סיפורי קרישנה: פרק 79 – גאולת בַּלְוַלַה ומסעות בַּלַרָאמַה לאתרי הקודש

עתה התכונן בַּלַראמה לפגוש את בַּלְוַלַה הרשע. בשעה שבה נוהג היה הזד לתקוף, ניטחה לפתע פתאום משמים סופת ברד נוראית. הרקיע כוסה כולו באבק, והאויר נמלא בריחות צחנה. מיד אחר כך התחיל הפוחז המרושע הזה להמטיר צואה ושתן ועוד טינופת שכזו על זירת הקרבן, ואז הופיע בעצמו עם קלשון גדול בידו. הוא היה ענק וגופו השחור דמה לגוש פחם אדיר. שערו, זקנו ושפמו בהקו כצבע הנחושת, ובגלל זקנו ושפמו הארוכים נראה פיו אכזרי ומסוכן עד מאד. בַּלַראמה לא השתהה, וכבר היה נכון להשיב במלחמה. תחילה הוא שקל כיצד יחסל את הזד הענק הזה, ואז הזמין את מחרשתו ואלתו, שניצבו מיד לפקודתו. בהזדמנות הראשונה, בשעה שהרשע עופף בשמים, בַּלַראמה גרר אותו לארץ עם המחרשה, ועם האלה היכה אז על ראשו בזעם. הלה, שמצחו התנפץ מן המכה, התחיל לצווח בקולי קולות, ואז, זד זה, שגרם להטרדות רבות כל כך לבְּרָאהְמַנּים ישרי הדרך, צנח לאדמה.

תושבי נַיְמישָׁארַנְּיַה, החכמים והבְּרָאהְמַנּים המלומדים, כולם שמחו מאד ונשאו תפילות תודה לבַּלַראמה. הם גם בירכו אותו בכל לב והבטיחו שמאמציו לא יכשלו לעולם. או אז הם רחצו אותו על-פי כללי הטקס, ממש כמו שהאלים-למחצה רוחצים את אינְדְרַה אחרי נצחונותיו על הזדים. הם העניקו לו גם מלבושים מעולים ותכשיטים, וגם זר ניצחון מפרחי לוטוס, שיופיו אגדי ואינו נובל לעולם.

אחר כך, ברשות כל הבְּרָאהְמַנּים ששם, הלך בַּלַראמה עם כמה בְּרָאהְמַנּים אל גדות נהר קַוּשׁיקִי, ואחרי שרחץ באתר הקודש הזה, הוא המשיך לעבר נהר סַרַיֻוּ וביקר במקום מוצאו של הנהר. משם הוא פנה לעבר פְּרַיָאגַה—מקום מפגשם של שלושה נהרות: הגנגס, היַמוּנָא והסַרַסְוַתִי. גם כאן הוא רחץ, סגד לאל במקדשים המקומיים, וכמיצוות הספרות הוֵדית, העלה מינחות לאבותיו הקדומים ולקדושים. אחר כך הוא הגיע במסעו לאָאשְׂרָמָה של החכם פּוּלַהַה, ומשם המשיך לגַנְּדַּקִי שעל נהר גומַתִי. אחר כך הוא רחץ בנהר ויפָּאשָׂא, ובהדרגה התקדם לעבר נהר שׂונַּה. (נהר זה הינו עדיין אחד מן הגדולים שבנהרות מחוז ביהאר.) גם שם הוא רחץ וביצע את טקסי הפולחן הוֵדי. משם הוא המשיך לעיר הקודש גַיָא, בה ניצב מקדש מפורסם של וישנו. על-פי עצת אביו, וַסוּדֵוַה, הוא העלה שם במקדש מינחות לאבות המשפחה. ומשם המשיך לשפך נהר הגנגס שבחופי מפרץ בנגל. אתר קודש זה נקרא גַנְגָאסָאגַרַה, ועד היום מתכנסים שם מדי שנה, בסוף ינואר, קדושים ואנשים דתיים רבים. מפגש זה דומה למפגש המַגְה מֵלַה שנערך מדי שנה בפְּרַיָאגַה.

אחרי שסיים שם את רחצתו ואת טקסי הפולחן, הוא המשיך לעבר ההר מַהֵנְדְרַה פַּרְוַתַה. שם הוא פגש את פַּרַשׂוּראמה, שהינו התגלות של קרישנה, והשתחווה לפניו ברוב כבוד. משם הוא הלך לדרום הודו וביקר בגדות נהר הגודָאוַרִי. אחרי שרחץ בנהר וביצע את הטקסים כנדרש, הוא ביקר ורחץ בנהרות נוספים—וֵנָּא, פַּמְפָּא ובְּהִימַרַתְהִי. על גדות נהר בְּהִימַרַתְהִי ישנו מקדש עם מוּרְתי של סְוָאמִי קָארְתְתיקֵיַה. אחרי שביקר שם הוא המשיך לשַׂיְלַפּוּרַה שהינה עיר עולי רגל במחוז מַהָארָאשְׁטְרַה ואחת מן הגדולות בערי המחוז. משם הוא הלך לדְרַוידַּדֵשַׂה. דרום הודו מחולקת לחמישה מחוזות שנקראים פַּנְצַ'דְרַוידַּה. גם צפון הודו מחולקת לחמישה אזורים שנקראים פַּנְצַ'גַוּרַה. האָאצָ'ארְיות החשובים של העת החדשה, כלומר, שַׂנְקַרָאצָ'ארְיַה, רָאמָאנוּגָ'אצָ'ארְיַה, מַדְהְוָאצָ'ארְיַה, וישנוסְוָאמִי ונימְבָּארְקַה כולם הופיע במחוזי דְרַוידַּה. שְׂרִי צ'איטניה הופיע בבנגל, שהינה חלק מחמשת הגַוּרַדֵשׂים.

בדרום הודו, אתר העליה לרגל החשוב ביותר הוא וֵנְקַטָאצַ'לַה, שידוע יותר כבָּאלַגִ'י. משם בַּלַראמה המשיך לווישנוקָאנְצִי, ומשם לגדות נהר קָאוֵרִי. הוא רחץ שם, ואחר כך הגיע לרַנְגַקְשֵׁתְרַה, שם מצוי המקדש הגדול ביותר בעולם ודמותו של וישנו שם ידועה כרַנְגַנָאתְהַה. בוורינדאוון מצוי מקדש כזה של רַנְגַנָאתְהַה, אף שאינו גדול כמו זה שברַנְגַקְשֵׁתְרַה.

בדרכו לווישנוקָאנְצִי, בַּלַראמה ביקר גם בשׂיוַקָאנְצִי. מרַנְגַקְשֵׁתְרַה בַּלַראמה המשיך לעבר מַתְהוּרָא, שידועה יותר כמַתְהוּרָא של דרום הודו, ומשם המשיך לסֵתוּבַּנְדְהַה. במקום זה בנה רָאמַצַ'נְדְרַה גשר אבנים מהודו ללַנְקָא (צילון). כאן בַּלַראמה חילק עשרת אלפים פרות לבְּרָאהְמַנּים ולכוהנים המקומיים. הנוהג הוֵדי הוא שעולי רגל עשירים מעניקים לכוהני הדת המקומיים מתנות שונות, כגון סוסים, פרות, תכשיטים ומלבושים. בתקופה זו של קַלי המנהג הזה לספק את צרכיהם של הבְּרָאהְמַנּים המקומיים כמעט שאבד. העשירים, בגלל הסתאבות התרבות הוֵדית, אינם נמשכים כבר לאתרי הקודש, ואנשי הדת שאמורים לסייע למבקרים ותלויים בתרומותיהם, גם הם הדרדרו מאד במתן שירותיהם. בעבר נקראו הבְּרָאהְמַנּים הללו פַנְּדַּה או פַּנְּדּית, כלומר שהיו מלומדים מאד ונהגו להדריך את המבקרים בכל הקשור למטרת ביקורם. וכך שני הצדדים היו נהנים משיתוף הפעולה הזה.

מתיאורי השרימד בהאגותם מסתבר שבַּלַראמה הקפיד בביקורו באתרי הקודש לקיים את כל כללי הוודות. אחרי שחילק פרות בסֵתוּבַּנְדְהַה, הוא המשיך לעבר נהרות קְרּיתַמָאלָא ותָאמְרַפַּרְנִּי. שני נהרות אלה נחשבים לקדושים והאל רחץ בשניהם. הוא פנה אז לעבר גבעת מַלַיַה. זהו הר גבוה מאד ונאמר שהינו אחד משבעת הפסגות שנקראות גבעות מַלַיַה. חי שם החכם אַגַסְתְיַה ובַּלַראמה ביקר אותו והשתחווה לפניו בהוקרה. אחרי שקיבל את ברכתו של החכם, הוא המשיך, ברשותו, לעבר האוקינוס ההודי.

שם, ממש בקצה הכֵף, ניצב מקדש גדול של האלה דוּרְגָא. היא ידועה שם כקַנְיָאקוּמָארִי. גם רָאמַצַ'נְדְרַה ביקר במקדש הזה, ומכאן שהמקדש קיים כבר מליוני שנים. משם בַּלַראמה המשיך לעיר פְּהָאלְגוּנַתִירְתְהַה, שעל חופי האוקינוס ההודי, או הים הדורמי. עיר זו מפורסמת כאתר עליה לרגל משום שווישנו שרוע שם בהתגלותו כאַנַנְתַה. משם הוא המשיך לאתר הקודש פַּנְצָ'אפְּסַרַסַה. גם שם הוא רחץ על פי כללי הפולחן וביצע את הטקסים כנדרש. זהו מקום סגידה לווישנו, ומשום כך בַּלַראמה חילק שם עשרת אלפים פרות לבְּרָאהְמַנּים ולכוהנים המקומיים.

מכֵף קומורין בַּלַראמה פנה לקֵרַלַה. ארץ זו עדין קיימת בדרום הודו ונקראת קֵרַלַה הדרומית. ומשם הוא המשיך לגוקַרְנַּתִירְתְהַה, שם סוגדים לשיווה ללא הפסק. אחר כך הוא ביקר במקדש של אָארְיָאדֵוִי, המוקף כולו במים, ומאי זה הוא המשיך לשֻׂוּרְפָּארַקַה. הוא רחץ אז בנהרות תָאפִּי, פַּיושְׁנִּי ונירְוינְדְהְיָא, ומשם הגיע ליער דַנְּדַּקָארַנְּיַה. זהו אותו יער שבו בילה רָאמַצַ'נְדְרַה את תקופת גלותו. משם בַּלַראמה הגיע לגדות נהר נַרְמַדָא, שהינו גדול הנהרות במרכז הודו. הוא רחץ בנהר זה, באתר הקודש מָאהישְׁמַתי פּוּרִי, ומשם חזר לפְּרַבְּהָאסַתִירְתַהה, שם התחיל את מסעו.

עתה, משהגיע לפְּרַבְּהָאסַתִירְתַהה, הוא שמע מן הבְּרָאהְמַנּים המקומיים שהלוחמים בקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה כמעט כולם נהרגו. הוא חש הקלה למישמע הידיעה, כי עכשיו פחת הנטל בעולם. קרישנה ובַּלַראמה שניהם הופיעו עלי-אדמות כדי להפחית את העומס הצבאי האדיר שיצרו מלכים שאפתניים. כזהו אורח החיים החומרני: האנשים, בלתי מסופקים מצרכי החיים הבסיסיים, יוצרים להם ברוב שאפתנותם צרכים מיותרים, אלא שחוקי הטבע, או חוקיו של אלוהים—שמופיעים בצורת בצורת, מלחמות, מגיפות וכיוצא בזה—בולמים מאוויים בלתי חוקיים שכאלה. בַּלַראמה שמע מכל מקום, שאף שהחילים בשדה הקרב כמעט כולם כבר נהרגו, קרב ממשיך להתנהל בין שני מחנות הקוּרוּ. הוא מיהר אל שדה המלחמה ומצא שם את בְּהִימַסֵנַה ודוּרְיודְהַנַה נלחמים זה בזה בדו-קרב. חפץ בטובת שניהם, הוא ניסה אז לעצור בעדם, אולם ללא הועיל.

כאשר בַּלַראמה הופיע שם, המלך יודְהישְׁטְהירַה ואחיו הצעירים—נַקוּלַה, סַהַדֵוַה וארג'ונה—ואפילו קרישנה כולם השתחוו לפניו, אולם לא אמרו מילה. הם שתקו כי ידעו שהוא נוטה מעט לדוּרְיודְהַנַה, שלמד ממנו את תורת הקרב באַלָה; הם חששו שיאמר משהו בזכותו, ובחרו איפוא לשתוק.

דוּרְיודְהַנַה ובְּהִימַסֵנַה שניהם היו לוחמי אלה נלהבים ולעיני הקהל הרב הם ניסו עתה ברוב מיומנות להכות איש את רעהו, ובנסיונם, נראו כמו רוקדים. אולם למרות שתנועותיהם דמו למחול, ברור היה לכול שהם בוערים מחימה.

בַּלַראמה, חפֵץ מאד להפסיק אותם, אמר עתה : ״המלך דוּרְיודְהַנַה ובְּהִימַסֵנַה, אני יודע ששניכם לוחמים מעולים. בעולם כולו אתם מפורסמים כגיבורים עזי רוח. בְּהִימַסֵנַה עולה על דוּרְיודְהַנַה בכוחו הגופני, בעוד שדוּרְיודְהַנַה מיומן יותר בתורת הקרב באלה. מכאן שאיש ממכם אינו עולה על רעהו וסיכוייכם לנצח הינם קלושים. אני מבקש איפוא, שלא תבזבזו כך את זמנכם, ותחדלו ממלחמה מיותרת שכזו.״

עצתו הטובה של בַּלַראמה נועדה לטובת השניים, אלא שבלהט זעמם, אלה זכרו רק את שנאתם עתיקת היומין. מטרה אחת עמדה לנגד עיניהם—המתת יריבם—ומשום כך לא יחסו כל חשיבות להצעה הזו. הם היו עתה כמו מטורפים, זוכרים את כל חילופי העלבונות והפגיעות ביניהם. ובַּלַראמה, צופה את הנולד, הירפה ידיו מנסיונו, ובמקום להישאר, החליט לשוב לדְוָארַקָא.

קרוביו וידידיו ובראשם המלך אוּגְרַסֵנַה ושאר זקני המשפחה כולם צהלו עם שובו לעיר ומיהרו לקבל את פניו. מכל מקום, מדְוָארַקָא הוא שוב הלך לאתר הקודש נַיְמישָׁארַנְּיַה, ועם בואו, הבְּרָאהְמַנּים והקדושים כולם נעמדו שם לכבודו. הם הבינו שאף שהינו קְשַׁתְרייַה, הוא פרש עתה מכל עסקי המלחמות, וכמובן שכל אותם קדושים, שמחפשים תמיד אחר שלווה ורוגע, שמחו מזה מאד. הם חיבקו אותו באהבה ועודדו אותו לערוך שם הקרבות שונות. למעשה, בַּלַראמה אינו חייב בכלל לבצע הקרבות כמו אנשים רגילים; הוא הרי אישיות אלוה העילאי ובעצמו הינו הנהנה מכל ההקרבות. אלא שבמעשיו הוא לימד את האדם הפשוט את החשיבות שבציות לכללי הוודות.

בנַיְמישָׁארַנְּיַה, בַּלַראמה, אלוה עליון, הורה לחכמים ולקדושים אודות יחסיהן של ישויות החיים עם עולם התופעות; כיצד יש להבין את היקום הזה וכיצד להתנהג בו על מנת להשיג את השלמות העליונה—כלומר ההבנה שעולם התופעות כולו מצוי באל, ושהוא עצמו מצוי בכול, אפילו באטום המזערי, באמצעות היבטו כפַּרַמָאתְמָא.

בַּלַראמה ביצע אז את רחצת האַוַבְּהְרּיתְהַה, שמתבצעת אחרי סיום טקסי ההקרבה, ואחרי שרחץ, הוא התלבש במלבושי משי חדשים והתקשט בעדיים יפיפיים. ועתה, בין קהל מקורביו, הוא נראה ממש כמו הירח הזוהר במלואו מוקף בכוכבים. בַּלַראמה הינו אישיות אלוה אַנַנְתַה עצמו; מכאן שהוא מעבר לתפיסת המחשבה, הרגש או הגוף. הוא ירד עלי-אדמות והתנהג כמו אדם רגיל למען מטרתו שלו; אנו יכולים רק להסביר את מעשיו כעלילות שעשועיו. מכל מקום, מאחר שהוא כל העוצמה, הרי שאיש לא מסוגל לאמוד בכלל את היקף העלילות הללו. בַּלַראמה הינו וישנו המקורי; משום כך, מי שמדי בוקר ומדי ערב יזכר במעשיו, יהפוך לדבק גדול של הריבון ומטרות חייו יתגשמו כולן.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר