הכנת הגְהי אינה מסובכת, אולם גוזלת קצת זמן. תהליך הוצאתו של הטעם המתוק ודמוי האגוז של החמאה המומסת דורש בישול איטי וממושך, אשר יאפשר למים להתאדות לחלוטין ולמוצקי החלב להיפרד ולצוף על פני השטח, בהשאירם גְהי זהוב וצלול.

חומרים:

• 1 עד 5 ק"ג חמאה לא מלוחה

אופן ההכנה:

1. ממיסים את החמאה בסיר בישול גדול וכבד על גבי להבה בינונית עד לרתיחה. כאשר שטח הפנים מכוסה בקצף לבן, מנמיכים את החום עד כמה שאפשר ומשאירים את הסיר בלתי מכוסה.
2. מפעם לפעם מסירים את המוצקים שמצטברים על פני השטח. יש להקפיד שלא לשרוף את הגְהי. אם יתבשל על להבה גבוהה מידי או למשך זמן רב מידי, יהפוך כהה וידיף ריח חריף.
3. משך הזמן שדרוש להתקנת הגְהי תלוי בכמות שמכינים (ראה בטבלה למטה). צבעו המוכן צריך להיות זהוב, ועליו להיות צלול כך שניתן יהיה לראות את קרקעית הסיר.
4. יוצקים את הגְהי בזהירות לפח או כלי חרס ומניחים להצטנן עד לחום החדר ללא מכסה.

את מוצקי החלב אשר הוסרו משטח הפנים ואלה שנותרו על הקרקעית ניתן להוסיף לירקות מבושלים, מרקים, דגנים ובצקים. גְהי אשר הוכן כראוי ואוחסן במיכל סגור ובמקום יבש וקריר יכול להישמר למשך חודשים רבים.

זמן הכנה ובישול:

מספר נקודות שחשוב לזכור לגבי טיגון בגְהי:

• ישנם שני סוגים של גְהי: אמיתי וצמחי. כאשר אנו מתייחסים לגְהי באתר זה, הכוונה תמיד לאמיתי, שהוא חמאה מזוככת וניתן להתקינו בבית (או לרכוש אותו בחניות). הגְהי הצמחי הינו צירוף של שמנים צמחיים שונים וניתן לקנותו בפחים גדולים. יתכן שהצמחי זול וקל יותר להשגה, אך לא ניתן כלל להשוות את טעמו לטעם הגְהי האמיתי.
• הגְהי הוא שומן חמאה טהור. מאחר שהינו משולל מוצקי חלב שיגרמו לו להחמיץ, הרי שניתן לשומרו במשך חודשים מבלי שיתקלקל, אפילו מחוץ למקרר.
• לפני תחילת הטיגון בגְהי יש להכין בהישג יד את כל הרכיבים לטיגון העמוק כשהם מעוצבים, חתוכים או מגולגלים, ובחום החדר. כאשר משתמשים בו לטיגון תבלינים במחבת, יש לקבץ תחילה את כל התבלינים, כדי למנוע את שריפת הגְהי בשעה שמחפשים אחריהם.
• לפני שיוצקים אותו לכלי לטיגון עמוק, יש להקפיד לייבש היטב את הכלי, ולהימנע מערבוב או התזת מים לתוך הגְהי הרותח, כי הוא ניתז בחוזקה.
• כאשר ירקות לחים מטוגנים בגְהי עמוק, הוא עשוי להעלות קצף. כדי למנוע את גלישתו, אין למלא את הסיר עד סופו, אלא כדי שני שליש ממנו. ניתן לוודא מתי הגְהי מספיק חם לטיגון עמוק על ידי השלכת פירור כלשהו לתוכו, שמייצר קול תסיסה ובעבוע של רתיחה סביבו. יש להקטין אז את הלהבה כדי למנוע את שריפתו.
• אם הגְהי חם מידי, המרכיבים לא מתבשלים בחלקם הפנימי; אם אינו מספיק חם, יספוג המזון יותר מדי גְהי. יש להכניס לסיר שכבה אחת בלבד של מזון, כדי להשאיר למרכיבים מספיק מרחב תנועה. כאשר מוכנסת כמות גדולה מידי בבת אחת, פוחת חומו.
• לצורך שמירת הגְהי, שקרוי לעיתים "הזהב הנוזלי", מסננים את האוכל המטוגן במסננת המונחת על סיר (כדי לאסוף את הטיפות המטפטפות). לפני שימוש חוזר רצוי לסננו דרך בד, כדי למנוע שריפת שאריות הפירורים הקטנים שנשארו בו מן הבישול הקודם. אלה מלכלכים את צבעו ומשנים את טעמו. כל עוד הגְהי אינו נשרף ניתן להשתמש בו לטיגון עמוק במשך מספר שבועות. אם הוא נשאר כהה אפילו לאחר סינונו דרך בד, או אם הוא מדיף ריח חריף, יש להשליכו.

בישול רוחני:

כחלק מיחסי האהבה עם האל, אנו מבשלים לו בשמחה מאכלים ערבים. בזמן הבישול, איננו חושבים על ההנאה שלנו אלא על הנאתו של אלוהים. האל, בחסדו, שמח לקבל את מנחתנו, ומעניק למזון איכות אלוהית מיוחדת שניכרת בטעמו. בעולם היוגה, מזון כזה נקרא פְּרַסָאד – חסד.

צפו בסרטון 

מאמרים נוספים מאת איטינג יוגה

• תבשיל גבינת פניר ופלפלים
• סלט חצילים ועגבניות
• פלצעלך – לחמניות עם פרג וכרוב
• גלידה ביתית ללא ביצים
• עוגיות טחינה
• עוגת בננות
• ראס מאלאי – ראסגולות במעדן קרם חלב
• רייתה חצילים – סלט חצילים ביוגורט וחלב קוקוס
• פלאק כופתה – לביבות תרד ברוטב שמנת
• עוד...