם תכשיטים, מלבושים, זרי פרחים, ושאר אביזרים. ואחרי שהתרחצו והתלבשו כיאות, הם נראו שמחים ומרוצים. או אז הוגשה להם ארוחה דשנה. קרישנה דאג לנוחיותם כיאה למעמדם המלכותי, ואלה, מאושרים מטיפולו הרחום של האל, זהרו כל כך, עד כי פניהם נראו כמו הכוכבים הנוצצים במרום אחרי תקופת הגשמים. לבושים ועדויים להפליא, הם הושבו, איש איש, על מרכבה משובצת בזהב וביהלומים ורתומה לסוסים מעוטרים. עתה משנוכח שהם טוּפלו כהלכה, קרישנה ביקש מהם בקול מתוק לשוב לממלכתם. קרישנה, בנדיבותו שאין כמוה בתולדות העולם, שיחרר את המלכים משביו של גַ'רָאסַנְדְהַה, והמלכים, מסופקים כליל, יצאו אז לעבר ממלכתם, מזמרים את שמו הקדוש, הוגים בדמותו, ומפארים את עלילותיו הנשגבות. האזרחים בארצותיהם שמחו מאד לשובם, ושמחו במיוחד מששמעו על יחסו הרחום של קרישנה אליהם. המלכים החלו לנהל את ענייני הממלכה על-פי הוראותיו של קרישנה, והם ונתיניהם העבירו את ימיהם באושר. זוהי דוגמה לחברה מודעת לקרישנה. אם כל אנשי העולם היו מחלקים את החברה על-פי תכונותיהם החומריות לארבעה מעמדות, לצורך התקדמות חומרית ורוחנית, ואם היו עוקבים אחרי הוראותיו של קרישנה שבבהגווד-גיטה, החברה האנושית כולה היתה הופכת למאושרת. זהו הלקח שיש ללמוד מאירוע זה.

עתה, אחרי שבְּהִימַסֵנַה הביא למותו של גַ'רָאסַנְדְהַה, ובנו, סַהַדֵוַה, חלק כבוד לקרישנה, כראוי, שב קרישנה עם בְּהִימַסֵנַה וארג'ונה להַסְתינָאפּוּרַה. משהגיעו אל מבואות העיר, הם תקעו בקונכיותיהם, והכול, מבינים למישמע הצלילים מי הם הבאים, נמלאו מיד שמחה. רק אויביו של קרישנה נעצבו. די היה בצלילי קונכיתו של קרישנה לנסוך חדווה בלב תושבי העיר, כי הבינו שגַ'רָאסַנְדְהַה מת. עתה היה ביצוע טקס הרָאגַ'סֻוּיַה כמעט ודאִי. בְּהִימַסֵנַה, ארג'ונה וקרישנה, אישיות אלוה, באו אז לפני המלך יוּדְהישְׁטְהירַה והשתחוו לפניו, והלה האזין ברוב קשב לסיפור הריגתו של גַ'רָאסַנְדְהַה ושיחרורם של המלכים. הוא שמע גם על התכסיס שננקט, דבר שהעצים עוד את אהבתו הטבעית לקרישנה; דמעות שמחה זלגו מעיניו, והוא כמו נאלם דום מהתרגשות וכמעט שלא יכול היה לדבר.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר