סבל

סבל

פעם מישהו אמר ש"סבל זה אחלה". אם נהפוך את הסבל ל"אחלה", לרצוי, לא יהיה יותר סבל. אז זה הרעיון.

סבל הוא חוויית החיים הבסיסית ביותר של האדם. כל דבר שהאדם עושה צבוע בניסיון להתמודד או לברוח מסבל. אושר הוא אך התגברות, או הקלה על תחושת הסבל. הצורך בהדברת הסבל מניע אותנו לפעול, להשיג, להתענג. כאשר לא ניתן להתגבר על הסבל נוחת עלינו ייאוש גדול. הסבל מצביע על שאין אנו כל-יכולים ונפלאים, וזה מאוד מכאיב ומאכזב. תורת היוגה אומרת שלא ניתן להתגבר על הסבל הראשוני באמצעים חומריים. לא משנה כמה האדם עשיר, כישרוני ובר מזל, הסוף הוא תמיד מפלה – כניעה לסבל. אכן, תמצית החיים זה סיפור המאבק כנגד מחלות, זקנה ומוות; לרגע נראה שהתגברנו עליהם, ואז אנו חושבים עצמנו לגיבורים, אך סופו של הסיפור – תמיד כישלון. יש כאלה, מכל מקום, שהסבל מביא עליהם את הברכה הגדולה ביותר – הסבל מביא אותם לאי-סבל. הסבל לא מכריע אותם, כי אם מורה להם את הדרך לניצחון. מה סודם?

מהות הסבל
ראשית כל, עלינו להבין את מהות וסיבת הסבל. יש שני סוגי סבל. סבל חומרי וסבל רוחני. סבל חומרי מקורו הראשוני מהתנתקותנו מאלוהים, וסבל רוחני הינו סבל הנובע מגעגועים לאלוהים, או מיחסי האהבה איתו. זהו סבל שמוליד את האקסטאזה הרוחנית הגבוהה ביותר, את האושר הגדול ביותר. מאחר שסבל כזה הינו אך נחלת האוהבים הגדולים ביותר של האל, וכיוון שאנו כה רחוקים משלמות זאת, נתרכז בשאלת הסבל החומרי.

כיום אנו מזהים עצמנו על-פי גופנו ונפשנו. תורת היוגה אומרת, מכל מקום, שזהותנו האמיתית הינה רוחנית – אנחנו נשמה, חלקיק מהאנרגיה של אלוהים, המולבשת במצבנו המותנה בגוף ונפש חומריים. בתור אנרגיה פרסונאלית שלו, אנו קיימים כדי לשתף פעולה עם רצונו של האל לאהוב ולהיות אהוב. מכאן, גם מהותנו היא לאהוב ולהיות אהובים על-ידו. זהו מצבנו הטבעי. במצב זה אנו חווים ערך ומשמעות מלאים לחיים, ממש כמו ילד שהוריו דואגים לו ואוהבים אותו בצורה שלמה; הוא חש את חייו מלאי ערך ומשמעות.

יחסי הנשמה עם אלוהים מאופיינים בבחירה וספונטאניות. ללא אלו אין משמעות ליחסי אהבה. ביחסיהם, הנשמה תמיד כפופה לאל (האנרגיה תמיד כפופה למקור האנרגיה). מכל מקום, חלק מהנשמות מנצלות את חופש בחירתן ושואפות להיות כמו האל – מרכז העולם והמתענג העליון. האל, באהבתו הרבה לנשמות, מממש את רצון אותן נשמות ובורא עבורן את העולם החומרי. בהיכנסן לעולם החומרי הנשמות רוכשות זהות כוזבת, מלאכותית, ומולבש עליהן גוף ונפש חומריים. עקב הזהות הכוזבת הנשמות מזהות עצמן עם הגוף והנפש החיצוניים להן ושוכחות את זהותן הרוחנית ויחסיהן המקוריים עם האל. הנשמות ביחסיהן עם האל חוות ערך ומשמעות מלאה לחייהן, וכך הן מאושרות מעצם טבען. אך בהיכנסן לעולם החומרי, בהשפעת העצמי הכוזב, הן שוכחות את יחסיהן עם האל, מתנתקות מערכן המקורי ומאבדות את משמעות חייהן הרוחניים. במצב זה מתחיל הסבל. למשל, הסבל העצום של לחוש לא אהוב קשור בחוויית חוסר הערך הראשונית. מכאן, מקור הסבל חומרי הינו חוויית חוסר הערך והמשמעות לחיים הנובעת מההתנתקות מהאל. לא ניתן להתגבר על סבל זה אלא באמצעות חידוש היחסים עם האל. למעשה, כל ניסיון להתגבר על סבל החיים, בלי לקחת בחשבון את סיבת הסבל הראשונית, לא ישחרר את האדם מהכישלון המתלווה לחיים בסופם.

הניסיון להרבות את ערכנו ומשמעות חיינו באמצעות הצלחה חומרית נועד מראש לכישלון, שסופו תסכול וייאוש. ראשית כל, משום שמעצם טבעו העולם החומרי הוא חולף, זמני ומוגבל. שנית, משום שהאמונה שהצלחה חומרית תגביר את ערכנו ותיתן משמעות לחיינו וכך נהיה מאושרים היא כוזבת. היא שגויה. שום כמות של חומר או הצלחה חומרית לא יכולים להפיג את תחושת חוסר הערך וחוסר המשמעות, הנובעת מהנתק ביחסים עם האל. דומה הדבר לדג מחוץ למים. לא משנה מה קורה לו מחוץ למים; מחוץ למים הוא נועד לסבל. רק בתוך המים הוא יכול להיות מאושר.

סבל מרפא
כמובן, שכיום אנו סובלים כאשר כואב לנו, כאשר נכשלנו ולא מעריכים אותנו, כאשר אנו חשים לא אהובים. כל אלו פוגעים באגו שלנו וגורמים לאומללותנו. אך עד שלא נשאל למקורו של הסבל, לא נשתחרר גם מסבל זה ולא נהיה באמת מאושרים בעולם זה.

לסבל החומרי יש מטרה מרפאה – הוא נועד למעשה לעורר אותנו לוותר על האמונה השגויה שאנו נתונים לה ולרצונות הבלתי אפשריים שלנו. המסע לעבר אי-סבל מתחיל ברגע שאנו מוכנים לוותר על אמונותינו הכוזבות ולחדש את יחסינו עם האל. מתי נהיה מוכנים לוותר על אמונה זו? מחד כאשר נגדיש את מנת הסבל שלנו ונגיע למסקנה שאושר לא יבוא מהצלחה חומרית, ומאידך כאשר נבוא במגע עם אותן נשמות מיוחדות הצועדות כבר בנתיב היחסים עם האל. במגע איתן, וכאשר נטעם טיפה מטעם ההתעוררות ליחסינו המקוריים עם האלוהות, נראה מייד שהסבל שעברנו עד כה היה המחיר שעלינו לשלם כדי לוותר על הרעיון הנואל של להיות כאלוהים.

לאור תובנה זו, הייאוש מהחיים נעלם, ונחוש נחישות רבה לצעוד קדימה. ברגע שזו תהיה גישתנו לחיים, מייד האל יעשה את כל הסידורים הדרושים לעזור לנו לצעוד בדרך חזרה אליו. מכאן הביטחון המלא בהצלחה. תם ונשלם הפרק של סבל שסופו בייאוש. המסע חזרה לאל גם הוא מלווה בסבל, אך זה סבל שונה. זה סבל הדומה לעקירת שן. השן כואבת, ועקירת השן כואבת אף יותר. אך עקירת השן מייצגת סבל שמוליד אי-סבל. הסבל שנחווה במסע הרוחני הינו של השתחררות מאמונות כוזבות, אמונות הדבוקות בתודעתנו כה עמוק. אך זהו סבל ומאבק רצוי, שסופו הצלחה. זהו סבל ללא סבל, כי סבל שמוביל להצלחה לא נחשב לסבל; זה המחיר שיש לשלם עבור כל הצלחה.

בשרימד בהאגותם (10.14.8) נאמר על סבלו של אדם כזה: "אלי, מי שממשיך וסובל את תוצאות עברו, אך בו זמנית מצפה תמיד לחסדך נטול הסיבה, ומציע לך מסירות והוקרה טהורה ממעמקי לבבו, אין ספק שהוא ראוי לגאולה; זו הפכה למעשה לזכותו הטבעית".

קרדיט רוחני
כל הצלחה חומרית נגמרת בכישלון, לפחות בסוף החיים. גם כל מערכת יחסים, עם בן/בת זוג מקסים/מה וילדים טובים, חייבת להיגמר עם המוות. מכאן הייאוש שבחיים. בבהגווד- גיטה (2.40) נאמר שאפילו "..התקדמות מעטה בנתיב זה יכולה לגונן מן הנורא שבפחדים".

אפילו התקדמות מועטה בחיים רוחניים, תעמוד לעד לזכותנו, חיים אחר חיים. כל הצלחה חומרית מסתיימת בעת המוות. אך הצלחה רוחנית עומדת לאדם כקרדיט לרגע שימשיך את מסעו הרוחני. מכאן שהשקעה בחיים רוחניים הינה ההשקעה החשובה ביותר שניתן לעשות, הנושאת בחובה תקווה כה גדולה. במסגרת זו, כל שעלינו לעשות בהתחלה זה להתרועע עם אותן נשמות מיוחדות הצועדות כבר על הנתיב הנשגב וללכת בעקבותיהן. זה יוביל אותנו בטוחות לשלמות החיים ולקץ כל סבל.

המלכה קוּנְתי התפללה:

"אלי, ניתן לקרוב אל כבודך על-נקלה, אולם יכולים לעשות זאת רק אלו שעייפו ומיצו עד תום את החומר. אדם הצועד בנתיב הקדמה [החומרית] ומנסה להיטיב את מעמדו במוצא מיוחס, עושר רב, השכלה גבוהה ויפי תואר, איננו יכול לפנות אליך ברגש כן." (שרימד בהאגותם 1.8.26)

חיים רוחניים משמעם להשתחרר מגאווה ושיכרון הנפלאות, ולפתח רוח ענווה של שירות לאלוהות. זה יצעיד אותנו במהירות אל השלמות ויאפשר לנו להכיל כל סבל, ולראותו כתורם לצמיחה הרוחנית. ומה היא השלמות? חיים רוחניים שלמים הינם סַת-צ'ית-אָנַנְדַה – חיים נצחיים, מלאי אושר במודעות מלאה.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר