פורום – שאלות ותשובות

פורום – שאלות ותשובות

נושא חדש

  • נושא
    תגובות
    תגובה אחרונה
  • ש

    ש‏  |  ‏

    מה פרוש השם ונו

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      וֵנוּ משמעו חליל. שם זה מתייחס ל"שירת החליל", בה חברותיו של קרישנה מתארות את מתק צליליו של החליל שקרישנה מנגן עליו.

  • מדוע אדם עייף מהרגיל?

    YOGEV‏  |  ‏

    שלום,
    האם לפי הידע הרוחני מהי הסיבה שעל פיה אדם מרגיש עייפות גדולה, גם כאשר ישן שעות שינה מספיקות.
    העייפות ניכרת בכל שעות היום, נשללו סיבות רפואיות.
    העייפות מפריעה ללמידת הבהגוד גיתא וליכולת הריכוז.

    תודה ושלום!

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      עייפות יכולה להיות נפשית, לא רק פיזית. חרדה, דכאון וכו', יכולים לתרום לחוסר ריכוז ועייפות. הבהגוד-גיתא נגשת לפתרון זה באמירה "אתה לא הגוף הזה" (ב.ג. 2.12-13). כל עוד אנחנו נתונים לתודעה חומרית, הגוף והנפש משפיעים עלינו. הדרך הרוחנית לפתור בעיות אלו מתחילה עם ג'פה, או מדיטצית מנטרה (הרא קרישנה הרא קרישנה…) והתרועעות עם דבקים, משמע מתרגלי בהקתי יוגה רציניים. בחברתם, ותוך תרגול מדיטציה ועוד, אפשר להתעלות בהדרגה מהשפעת הגוף והנפש, ולפתח עירנות, ריכוז והתמדה בתרגול הרוחני. ממלץ ללמוד את הגיתא בחברת מורה מתקדם, שמאפשר לך לחבר את אמירות הגיתא לחיי היום יום שלך. כך הידע התיאורטי לכאורה, הופך נגיש והעניין בו גבר. כאשר החומר מעניין, אפשר להתגבר על עייפות, ממש כמו שלפני צלחת של מעדנים שוכחים כל עייפות.

  • כיצד להרגיע את המחשבה ולהתרכז בחשוב

    דני‏  |  ‏

    שלום!
    עם הלימודים הרוחניים למדתי להכיר בי הרבה תכונות ודפוסי התנהגות שליליים שהרחיקו אותי מאהבה אמיתית לאל ודבקות בעינוגו, ואל כן את רובם הצלחתי לסלק ממני.
    השאלה שלי מתייחסת לדפוס אחד שקצת יותר קשה לי "להיפטר" ממנו.
    מצאתי בי נטייה לחשוב באופן טורדני יחסית על נושאים שבאופן מודע אני מבין שהחשיבות שלהם היא מזערית, ברמת החומר בלבד, אך בכל זאת איכשהו הן "גונבות" לי את המחשבה וצובעות את מחשבותיי.
    על אף שאני משתלט עליהן ומסלק אותן מראשי ע"י הנימוק של "זה שטויות, זה לא חשוב" (ואכן זה לא חשוב) הן מתגנבות לראשי שוב והמלחמה איתן נמשכת.
    המחשבות האלו לא נחוצות לי ויותר חשוב מכך מרחיקות אותי מדבקות ללמידה ועשייה למען האל.
    כמו כן אני מרגיש שהן מחלישות את כוחי הפיזי והפסיכולוגי.
    לכאורה, יש בי הבנה שמחשבות כאלו לא נחוצות, אך אולי אינה עמוקה מספיק על מנת לסלק אותן מהשורש.

    אשמח לעזרה,
    תודה רבה!

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      דני שלום.
      לפי התיאור שלך, אתה עושה מאמץ כן להשתחרר מהדפוסים השליליים שבך, אולם ידך קצרה להשתחרר ממחשבות טורדניות ואוויליות.
      שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, מורי הרוחני, תיאר שתי דרכים לשליטה על המחשבה – דרך היוֹגַה ודרך הבְּהַקְתי. בדרך היוֹגַה אנו מנסים בכוחנו אנו להיפטר מדפוסים והתנהגויות שליליות. אולם כוחנו בסופו של דבר מוגבל. בדרך הבְּהַקְתי, אנו פונים לאלוהים הלא מוגבל ולנציגיו, ומבקשים את עזרתם בהיפטרות ממכשולים אלו שעוצרים אותנו מלהתקדם אליו. בדרך הבְּהַקְתי אנו מגייסים את יכולתנו השכלית לא כדי לשלוט על המחשבה ולנסות באמצעותה להשתחרר מדפוסים שליליים, אלא למקד אותה באלוהים וביחסים איתו ולבקש את עזרתו. זה כרוך בענווה, שהינה המעלה הרוחנית החשובה ביותר. זאת עושים באמצעות מדיטציה על שמות האל, ובאמצעות מדריך רוחני מתקדם. כאשר החושים והמחשבות מועסקים בשירות האל, אנחנו זוכים בחסדו, ורק בזכות חסד זה ניתן להתגבר באמת על מה שאחרת לא ניתן להתגבר. בבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר: 7.14 "קשה מאוד לגבור על אנרגיה אלוהית זו שלי, אשר מורכבת משלוש מידות הטבע החומרי. אולם מי שמתמסרים לי יכולים על נקלה לחצות אל מעבר לה".

    • דני‏  |  ‏

      תודה רבה לך על תשובתך ועזרתך!
      תוכל בבקשה להסביר לי או להפנות אותי להדרכה כיצד הכי נכון לחזור על שמות האל?
      או שמה אין דרך ספציפית ..
      תודה רבה!

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      חפש באתר שלנו את המאמר "על מדיטציה ומנתרה". מעבר לזה אתה יכול לבוא למפגשים שלנו ולקבל הדרכה אישית. כל טוב, גד -050-8922511

  • צמה

    זיו‏  |  ‏

    אני סקרן לדעת מדוע לחברי הרא קרישנה יש צמה דקה ממרכז הראש ?מה היא מסמלת ?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      לצמה בפאת הראש יש משמעות פנימית וחיצונית. בעבר יוגים היו שומרים על כוחם המיסטי בשיער זה (ראה סיפורו של שמשון). בנוסף, חברי הַרֵא קְרישְׁנַה עוקבים אחר מסורת הבְּהַקְתי ושומרים על קבוצת השיער בפאת ראשם גם כדי להבדיל אותם מזרמי תרגול אחרים. כיוון שתנועת הַרֵא קְרישְׁנַה לא עוסקת בפיתוח כוחות מיסטיים, יש הרואים בזה אך היבט חיצוני, ולכן לא רבים בתנועה שומרים כיום בקפידה על קווצת שיער זאת.

  • אינדבידואליות

    גלעד‏  |  ‏

    הרא בול
    האם התנועה לתודעת קרישנה עוזרת בהגדרת עצמי והייחוד שלי באופן פרקטי, או שהמסקנה שאני משרתו של הריבון היא מסקנה מספקת? האם שאלה כמו מה היעוד שלי היא רלוונטית? האם יש מקום לתובנות ומסקנות אישיות בתהליך הבהקתי, או שמספיק לשנן את שמותיו של האל, לקרוא ולשמוע בכניעה את המסקנות הכתובות לגבי יחסי עם אלוהים?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      התקדמות בתודעת קרישנה כרוכה בהתחברות לעצמי האמיתי לא רק באופן תיאורטי. כדי להתחבר באופן פרקטי יש לתרגל את הידע שבבהגוד-גיתא. תרגול זה כרוך בראש ובראשונה בחזרה על שמות האל, ותוך כדי כך בעבודה בשטח בעזרתו של מדריך בהקתי מנוסה.
      אדם שמתרגל כך, במהרה יתחבר לתובנות אישיות בנוגע לזהותו הנצחית, יחוש טרנספורמציה של התודעה (מחומרית לרוחנית), ויעודו בחיים האלה והבאים יתבהר לו.
      וודאי שעל המתרגל הרציני לשאול לגבי יעודו בחיים – החומריים והרוחניים. הבנת היעוד והתמסרות לו מהוה תנאי חשוב להתקדמות אמיתית.

    • גלעד‏  |  ‏

      תודה רבה גונאותר

  • צימחונות

    נשמה אבודה‏  |  ‏

    שנים אני אוכלת ואוהבת בשר מושבעת… אני מאוד מאוד מאוד אוהבת בשר אבל מבינה עכשיו יותר מתמיד את התאווה שזה מסמל, את הנזק הרב שזה גורם לי ולעולם ואני רוצה לוותר על זה!
    אבל איך מצליחים להתגבר על הרצון העז שיש לאכול בשר? אני ממש מרגישה כאילו הגוף שלי מבקש וזועק לבשר ואם אני לא אוכלת בשר איני שבעה. מה עושים?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      משלב מסויים באבולוציה של התודעה, בשעה שאת רואה את האחר כמישהו ולא כמשהו, חדלים לאכול בשר. זה בא באופן טבעי כאשר מתרועעים עם אנשים בעלי תודעה מפותחת שכזאת. בנוסף, יש לאכול אוכל צמחוני כה טעים ומשביע, כך שויתור על בשר לא יהווה הקרבה משמעותית.
      לא ניתן לאהוב מישהו וגם לפגוע בו בכוונה בו זמנית. אכילת בשר, משמע גרימת סבל לאחר, אפשרית כל עוד שאין אנו רואים בעל חיים כמישהו שהוא מושא לאהבה. למשל, כיצד אפשר לאכול כלב אהוב? בשעה שהתודעה מתפתחת, לא רק כלב קרוב הוא מושא לאהבה – כל יצור חי הופך, בפוטנציאל, למושא לאהבה, או כל יצור חי הוא מושא לרצון טוב. דרך רוחנית אותנטית, וחברה של אנשים מפותחים רוחנית, מעלה את התודעה לשלב בו רואים כל אדם וכל חי כמישהו שראוי (ואולי אף מזמין) אותנו ליחסים. ראייה שכזאת את האחר מביאה אותנו לחוסר רצון לפגוע אף בנמלה, שלא לדבר על יצורים מפותחים יותר.
      לבסוף, אם לא הדבר החשוב ביותר – מי שכמהַ ליחסים עם אלוהים, רוצה (וצריך) ללמוד לרַצות אותו. כדי לרַצות את אלוהים, יש לחדול מלפגוע בבניו ובנותיו היקרים לו. עבור אלוהים, כל יצורי החיים הינם בניו ובנותיו. משמע, מנקודת מבט אלוהית, כולנו אחים ואחיות. האם יתכן שאבא יהיה מרוצה כאשר אח מפותח יותר פוגע באח פחות מפותח? בסך הכול, בעלי חיים הם בעלי נשמה כמונו, אך (באופן זמני), בעלי גוף פחות מפותח משלנו.
      אדם שפוסע בנתיב הקידמה הרוחנית, זוכה בגמול פנימי כה גדול, שויתור על מנהג זה או אחר שמעכב את הצמיחה הרוחנית שלו הופך למשהו לא קשה מדי. ויתור על מנהג שאנו קשורים אליו ללא התנסות בסיפוק רוחני אולי קשה, אך בשעה שחווים טעם נעלה יותר, ויתור על אכילת בשר הופך למשהו שלא שמים לב אליו. הוא מתרחש אוטומאטית.
      מכאן, ששאלת הויתור על בשר לאדם שמתרגל בהקתי יוגה, לא מתעוררת כלל כבעיה; היא תהליך טבעי. ויתור על בשר לא מהווה תנאי לתירגול, אלא תוצר טבעי של התרגול.

  • שלום

    נשמה אבודה‏  |  ‏

    איזה כייף שהגעתי לכאן, אין לי ספק שהכוח העליון הביא אותי לאתר.
    צפיתי בכל קטעי הוידאו המציגים את כל האנשים היפים שדיברו שם והתחברתי למילים שנאמרו.
    בעיקר התחברתי לבחור אחד שאמר שכל חייו חיפש משמעות, כל חייו ביקש תשובות, חקר תרבויות וכתבי קודש אך לא הצליח להגיע לשלמות. התחברתי לבקשה שלו לשלב את החיים הרוחניים בתוך העולם המציאותי בו אנחנו חיים, לשלבם בשלווה ובאיזון.
    את השאלות האלה גם אני שואלת כל יום ומכשראיתי את האור שיש בעיניי האנשים שדיברו בוידאו, החלטתי שעליי להפתח לעולם הזה. השאלה שלי אליכם היא איך בכלל מתחילים להכנס למעגל הזה שנקרא הרא קרישנה ובעיקר האם ישנה דרך להתחיל לעשות זאת בצורה עצמאית משום שלצערי כרגע אין ביכולתי לשלם על הרצאות ו/או שיעורי יוגה וכדומה.
    אודה לכם על תשובתכם בציפייה לגלות עולם חדש.
    בברכה.

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      שלום לנשמה אבודה.
      הדרך הטובה ביותר להתחיל את תהליך הבהקתי יוגה (הרא קרישנה), הינה להשתתף בהרצאות ובחוגי הבית השונים שאנחנו מעבירים. ההשתתפות לא כרוכה בתשלום. לפרטים צרי קשר באמצעות הטלפונים שבאתר. כל טוב.

  • משך הזמן

    gabi‏  |  ‏

    מה משך הזמן המומלץ למדיטציית הרא קרישנה? תודה.

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      מומלץ לחזור על המנטרה "הַרֵא קְרישְׁנַה הַרֵא קְרישְׁנַה קְרישְׁנַה קְרישְׁנַה הַרֵא הַרֵא; הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא" ככל שאפשר – כל היום וכל הלילה. כמובן, רק המתרגלים המתקדמים ביותר מסוגלים לזאת. מומלץ למתרגלים מתחילים להתייעץ עם מורה/מדריך מוסמך שילמד אותם לחזור על המנטרה כראוי ובהתאם לדרגת המוכנות שלהם. בדרך כלל מורה המורה לתלמידו לחזור על מספר מסוים של מנטרות באמצעות חרוזי ספירה, ולא על זמן מסוים.
      כתבי היוֹגַה אומרים שחזרה מדיטטיבית על המנטרה הזו היא הדרך הטובה ביותר לעורר את עצמנו ליחסים הנצחיים שלנו עם אלוהים. בכתבי היוֹגַה נאמר קירְתַנייַה סַדָא הַרי – יש להלל את אלוהים תמיד (באמצעות חזרה על מנטרה זו), או כפי שנאמר בתנ"ך – מצאת שמש עד מבואה יהולל שם אדוני.

    • תודה רבה על התשובה המקסימה

      gabi‏  |  ‏

      תודה רבה על התשובה המקסימה!!!
      שתי שאלות קטנות: מה פירוש "דאס"? מה פירוש "גונאותר"?
      היכן בארץ אפשר להשיג חרוזי תפילה (ג'אפה מאלה)?

      שבת שלום

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      גוּנָאוַתַר דָאס: המילה גוּנָאוַתַר מורכבת משתי מילים – גוּנַה, שמתייחסת לשלוש הגוּנות, או מידות הטבע, ואַוַתָארַה, שמשמעה "זה שיורד", ומתייחסת להופעה של אלוהים בעולם החומר. גוּנָאוַתַר (או גוּנָאוַתַרַה) משמעו 3 התגלויות אלוה השולטות בשלוש מידות הטבע: וישְׁנּוּ שולט על מידת הטובות, בְּרָאהְמָא שולט על מידת הלהיטות, ושׂיוַה שולט על מידת החושך, על מידת הבערות. דָאס (או דָאסַה) משמעו משרת. גוּנָאוַתַר דָאס משמעו משרת של אלוהים האחראי לבריאה, לקיום ולהרס העולם החומרי.
      בתרבות הבְּהַקְתי נהוג שגוּרוּ נותן לתלמיד בעת טקס ההסמכה שם הקשור לאישיות נעלה, תכונה נעלה, או אף שם של אלוהים, בתוספת המילה דָאסַה (או דָאסי, לבנות), משמע משרת אלוהים (בעברית -עובדיה, בערבית – עבדאללה, וכו'). באופן זה התלמיד מתחבר, באופן אסוציאטיבי, לזהות הרוחנית שלו כמשרת אלוהים. מהצד השני, השם הרוחני גם מזכיר לחבריו שאל להם לזהות אותו בהתאם לטבעו והתניותיו החומריות, כי מהותו היא רוחנית ולא חומרית.
      חרוזי גַ'פַּה (גַ'פַּה מָאלָא) ניתן להשיג דרך כל אחד מחברינו בחריש (ראה טלפונים באתר).

    • אני מודה לך מאוד, גונאותר

      gabi‏  |  ‏

      הרי קרישנה
      וחג שמח!!!

  • שאלה לניטיאדב

    שאלה לניטיאדב‏  |  ‏

    שלום,
    אתה טוען ש"אלילי הודות אינם צורות שונות של אלוהות אחת שהתפצלה. בחינה מעמיקה מגלה שאלילים אלו אינם אלא משרתים של קרישנה, המקור לכל." התוכל להסביר ולפרט יותר?
    תודה

    • ווישְׁנּוּ תַתְתְוַה - גִ'יוַה תַתְתְוַה

      רז‏  |  ‏

      על-פי הספרות הוֵדית ישויות החיים נחלקות לשתיים; גִ'יוַה תַתְתְוַה ווישְׁנּוּ תַתְתְוַה. הג'יווֹת הינן אנו, ישויות החיים, העוטות גופים שונים, כגון; פרחים, עצים, בעלי-חיים, בני-אדם ואלים-למחצה (מלאכים). כלומר, אלים כמו בְּרָאהְמָא, אינְדְרַה וגַנֵש, לפי הכתבים, אינם אלוהים כי אם אלים-למחצה או מלאכים.

      לעומתם, הוישְׁנּוּ תַתְתְוַה הינם התגלויות של אלוהים בכבודו ובעצמו. האל הוא אחד תמיד, אך משום שהוא כל יכול, נמצא בכול ובכול הזמנים, ביכולתו להיות בדמויות שונות בלי לאבד את אחדותו. הוא קיים בדמויות שונות, בהתאם לסיטואציות מסוימות בהן הוא פועל, ובהתאם להיבטים מסוימים של דמותו הנשגבת.

      לפי ספרות זו כל ההג'יווֹת הינן משרתים של אלוהים. הפסוק הראשון של השרימד-בהאגותם מאשש את אלוהותו של קרישנה כמקור לכול, "הו אלי, שְׂרי קרישנה, בן וָאסוּדֵוַה, הו אישיות אלוה השורה בכול, משתחווה אני בהוקרה לפניך. הוגה אני באדון העליון שְׂרי קרישנה משום שהוא האמת המוחלטת והסיבה הראשונית לכל סיבות הבריאה, הקיום וההרס של היקומים הנגלים. מודע הוא במישרין ובעקיפין לכל התופעות, הוא בלתי תלוי כיוון שאין סיבה אחרת מעבר לו. זה הוא שהקנה את הידע הוֵדי לליבו של בְּרַהְמָאג'י, בן הבריאה הראשון. בכוחו, אפילו חכמים דגולים ואלים-למחצה מוטלים לאשליה, כאדם המתבלבל לנוכח החיזיון המתעתע של מים הנראים באש, או של אדמה הנראית על מים. בזכותו בלבד נראים היקומים החומריים, המתגלים ארעית כתוצאה מפעולות גומלין של שלוש מידות הטבע כממשיים, אל-אף שאינם אמיתיים. לכן הוגה אני בו, באדון העליון שְׂרי קְרישְׁנַה, הקיים לעד במשכן הנשגב, החופשי לעד מן ההצגה המשלה של העולם החומרי. הוגה אני בו כיוון שהוא האמת המוחלטת." (בהאג. 1.1.1)

      במידת הצורך ניתן להרחיב נקודה זו.

      רז

    • אלים לעומת אלים-למחצה

      ניטיאדב‏  |  ‏

      נושא ריבוי ואחדות האלוהות הוא נושא שנידון הרבה בודות, ובמיוחד בכתבים של סוואמי פרבהופאדה. באחד האופנישדות ברהמין נשאל כמה אלוהויות יש, וממספר כמעט אסטרונומי יורדים לכ- 35, שוב יורדים עד ל-2 ולבסוף 1, ואז חזרה ל-35. מדוע מספק האופנישד תשובה כל כך לא חד-משמעית? הבעיה נעוצה, בין השאר, בתרגום. המילה deva פירושה לא רק אל, אלא כל מי שניחן בעל טבע אלוהי, כמו הדבקים המתקדמים למשל, שפרבהופאדה מציין שנחשבים לאלים למחצה. ההיפך מאל, הוא asura, שד או זד. על הטבע האלוהי והזדוני תוכל לקרוא בבהגוד-גיתא בפרק 16. אלים במובן זה ניחנים במידות הטובות בשפע, כמו חוכמה, תבונה, ידע, שליטה בחושים ובמיינד, דחיית סיפוקים וקבלת הכתבים הודיים. העניין הוא, שבתוך ריבוי אלים זה, הכולל גם זמרים ורקדניות שמיימיים ויצורים מיסטיים, ישנה היררכיה. אנו רואים שימראג'ה, אל המוות, שנחשב לעליון על פני האלים למחצה, שלח שליחים לקחת את נשמתו של אג'אמילה, ברהמין שנפל מדרכו הרוחנית, לאחר שהדרדר לחטאים רבים. את שליחיו, הימדוטות, עצרו הוישנודוטות, שליחיו של וישנו, וכך "עקפו" את סמכותו של ימראג'ה. ימארג'ה השיב לשליחיו שאיננו הסמכות העליונה, למרות מה שנאמר במזמורים הוודיים, השרותי. האישיות העליונה נקראת לא רק deva אלא bhagavan, זה המלא בששת השפעים כולם: ידע, עוצמה, תהילה, עושר, יופי ופרישות. וישנו פוראנה מציינת שמי שמחשיב את שיוה, ברהמה ואלים למחצה אחרים, כולם בדרגה העליונה של האלים למחצה, לשווי ערך עבור וישנו – הוא אתאיסט, או במילה אחרת, פוליתאיסט שלא מקבל את מסקנת הודות. בבהגווד גיתא, ספר המקובל על כל זרמי היוגה למיניהם, קרישנה אומר: "אני הנהנה ואדון ההקרבות כולן. מי שלא מכיר זאת, נופל ממעמדו". כלומר נהנה יש רק אחד, והקרבות ישנן רבות. ההקרבות לכאורה מבוצעות עבור אל מסויים, שאיננו בהכרח וישנו, אבל א. וישנו נוכח בכל ההקרבות, שמו תמיד מוזכר לפי הנוהג ומשהו מוצע לו ב. קרישנה הוא הנהנה מכל ההקרבות, ז"א שהם מבוצעות עבורו, עבור קרישנה. לא נהנה, אלא הנהנה בה' הידיעה. אם נהנה יש רק אחד, אז כל השאר נמצאים במעמד נחות יותר, אין הם מטרת או אדוני הקורבנות הודיים. "באמצעות הודות אותי הוא שיש לדעת", "אני אדון הכל" – ב.ג., כלומר שכל מה שבודות מתייחס ומתאר את קרישנה – הכל קשור בו בדרך זו או אחרת. לא בכל דרך, אלא בדרך מסויימת – קרישנה הוא האדון, ואדון פירושו שהשאר נמצאים תחת חסותו, ואף משרתים אותו. ישנם מקרים בהם האלים עושים כרצונם, כמו ברהמה שגנב את הכבשים ואת חברי הילדות של קרישנה בכפר בורינדאון כשהתגשם בתור ילד, או אינדרה שגנב את הסוס למהרג'ה פריתהו, סוס שיועד להקרבה. אך אנו רואים גם בשרימד-בהאגותם, ששיוה מתפלל עבור קרישנה, בברהמה-סמהיתה ברהמה, ראש האלים (למחצה) מתפלל "קרישנה האישיות המקורית (כלומר שכל הנשמות התפצלו ממנה ובצלמה, צלם אלוהים), לך אני סוגד" בסוף כל שלוקה, או פסוק. ימארג'ה התגלגל כבן-אדם, וידורה, כדי להיות דבק של קרישנה. אם האלים למחצה העליונים ביותר בהיררכיה, אלו ששייכים לכוכבים הגבוהים ביותר והנעלים ביותר ביקום, סוגדים לקרישנה ומשרתים אותו, אזי יש רק אל אחד בודות, קרישנה, ווישנו, שהוא התרחבות של קרישנה, וישנו-תתווה כפי שרז ציין, שתואם את ההגדרה של מה שאנו מכנים במערב "אל מונותאיסטי". לא אל שצריך להוכיח את שליטתו בכולם, שהרי הוא בטוח בכוחותיו. במקום זאת, הוא בורא עולם מושלם מלא חדווה נשגבת מחוץ לעולם החומרי, בשמיים הרוחניים, ואיקונתהא, וחווה את שפעתו ויחסיו עם דבקיו האהובים, ואילו את העולם החומרי הוא מחזיק ללא כוונת רווח, או הנאה כלשהי שתצא לו ממנו. הכל פה מכוון על מנת שהנשמות שמסתובבות פה ימאסו בעיסוקיהם המוגבלים והמתמצים, פרי מוחם הקודח על מנת להמציא קיום כלשהו הנפרד מקרישנה, ויימשכו אחר קיום מלא נצח וחדווה, אותו ניתן לחוות בכל מקום, וביתר שאת, בסופו של דבר, בשמיים הרוחניים. על כן מעלליהם של האלים-למחצה, לא תמיד מאירי עיניים, אבל הם מהווים דוגמא המשקפת את הטבע האנושי (כן, האנושי!) שלהם, הנתון למידות הטבע, ובנסיונם לכאורה להתחרות עם קרישנה, קרישנה נשאר נשגב, בלתי מעורב ולא מוטרד – הוא לא מתרגש מזה. אחרי הכל, יש לו את כל השפע שבבריאה, ואינו זקוק לדבר מהעולם הזה – שאינו אלא הצגה שמטרתה ללמד את מי שנמצא בה שיעור רוחני אודות שלמות חיים אמיתית. עם זאת, על הדבקים הוא מגן הגנה מוחלטת, ואנו רואים שאפילו ימרג'ה אינו מסוגל להניח עליהם את אצבעו. מכאן שהוא האל העליון ורצונו תמיד נעשה, במישרין או בעקיפין, ע"י ממונה מטעמו או כוחותיו.

  • שאלה

    שאלה‏  |  ‏

    גונאווטאר שלום,
    מהי בעצם ענווה?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      בְּהַקְתי יוגה מגדירה ענווה לאור יחסינו עם אלוהים – אלוהים גדול ואני קטן, אלוהים הוא האדון העליון ואני משרתו. אדם נחשב לעניו כאשר הוא זוכר את אלוהיו ונוהג בהתאם למעמדו כלפיו בכל אורחות חייו. במצב זה אין הוא מבקש אחר אותו סיפוק שמקורו בכבוד שרוחשים לו אחרים, גם לא נתון למסכנות אם לא נותנים לו את הכבוד וההערכה שהוא מצפה. ענווה אין פירושה ביטול עצמי. אדם עניו יכול לתבוע כבוד מהאחרים – אולם לא עבורו אלא עבור האל או נציגיו. בשם האל הוא יכול להיות תקיף. יש דברים שעבורו הוא לא היה עושה, אך אם זה רצונו של האל או נציגיו, הוא יעשה דברים אלו, וההפך. מידת ההתקדמות הרוחנית נמדדת בענווה. יש אין ספור הוראות דתיות שנועדו לקרב את האדם לאלוהים, או להגביל את מידותיו הרעות. אך מי שעניו באמת, פטור מכל הכללים האלו. זאת משום ששב למעמדו הטבעי ביחס לאלוהיו. ענווה מוחלטת תיתכן אך באדם שמסור לאלוהים. שְׂרי צַ'יְתַנְיַה אמר: "על האדם לזמר את שמו הקדוש של האל ברוח ענווה, בחושבו עצמו לנחות מעשב השדה; עליו להיות סובלני יותר מעץ, משולל כל תחושת יוקרה כוזבת, ונכון לתת את מלוא הכבוד לאחרים. בהלך-רוח שכזה יכול האדם לזמר את שמו הקדוש של האל בקביעות."

  • דמות אלוהים ושלילת אישיותו

    אינדו‏  |  ‏

    הרא קרישנה

    מה הקשר בין כך שהדתות המערביות מחשיבות את אלוהים למופשט ללא גוף לכך
    שהם לא שוללים שיש לו אישיות?בדרך כלל זה נראה שאתם כותבים שאם שוללים
    שיש לו דמות אז גם שוללים את האישיות, אבל האם הדתות המערביות לא מקבלים
    שיש לו אישיות, האם שלילת הדמות קובעת גם שיש לשלול את האישיות?

    אינדו.

    • אין אישיות ללא דמות

      רז‏  |  ‏

      כל מי שניחן באישיות ניחן גם בדמות. אין דבר כזה אישיות ללא דמות. אם אלוהים הוא עיקרון מופשט בלבד, אנרגיה אינסופית כיצד ייתכן שלאנרגיה יש אישיות? משהו מופשט הוא בלתי אישי, משמע ללא אישיות. אם אלוהים הוא גם אישי וגם בלתי אישי בו זמנית, אז כמובן שהוא ניחן באישיות, וכל אישיות גם ניחנת בדמות.

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      דת משמע קשר עם אלוהים, וקשר זה חייב להיות פרסונאלי. כל אדם מאמין פונה לאלוהים, אם במודע או שלא במודע, כאל מישהו, כבעל אישיות ודמות. אם אלוהים היה באמת משולל דמות ואישיות, לא היה ניתן לפנות, להתפלל, לתקשר, לשרת ולאהוב אותו. והרי אהבת אלוהים היא ההגשמה הגבוהה ביותר בכול דת ודת. בנוסף, הכתבים של כל הדתות, בין אם מזרחיות או מערביות, מעודדים את הקשר החי עם אלוהים, ומחזקים את הגישה האישית לאלוהים בכך שמתארים אותו כבעל אישיות וגוף. אלוהים מתואר כשלם ומושלם. אם הוא שלם ומושלם, מדוע שנייחס לו אישיות, אך נשלול ממנו דמות? זה לא מגביל אותו? אם אלוהים משולל דמות, אין הוא שלם ומושלם. לפי תורת היוֹגַה, אלוהים הוא בעל דמות ומשולל דמות בו זמנית, גם דמותו לא מוגבלת כשלנו. באופן זה הוא שלם ומושלם. האם יתכן שלאדם יש דמות, אך לאלוהים, שיצר את האדם, אין דמות? הייתכן שלבן יש דמות, אך לאביו שיצר אותו אין דמות?
      הפילוסופים בדתות המערביות, שבאו תחת השפעת הפילוסופיה היוונית, חפצו לשלול מאלוהים את תאריו והגדרותיו, בניגוד לפשט שבכתבים שלהם, משום שחששו שייחוס תארים והגדרות לאלוהים מגבילים אותו. לכן אנו מוצאים פילוסופים דתיים שצמצמו את תאריו והגדרותיו של אלוהים למינימום האפשרי, ולעיתים גם שללו כל תיאור והגדרה נתפסת. יש משהו צודק בגישתם. כל תיאור ארצי של אלוהים, נובע מהדמיון או התובנות המוגבלות של האדם. לכן תיאורים מוגבלים לא חלים על אלוהים הלא מוגבל. אולם גם שלילת כל התארים וההגדרות, גם הם מקורם בתודעה ארצית, ואין הם חלים על אלוהים. ייחוס תארים ארציים לאלוהים או שלילת כל תואר מאלוהים, או כפי שחלק מהפילוסופים התפשרו והסכימו לייחס לאלוהים תארים נפשיים אך לא גופניים – כל אלו הם שגויים והם תולדה של מחשבה ארצית מוגבלת. לפי ספרות היוֹגַה, ניתן לדעת את אלוהים באופן חיובי רק באמצעות תודעה המטוהרת מתפיסות חומריות. במצב זה, תאריו הרוחניים, הלא מוגבלים של האל, מתגלים לעיני הדבק בו. זה בדיוק מה שתהליך היוֹגַה נועד לעשות – לנקות את התודעה מתפיסות חומריות מוגבלות, ולעורר את החושים הרוחניים שבנו, שלבדם יכולים לתפוס את אלוהים באופן חיובי, וכך לבסס יחסי שירות ואהבה אליו.

    • תפיסת האל

      אינדו‏  |  ‏

      להבנתי אפשר גם לתפוס את דמות האל באופן חיובי גם על ידיי המחשבה הלא כן?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      כל עוד המחשבות נתונות לזהות כוזבת, כל תפיסה של האל, בין אם חיובית (בעל דמות) או שלילית (משולל דמות), אין לה נגיעה באלוהים עצמו, שהינו בעל דמות לא מוגבלת. זאת משום שהמחשבה הנתונה לזהות כוזבת יכולה לחשוב רק באופן מוגבל על דברים מוגבלים. אתה יכול להאמין שלאלוהים דמות, או שאתה יכול להאמין שלאלוהים אין דמות. זו אך אמונה, שבקונקסט מתאים יכולה לשרת את המטרה של התקרבות לאלוהים, ובקונטקסט לא מתאים מרחיקה ממנו. אבל להיווכח בדמותו הלא מוגבלת הלכה למעשה אפשרי רק באמצעות תהליך היוגה של טיהור המחשבה מתפיסותיה המוגבלות. גַ'פַּה, או חזרה על שמותיו של האל, הינו התהליך המומלץ לטיהור המחשבה והתחברות לחושים ולרגשות הרוחניים שלנו.

    • ידיעת העצמי

      אינדו‏  |  ‏

      איך יודעים אם המחשבה שלנו נתונה לזהות כוזבת או נתונה לעצמי האמיתי שלנו?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      לאדם יש שתי זהויות – זהות אמיתית וזהות כוזבת. זהותו האמיתית של האדם מתבטאת כאשר הוא חווה עצמו כמשרת נצחי של אלוהים ומקדיש עצמו לסיפוקו של האל, וזהותו הכוזבת מתבטאת כאשר הוא שוכח את זהותו האמיתית ובמקום להיות משרת אלוהים הוא רוצה להיות אדון העולם ולהתענג עליו. רק אדם שהתמסר לחלוטין לאלוהים, האל פוטר אותו מזהות כוזבת ומחשבותיו נתונות לעצמי האמיתי שלו. בבְּהַגַוַד-גִיתָא קְרישְׁנַה אומר: "קשה מאוד לגבור על אנרגיה אלוהית זו שלי, אשר מורכבת משלוש מידות הטבע החומרי. אולם מי שמתמסרים לי יכולים על נקלה לחצות אל מעבר לה." מי שמתמסר לאל, באחת האל מסיר ממנו את מעטה הזהות הכוזבת, ומחשבותיו נתונות מאותו רגע לעצמי האמיתי. כל עוד שהאדם לא התמסר לאל, מחשבותיו מותנות לחומר, ואין הן יכולות להיות נתונות לעצמי האמיתי.
      מכל מקום, אם אדם מתרגל בְּהַקְתי יוגה ברצינות רבה ורוצה להתמסר לאל, למרות שמחשבתו לא נתונה עדיין לעצמי האמיתי ולטבעו הרוחני, האל ברחמיו הרבים רואה את רצינותו, את כמיהתו להתחבר לעצמי האמיתי ורצונו להתמסר לו, ומחשיב את מחשבותיו החומריות, שעדיין מוגבלות ולא טהורות, לרוחניות ולנתונות לעצמי האמיתי. הגוּרוּ, שהינו משרת עניו של אלוהים ונציגו, רואה את הרצינות הרבה של הדבק, של הבְהַקְתַה, ומבקש/מתפלל לאלוהים שיקבל מחשבות אלו, אפילו שאינן טהורות עדיין, כרוחניות. באופן זה, דבק המתרגל ברצינות רבה, זוכה בחסדו של האל ובמהרה הטעם המתוק של התמסרות לאל מתעורר בו והוא שב לזהותו הנצחית, האמיתית של שירות מסור ואוהב לאל.

    • אינדו‏  |  ‏

      להבנתי לאדם יש שלוש זהויות: אחת כוזבת שהיא הגוף בערות, אחד כוזבת שהיא הנפש בשינה, ומעבר לזה הזהות האמיתית שהיא הנשמה שמתבטאת בעיקר בערות ולא בשינה, כי מצב הערות יותר קרוב למציאות הנשמה.

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      על מה דעתך מבוססת?

    • אינדו‏  |  ‏

      חוויה אנושית

  • שאלה

    שאלה‏  |  ‏

    גונאווטר הרי בול, למה קרישנה מתכוון שהוא אומר " הנך זכאי למילוי חובותיך אולם אינך זכאי לפירות המעשה…" הכוונה היא גם שאנו עושים את חובותינו הרוחניים אנו לא זכאים לפרות המעשה שלהם? מבחינה רוחנית? או שהכוונה כאן היא רק חומרית?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      זכותנו לעשות את חובתנו, אך אין זו ערובה שנזכה בגמול. אך אם נרצה את פירות המעשה, או נרצה להתענג עליהם, רצון זה יביא להתפתחות החומרנות בנו ויצור בנו שיעבוד לקַרְמַה. זה לא שאם אנו עושים את חובותינו, חוק הקַרְמַה (חוק הפעולה והתגובה) מחויב לתת לנו גמול. גם אלוהים לא מחויב לגמול לנו על מעשינו. הוא לא פקיד שמחויב לתת לנו את גמולנו תמורת העשייה המסוימת שלנו, אפילו זו שנראית רוחנית. יש לו שיקול דעת שיתכן שהינו שונה משלנו – הוא נותן או לא נותן לנו את פירות המעשה בהתאם לרצונו החופשי, ובהתאם לטובתנו הרוחנית ולא החומרית.
      כאשר אנו עושים את חובותינו הרוחניים, גמולנו אינו חומרי כי אם רוחני. אם נבצע את חובותינו לסיפוקו של האל, גמולנו יהיה צמיחה רוחנית – התקרבות לאל ופיתוח היחסים עימו.
      מכל מקום, אַרְג'וּנַה של הבְּהַגַוַד גִיתָא נתון לתודעה חומרית, והוא חושב שאם הוא יבצע או לא יבצע את חובתו, התוצאה תהיה תלויה בו. במקום אחר בגִיתָא (11.33) קְרישְׁנַה אומר לאַרְג'וּנַה שתוצאות המלחמה כבר נקבעו, בין אם יילחם בין אם לאו; באפשרותו רק לשתף פעולה עם רצון האל, וזו תהיה התמורה האמיתית לביצוע חובתו.
      מכל מקום, אם אדם מבצע כמיטב יכולתו את חובותיו הדְהַרְמיוֹת, האדם יזכה בתוצאות הטובות ביותר, הן במישור החומרי הן במישור הרוחני. מן הראוי לבצע חובות אלו ללא ציפייה לגמול, וכך האדם יזכה גם בתוצאה הטובה ביותר, גם בחופש מקַרְמַה. בסופו של דבר הוא יזכה בדבר הנעלה ביותר – בְּהַקְתי לקְרישְׁנַה.

  • בהקתי וידע אודות המציאות

    גיא‏  |  ‏

    מה הקשר בין שני הדברים? האם חיוני להבין את המציאות (למשל דרך הודנטה סוטרה או שרימד באהגותם) או שפיתוח בהקתי טהורה היא בעלת אותה תוצאה? כי ניראה לי שלכאורה אין צורך להיות מלומד בודנטה אבל מצד שני הידע הזה כן נלמד ומהווה חלק חשוב בכל מסורת ווישנוית, לצד בהקתי.

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      ידע אינו בהכרח אינפורמציה. ידע אמיתי משמעו להבין את היחסים בינינו לקרישנה ולעולם. בהקתי טהורה תיתכן רק לאור ידע זה. בהקתי היא עשייה שנעשית לאור ובהתאמה לידע זה, ומעולם אינה אך סנטימנט. הוֵדָאנְתַה מלמדת את המציאות הגבוהה ביותר, משמע מבססת באופן הגיוני ושיטתי את התשתית עליה מבוססים עקרונות הבהקתי. מקובל שעל המורים (אַצָ'ארְיות) הגדולים ביותר להיות בקיאים בודאנתה. זאת כדי שיוכלו להוביל את תלמידיהם נכוחה, גם כדי שידעו להציג את עקרונות הבהקתי ולבסס אותם לנוכח תפיסות פילוסופיות ודתיות נוגדות.

    • גיא‏  |  ‏

      אז הידע הפילוסופי הוא רק הבסיס לבהקטי ולא המהות עצמה? האם הוא ידע הכרחי לבהקתה (כלומר בלעדיו אין אפשרות להגיע לגאולה או אהבת אלוהים טהורה) או שכמו שכתבת שהוא נדבך נוסף שמשמש את המורים?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      ידע פילוסופי מאפשר להבין את היחסים בינינו לאלוהים, וכיצד להשתמש באמצעים שלרשותנו לשרת אותו. כל פעולה שסותרת ידע זה אינה שירות אמיתי. אולם אדם השרוי כבר בהבנה הנכונה לגבי יחסיו עם האל, לא זקוק לידע פילוסופי. מכל מקום, המורים הגדולים לומדים לעומק את הידע הפילוסופי כדי לעזור לנו להבחין בין אמת ושקר, ולהצעיד אותנו בדרך הנכונה.

  • הגדרה לאנושיות

    אינדו‏  |  ‏

    שלום שוב, אני מניח שלא שאלתי את השאלה הנכון כי התשובה לא מתאימה, אני אנסח את השאלה שוב: מה היא ההגדרה לאנושיות? תודה, הרא קרישנה.

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      האנושיות העליונה זה שירות מסור המשולל כל מניע אנוכי לאלוהים, לקרישנה.

  • סגידה לאלוהים

    גיא‏  |  ‏

    גם בבהגוד-גיתא וגם בשרימד-בהאגותם נאמר שאלוהים (קרישנה) הוא המקור לכל ומטרת החיים ולכן יש לסגוד לו. שאני קורא תיאור כזה אני לפעמים מתבלבל. אני חושב שסגידה כזו יכולה, במקרה שאין לסוגד הבנה נכונה, להפוך לחנפנות. גם סגידה מתקשרת אצלי מייד למערכת יחסים של משרת-אדון, ולא למערכות יחסים אחרות, "אישיות" יותר, שבהן ניראה לי הסגידה לא קיימת, או מקבלת צורה אחרת בהתאם לאופי היחסים.

    אז יש לי כמה שאלות:
    1. מהי הבנה נכונה של סגידה, כזאת שלא גולשת לחנפנות?
    2. האם סגידה קיימת בכל מערכות היחסים? ואם כן אז איך היא ניראת במערכות היחסים השונות?
    3. האם סגידה היא רק שלב ראשוני, שמתבצע כל עוד אין לדבק טעם ספונטני ולאחר מכן, שהוא חווה או מתחיל לחוות טעם ספונטני לקשר עם קרישנה הוא מפסיק מלבצע אותה או כבר אין לו רצון לבצע אותה?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      1. מסגידה משתמע סוג מסויים של יחסים. אלוהים הוא גדול ואנחנו קטנים. מזה משתמע שהוא אדון ואנו משרתים. אלו היחסים הבסיסיים איתו. הסגידה מבססת יחסים אלו. מכל מקום, סגידה שמעורבת בה חנפנות מתרחשת כאשר אין אנו באמת חפצים להכיר באלוהים כעליון; אנו מכירים בו כעליון אך חפצים להיות העליונים. בגלל רצון נסתר זה, מתעוררת חנופה, רמייה וכו'. ידע נכון אודות אלוהים מביא אותך לוותר על הרצון לנפרדות מאלוהים או נכונות לוותר על הרצון להיות עליון. כאשר ידע זה קיים, סגידה לאלוהים מאפשרת לבסס את יחסינו עימו ובהדרגה לנקות את כל אותן רצונות ואמונות העומדות בדרכם של יחסים אלו.
      2. סגידה קיימת בכל מערכות היחסים; כל מערכות היחסים מבוססות על הבנת מעמדנו כלפי האל. רק בשעה שהפנמנו יחסים אלו, ניתן, על בסיס זה, לפתח יחסים יותר קרובים, כמו יחסי ידידות, הורות, ואף אהבת נאהבים. אם לא הפנמנו שאלוהים הוא האדון ואנו משרתיו הנצחיים, יחסים קרובים יותר סופם ליצור רגשות לא רצויים כמו זלזול, גאווה, חנופה וכו', שיעיבו על יחסינו עימו.
      3. סגידה לא מפריעה ליחסי אהבה עם אלוהים; נהפוך הוא. היא מאפשרת יחסים נכונים. רק יחסים נכונים מאפשרים ליחסים לזרום ולהתעצם. למשל, יחסי ידידות עם הורים אפשריים כאשר אתה מכיר במעמדם. ללא הכרה זו, היחסים יהיו מאולצים ומלאכותיים. סבא ונכד יכולים לאהוב אחד את השני ביותר. הסבא אף יכול לשחק עם הנכד בגובה העיניים. יחסים כאלה אפשריים כל עוד הסבא והנכד מודעים לתחום ולמעמד של מושא היחסים.
      מקווה שעניתי על כל שאלותיך.

  • הגדרה לאדם

    אינדו‏  |  ‏

    מה ההגדרה לאדם לפי הוודות?

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      אדם במהותו הוא חלקיק של אנרגיה של אלוהים בעל אישיות וגוף רוחניים. בתור חלקיק שכזה, הוא משרת נצחי של האל. בהיותו בעולם זה אישיותו וגופו הרוחניים מתכסים ע"י נפש וגוף חומריים, המסתירים את זהותו המקורית. יוגה זה התהליך של שיבה לזהות המקורית, של שירות אוהב לאל ולכול בניו ובנותיו.

  • ורנה

    גיא‏  |  ‏

    שלום,

    אני מנסה להבין מה המשמעות והחשיבות של חלוקת החברה למעמדות.
    אני מבין שהמעמד נקבע עפ"י כישורים ולא לפי לידה, אבל אני מוצא בספרות הודית תיאורים וסיפורים שמבלבלים אותי בנושא זה. למשל, בתחרות של בחירת החתן לדרפודי, קרנה רצה לקחת חלק בתחרות, אבל מכיוון שהוא היה בן של נגר (שודרה) נמנעה ממנו האפשרות.

    וידורה, אחיו החורג של דריתרשתרה, היה דבק גדול ומלומד ובכל זאת נחשב לשודרה כיוון שנולד למוצא זה. התכונות שלו היו שונות משל שודרה, אבל בכל זאת נחשב לשודרה.
    אז אני מתבלבל, כי ניראה שלמרות שנאמר שמה שחשוב זה טבע האדם, תכונותיו וניטיותיו כדי להגשים את יעודו הרוחני, יש דגש על מוצאך עפ"י לידה ומשפחה.
    אני אשמח לעשות אצלי סדר בנושא זה.

    תודה

    • גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      שְׂרִימַד בְּהָאגַוַתַם שואף לאמת הגבוהה ביותר, מישור בו כולם שווים רוחנית, ובו זמנית מציג את המציאות בה חיים האדם והחברה על חולשותיהם. בְּהַקְתי יוגי לא פורש מהעולם, אלא פועל בתוך החברה. סדרי החברה מעוגנים על-פי חוקים, לעיתים חוקי דת, שלוקחים בחשבון שהאדם נתון למידות הטבע, לשיקולים אנוכיים, ומסדירים את פעילותו גם באמצעות כלים מסורתיים מוסריים.
      שאלתך נוגעת לשילוב בין דת ליוגה בחיי היום יום. בחברה של יוגים אין משמעות לכללי הדת החיצוניים; היוגי לא מבדיל בין אדם לחברו, גם לא על-פי מעמדו. אך במציאות, החברה, ובמיוחד חברה דתית, כן מבדילה ומסווגת את האדם. דת, על פי הגדרתנו, מיועדת לאנשים החיים תחת מידות הטבע (מונעים ע"י אנוכיות), ולכן יש להסדיר את חייהם בהתאם לאילוצים האנוכיים שהם חיים. זאת כדי למנוע את התדרדרות החברה לאגואיזם גס, גם לשמש תשתית חיובית לצמיחה רוחנית לאלה שמבקשים להתעלות מעבר לדת.
      מנקודת מבט רוחנית, יוגית, וידוּרַה נמנה בין גדולי האנושות, וזו עבירה לאדם השואף להתעלות למישור הרוחני להחשיב אותו בהתאם ללידה שלו. אך מנקודת מבט דתית, וידוּרַה הוא שֻׂוּדְרַה, משום שנולד לאָמָה, משרתת. מתוך ענווה, וגם כדי לא לערער על הסדר החברתי/דתי, הוא עצמו החשיב את עצמו לשֻׂוּדְרַה, גם אנשים מטריאליסטיים, שרחוקים מתודעה חומרית, שופטים אותו בהתאם למוצאו וייחוסו החומרי.
      דיון מעניין בשילוב של נקודת המבט הרוחנית והדתית אפשר למצוא בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם 1.7.42, היכן שאַרְג'וּנַה שובה את אְשְׁוַתְתְהָאמָא, שהרג את 5 בניה של דְרַוּפַּדִי, שזה מעשה מאוד לא ברהמיני, ואף על פי כן, בגלל טבעה הנשי והמסורת שהיא גדלה בה, היא מעדיפה לראותו כבְּרָאהְמַנַּה ולשחררו מכבליו.
      לגבי הנחיצות של חלוקת החברה למעמדות. חלוקה זו נחוצה כדי ליצור חברה בריאה המאפשרת צמיחה רוחנית, גם לאפשר לאדם שחפץ להשתחרר מהתפיסה הגופנית החומרית, לתרגל יוגה בסמיכות לטבעו החומרי, וכך באופן טבעי להתעלות מעבר לטבע החומרי שלו. בבְּהַגַוַד-גִיתָא קְרישְׁנַה מסביר כיצד זה יתכן. אדם שפועל בהתאם לטבעו החומרי, יכול על-פי עקרונות הפעולה של הבְּהַגַוַד-גִיתָא, להשתחרר ולהתעלות למישור הרוחני (ראה ב.ג 18.46). מאידך, חברה שאנשיה עובדים במקצועות שלא תואמים את טבעם, צוברים חוסר סיפוק והורסים את עצמם ואת החברה בה הם חיים. נאמר שלאדם יש נטיות לעיסוק בפילוסופיה. אולם בגלל כישוריו המתמאטיים ולחץ חברתי וכלכלי, הוא מוצא עצמו בעבודת הי-טק. ממילא הוא לא יהיה מרוצה ונתון להרס. מאידך אדם שפועל בהתאם לטבעו הינו הרבה יותר מסופק וקשוב לעצמו, וכך יכול במידה רבה יותר להשתחרר מאנוכיות ולהתעלות ליוגה.

  • פוליטיקה בין-אנושית

    פלג‏  |  ‏

    הריבול.
    רציתי לשאול – מדוע בכל מקום שיש בו יותר מבן אדם-שניים – יש פוליטיקה?
    ועל הדרך – האם גם בעולם הרוחני יש סוג של "פוליטיקה" בין הדבקים?

    • פוליטיקה בתוך אירגון רוחני

      גוּנָאוַתַר דָאס‏  |  ‏

      שלום ידיד.
      אתה מתכוון לפוליטיקה מלשון תחבולות ותככנות. בתודעה חומרית האדם חפץ להיות אדון. בתודעה רוחנית אדם חפץ להיות משרת. בעולם שכולם רוצים להיות אדונים, יש לנקוט בתחבולות ותככנות כדי לכופף את האחר לצרכי האגו. אדם שמפתח את תודעתו הרוחנית, מכיר בכך שיש אדון אחד בלבד – אלוהים – והוא משרתו. בעולם שכולם מתרגלים להיות משרתים של האדון האחד, יש אחווה ושיתוף פעולה. אין במקום שכזה פוליטיקה. בתודעה חומרית מספיק שיש אחד שלא מקבל את היות השני אדון עליו, כדי לפתח גישה פוליטית כלפיו. זה מובן. מכל מקום, אנו מצפים מאלה שצועדים בדרך הרוחנית, שיוותרו על ה"אדונות", על האגו, וידעו לשתף פעולה ללא תחבולות ופוליטיקה. המציאות היא שיש רבים שצועדים אך לכאורה בדרך הרוחנית. למעשה הם מייבאים את טבעם האגואיסטי לדרך הרוחנית. התרגול הרוחני כרוך בהתנקות מאגו ופיתוח אהבה לאל. אך המתרגל הלא רציני, במקום לנקות את ליבו מאגו ולהיות משרת אלוהים ודורש טובתו של העולם, בשם אלוהים הוא מנסה להתברג לעמדות של שליטה ומניפולציה. לפעמים הוא שונא אלוהים שמצטרף לדרך הרוחנית בכוונה כדי להרוס אותה מבפנים, ממש כמו וְיומַסוּרַה; יש שמצטרפים לדרך הרוחנית כדי לקבל את הכבוד שהציבור נותן לאלו שצועדים בנתיב הרוחני, בלי כוונה לנקות באמת את הלב. לפעמים מישהו מתחיל את דרכו הרוחנית בכנות, אך כנותו לא עמדה לו לאורך זמן, וטבע האנוכי שב והשתלט עליו. אם כן, בין מתרגלים רוחניים כנים אין פוליטיקה, אך בין אנשים שמטרתם אנוכית, אפילו אם הם עומדים בראש ארגון דתי או רוחני, ודאי וודאי שתהיה פוליטיקה. זה טבע האגו.

  • הבדלים בין חומריים לחומרניים

    אלדן‏  |  ‏

    שלום יש לי שאלה- האם שרילה פרבהופאדה הבדיל בין המושגים חיים חומריים לחיים חומרניים? בכתבה אחת כתוב על אדם שיש לו חיים חומריים והבנתי שהכוונה שלכם שם זה שאדם צריך לקיים עצמו מבחינה חומרית, אנא עזרו לי להבין.

    • הבדל בין חומריים לחומרניים

      גד לובן‏  |  ‏

      חומרניים הם אלו שרוצים להתענג על חייהם לחוד מאלוהים. חומריים הם אלו שלא מאמינים במציאות רוחנית. לרוב החומרניים הם גם חומריים. מכאן, שלא תמיד יש הבדלה ברורה בין השניים.

  • שלום, רציתי לשאול האם יש לכם סטיקר...

    r‏  |  ‏

    שבמקרה נתקלתי בו ועליו רשום:
    "תאהבו חיות – אל תאכלו אותם"?

    חיפשתי אותו כבר זמן רב, ונאמר לי שייתכן ומדובר באירגון שלכם,

    אשמח לקבל תשובה האם כך הדבר,
    ואם כן, אם ניתן לקנות אותו דרכם.

    תודה רבה מראש, ושבת שלום

    • גד לובן‏  |  ‏

      כן אפשר להשיג זאת אצלנו. שלח לי מכתב אישי דרך האתר עם פרטיך, או תרים לי טלפון, (גד 050-8922511). כל טוב!

  • יוגה וIQ

    בנג'י‏  |  ‏

    שלום, זכור לי שראיתי פעם מודעות שטענו שיוגה יכולה להעלות את ה-IQ. האם זה ידוע לכם על זה משהו? האם זה נכון? אם כן, האם תוכלו להפנות אותי למאמר/מחקר על הנושא?

    תודה רבה והמון אהבה
    בנג'י

    • יוגה וIQ

      גד‏  |  ‏

      לא מוכר לי נקודתית שיוגה יכולה להעלות את ה-IQ. מכל מקום, רמת ה-IQ תלויה גם במצב הרגשי, ביכולת הריכוז ובשלווה הפנימית. בתחומים אלה ליוגה יש תרומה חשובה. אומנם מטרת היוֹגַה זה התחברות לנשמה ולעצמי העליון, האל, אך בד-בבד, תוך כדי תרגול, גם האינטליגנציה משתחררת ממכשוליה. מנקודת מבט רוחנית, כל אדם מצויד באופן מושלם להשיג את המטרה העליונה, בין אם ה-IQ שלו גבוה או נמוך. בשיתוף פעולה עם האל, כל אדם יכול לממש את כישוריו ולהגיע לפסגת השלמות הרוחנית. אדם שמתאווה לכישורים שהטבע לא חנן אותו, או שלא יודע להעסיקם כראוי במסע הרוחני שלו, כישורים אלו יכולים להיות לו לרועץ – לבנות את האגו שלו או את הגאווה שלו (או לחוש מסכן על שאין לו כישורים אלו). כל אלו הם מכשולים בדרך הרוחנית. המלכה קוּנְתי התפללה (בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם 1.8.26): "אלי, ניתן לקרוב אל כבודך על-נקלה, אולם יכולים לעשות זאת רק אלו שעייפו ומיצו עד תום את החומר. אדם הצועד בנתיב הקדמה [החומרית] ומנסה להיטיב את מעמדו במוצא מיוחס, עושר רב, השכלה גבוהה ויפי תואר, איננו יכול לפנות אליך ברגש כן."
      לעיתים אלוהים יכול להעניק לך אינטליגנציה מיוחדת, באמצעותה תוכל להתקדם בדרך הרוחנית אליו: "מי שמסורים לשרתני באהבה תמיד – אותם אני חונן בתבונה שבעזרתה יוכלו לבוא אלי."

  • שאלה גדולה

    out of touch‏  |  ‏

    אני אשאל כאן שאלה גדולה, מאוד גדולה, שאינני מצליח לענות עליה: מהו קיום?

    • קיום

      גד‏  |  ‏

      אנא הסבר יותר את כוונתך בשאלה "מהו קיום" – מה קיים ומה לא קיים? למה הקיים קיים? האשליה שבקיים? קיום נצחי וקיום חולף?

    • הבהרה

      out of touch‏  |  ‏

      כוונתי היא מה הופך דבר לקיים?
      במה נמדד קיומו של דבר? בהיותו עומד בזכות עצמו? כי מנקודת מבט דטרמיניסטית אני חש ששום דבר לא קיים כיוון שהכל נעדר קיום עצמי. האם קיום הוא קיום עצמי? אם אני אינני אלא תופעה של המוח שלי כיצד אני בעצם קיים? אינני מאמין שהנני תופעה, אני סבור שהנני נשמה הקיימת כשלעצמה, אך אינני יודע מהו זה אשר עושה אותי קיים? ה"סובסטנציה" שלי? כי אם הכל הוא מערך אינסופי של סיבות שיוצרות את עצמן היכן אני?
      אני מקווה שאני מובן.

    • קיום מוחלט

      גד‏  |  ‏

      קיום הוא עניין של תודעה. דטרמיניזם ותודעה לא הולכים ביחד. התודעה היא סובייקטיבית, לא דטרמיניסטית, בשעה שראיית עולם דטרמיניסטית היא ניסיון להחיל כללי חשיבה אובייקטיביים לא רק על העולם האמפירי, כי אם גם על התודעה (ניסיון לעשות רדוקציה של התודעה לכללים דטרמיניסטיים). התוצאה היא עולם שבו אין מקום אמיתי למתבונן, לבעל התודעה. בעל התודעה, הנשמה, הוא מקור הקיום האמיתי, גם בעל תחושת הקיום.
      הספרות הוֵדית מצביעה על קיומה של סיבה ראשונה. סיבה ראשונה זו היא סַת-צ'ית-אָנַנְדַה, או בעלת קיום נצחי, מודעת ומלאת אושר. פסוק מהבְּרָאהְמַה סַמְהיתָא אומר: "קְרישְׁנַה, הידוע גם כגוֹוינְדַה (מי שמעניק עונג לחושים ולפרות), הינו השליט העליון. גופו קיים לנצח, הוא מודע לחלוטין ויודע כול, והוא מלא באקסטאזה אינסופית. הוא המקור לכול אך לו אין מקור והוא סיבת הסיבות".
      כול שאר הסיבות מוכלות בסיבה הראשונה וחוות לה את קיומן. במילים אחרות, יש רק דבר אחד הקיים ללא תנאי. כל שאר הדברים נובעים מהקיום העליון, מותנים לו וכלולים בו. מכאן שבגלל קיומו הם קיימים. תחושת אי הקיום נובעת מנתק תודעתי מהקיים העליון. בשעה שנתק זה חדל, מוצא האדם, כנשמה, את קיומו המלא ביחס לקיים העליון. בלשון היוֹגַה, בשעה שהאדם מבסס מחדש את יחסי השירות והאהבה עם העליון, תחושת חוסר הקיום וחוסר הערך נעלמים, והוא חווה, ממש כמו העליון, קיום נצחי, מודע ומלא בחדווה.

  • אהבת האני האמתי

    אני‏  |  ‏

    איך אוהבים מישהו כמישהו רוחני ולא כמשהו חומרי וגם לא כמישהו חומרי? איך אפשר לאהוב את זו אשר לא רואים ולא יודעים עליה, הנשמה?

    • אהבה למישהו לעומת משהו

      גד‏  |  ‏

      אהבה היא תמיד למישהו. המישהו הוא הנשמה. הנשמה היא רוחנית; לכן, לא תיתכן אהבה אלא במישור הרוחני. "אהבה" למשהו, משמע לדבר שמקיף את המישהו (הגוף החומרי והנפש) אינה אהבה כי אם תאווה. אין דבר כזה מישהו חומרי. לראות את האחר כמישהו חומרי משמעו לראות את האחר כמשהו שמייחסים לו תכונות של מישהו. למשל, אנחנו נוטים לייחס למחשב תכונות של מישהו.
      לאהוב מישהו פירושו לעזור לו לממש את האינטרס הגבוה ביותר שלו – לעזור לו לממש את טבעו הרוחני, את יחסיו עם האל. באופן דומה, לאהוב את עצמנו, את העצמי או את המישהו האמיתי, משמעו לעסוק בכל ליבנו בשירות לאל.

    • מי אנחנו כרגע?

      אני‏  |  ‏

      השאלה היא מי אנחנו כרגע. האם אנחנו לא הגוף והנפש החומריים? האם האישיות שלנו כרגע לא מבוססת על הגוף והנפש? איך אנחנו יכולים לאהוב מישהו אחר אם אנחנו לא יודעים מי הוא, חוץ ממה שאנחנו רואים שהוא – בנפש ובגוף?

    • איך לזהות את האני

      גד‏  |  ‏

      תחת אשליה האדם מזהה עצמו עם הגוף והנפש החומריים, ולכן תופס עצמו כחומר, גם רואה את האחר כחומר, או כמשהו. לכן לא תיתכן אהבה אמיתית בין בני אדם הנתונים לאשליה. מכל מקום, באמצעות סָאדְהַנַה בְּהַקְתי, משמע תרגול בְּהַקְתי יוגה, ניתן לפתח יחסי אהבה של מישהו למישהו עם האל. על בסיס יחסים אלה ניתן לראות את האחר כמישהו, כחלק של האל, וכך לפתח יחסי אהבה אמיתיים. ממילא, כאשר יודעים, ועוד יותר מזה, כאשר רואים את האחר כמשרת של האל ששכח את יחסיו עימו, וכמהים להעיר אותו ליחסיו המקוריים איתו, ניתן לאהבו.
      הניסיון להבדיל בין המישהו למשהו נועד לעורר אותנו להשתחרר מהאגו. עקב האגו החומרי אנו רואים את האחר כמשהו. הניסיון להשתחרר מהאגו החומרי, במיוחד כשהמטרה היא לעורר את טבע האהבה שלנו לאל ולכלל החיים, היא חלק מהסָאדְהַנַה, או תרגול הבְּהַקְתי, וזה תרגול מועיל לצמיחה הרוחנית שלנו.

  • מדיטציה

    יהונתן‏  |  ‏

    שלום,
    אני אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי איך עושים מדיטציה. אני חושב שזה יוכל לעזור לי בכמה תחומים בחיי אך אני לא יודע איך עושים זאת.

    תודה.

    • מדיטציה

      גד‏  |  ‏

      מדיטציה זה טכניקה של התרכזות במטרה מסוימת. איך עושים מדיטציה היא שאלה שבאה אחרי שהמטרה של המדיטציה ברורה. אחרת אתה שם את העגלה לפני הסוס. המטרה של מדיטציה היא לחוות את אלוהים ולפגוש אותו. לצורך זה יש כול מיני טכניקות של ריכוז. כול טכניקה מותאמת לאדם מסוים – ליכולתו ולאופיו. יש המתרגלים טכניקה של ריכוז ורוגע וקוראים לזה מדיטציה. יתכן וזה עוזר לזמן מה, אך מדיטציה אמיתית מטרתה להתחבר לאל. עיין נא במאמר "על מדיטציה ומַנְתְרַה" שבאתר.

  • הארה רוחנית

    טומי‏  |  ‏

    מה מונע ממני כאדם פשוט להגיע להארה רוחנית? מה מונע ממני לקבל את האהבה מהמיקרו-קוסמוס? מה פסול במהלך החיים שלי שעליי לשנות על מנת להפוך מאדם ריק לאדם מלא (באושר ואהבה)?

    • הארה בבהקתי יוגה

      גד‏  |  ‏

      הארה רוחנית זה טבענו היסודי והרוחני. אף האדם הפשוט ביותר יכול באחת להתחבר לזאת. זו רק שאלה של שינוי פנימי של אמונות ופיתוח רצון נכון. הדבר שמונע ממנו להגיע להארה זה האגו החומרי המכסה את טבענו הרוחני. הארה רוחנית זה שיבה ליחסי שירות ואהבה עם האל. האגו החומרי מפרנס את הכמיהה להיות כמו האל ולהתחרות בו. ברגע שנוותר על האמונה שהעולם נועד לתענוג שלי ואני מרכז העולם, ברגע שנוותר על הרצון להיות כאלוהים ולהתחרות בו, ונסכים לפתח איתו יחסי אהבה המבוססים על שירות וענווה, באחת נתחבר לאל – לאוקיינוס של אהבה, לאושר אינסופי. לצורך התחברות לטבע הרוחני, משמע לעשות את הטרנספורמציה מתפיסת חיים אנוכית לתפיסת חיים משוללת אנוכיות, המלאה באהבה, יש צורך לתרגל בְּהַקְתי יוגה. כצעד ראשון אני מציע להצטרף לשיעורי מבוא על הבְּהַגַוַד-גִיתָא.
      בתודעה חומרנית, אדם מנהל את חייו בתופסו את עצמו כמרכז העולם. זה גורם לתחושת חוסר ערך וריקנות, ממש כמו תינוק שהתנתק מהשגחת הוריו האוהבים. אם נקבל את אלוהים, קְרישְׁנַה, כמרכז חיינו, כמקור הערך והמשמעות לחיינו, באחת נשתחרר מחוויית הריקנות וחוסר הערך ונתמלא באושר ואהבה.
      במיקרו-קוסמוס אין אהבה אמיתית. מה שנראה כאהבה זה דרגות שונות של תאווה. תאווה זה היפוך של אהבה. לכן לא ניתן לקבל אהבה מהמיקרו-קוסמוס. מכל מקום, אם תלמד את אומנות החיים של דרך הבְּהַקְתי, תוכל למצוא אהבה במיקרו-קוסמוס, אך זאת כשתגיע אליה דרך יחסיך עם מקור הקוסמוס.

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר