שירות באהבה – טבע היחסים

שירות באהבה – טבע היחסים

הרא קרישנהשְׂרי צ'איטניה הריבון (קרישנה בהתגלותו כדבק), מסביר לבהטטאצ'ריה המאיאודי (חסיד של ההיבט הבלתי אישי של הריבון) את טיב היחסים הראוי בין האל לחלקיקיו, כלומר לנו; "שְׂרי צ'איטניה אישר שכולנו קשורים לעד לריבון העליון וששירות מסור הוא תפקידנו הנצחי במערכת יחסים זו. תוצאת יחסים אלה היא פּרֵמֳא, או אהבת אלוהים. כאשר מושגת אהבת אלוהים, מצטרפת אליה מוכנית, אהבה לכלל ישויות החיים, כיוון שהריבון הוא סך כל ישויות החיים." (מתוך המבוא לספר הראשון של השְׂרִימַד- בְּהָאגַוַתַם).

לא ניתן להבין את האל הבלתי מוגבל בעזרת מוחנו המוגבל, אבל על-ידי התמסרות לאל ולנציגיו (המורה הרוחני והדבקים), האל מתגלה בעצמו. רֻוּפַּה גוֹסְוָאמי מאשש טענה זו:

"איש אינו מסוגל להבין את קרישנה כמות שהוא באמצעות חושיו החומריים. אולם הוא מתגלה לדבקים כאשר הוא מתרצה משירותם האוהב והנשגב." (בהקטי-רַסָאמְרִתַה-סינְדְהוּ 234. 2 .1)

קרישנה בעצמו בבהגווד-גיטה מסביר שדרך השירות המסור היא היחידה שדרכה ניתן להבין את האל ולהגיע לשלמות:

"רק באמצעות שירות מסור ניתן להבין אותי כמות שאני, כאישיות אלוה העילאי. ומי שהופך מודע לי כליל על-ידי שירות שכזה, הרי שהוא זכאי להיכנס לממלכת אלוהים." (ב.ג. 18.55)

אך מהו שירות מסור? ובאיזה הלך רוח הוא צריך להתבצע? הבה וניתן לרֻוּפַּה גוֹסְוָאמי לענות על שאלות אלו:

"השירות האוהב לשְׂרי קרישנה צריך להתבצע ברוח חיובית וללא שאיפה לזכייה או לרווח חומרי, אשר מושגים מפעולות נושאות פרי ומשכלתנות ולימוד פילוסופי. שירות כזה נקרא שירות טהור." (בהקטי-רַסָאמְרִתַה-סינְדְהוּ 1.1.11)

שירות לאל צריך להתבצע ללא תנאי וללא סייג, הדבק צריך להתעלם מרווח או הפסד ולבצע את פעולותיו למען הריבון. גם השרימד בהאגותם קובע ששירות מסור לאל מהווה מטרת חייו של האדם: "העיסוק (דהרמה) העליון עבור כלל האנושות הוא אותו עיסוק שבאמצעותו מגיע האדם לשירות מסור לריבון הנשגב. שירות מסור כזה חייב להיות משולל מניע אישי ובלתי מופרע, על מנת לספק לחלוטין את העצמי." (בהאג. 1.2.6)

לשרת את האל במסירות אינו כופה עלינו לנטוש את ביתנו ולעבור לגור במקדש, מנזר או ביער. אנו יכולים להישאר בביתנו אך לשנות את תודעתנו, מתודעה חומרית לתודעה רוחנית.

תודעה חומרית פירושה שאני חי כדי לשרת את עצמי, כלומר את גופי. שאר האנשים הם אובייקטים שנועדו להנאתי, ומטרת החיים היא עינוג חושים. ואילו תודעה רוחנית, שמה את האל במרכז, כמושא האהבה, ואת האדם כחלק שנועד לשרת את השלם.

בשרימד בהאגותם נאמר: "בני היקרים, המאמץ הרב והעמל שאנו משקיעים בעודנו בגוף אדם לצורך עינוג חושים, הינו חסר הגיון, שהרי תענוגות שכאלה מצויים גם לאוכלי הצואה (חזירים), בחיים אלה עליכם לתרגל סיגופים לטיהור ההוויה שהרי על-ידי תרגול שכזה תוכלו לחוות בחדווה נשגבת." (בהאג. 1. 5. 5)

עינוג חושים מעניק רק שמחה רגעית, זו עובדה. סקס לא נותן לנו אושר. אולי לאחר האֳקט המיני אנו מרגישים מסופקים, אך סיפוק זה חולף מהר ואחריו אנו רוצים עוד ועוד.

כלומר סקס נותן לנו רק שמחה רגעית.

השרימד בהאגותם מציע לנו לנסות לטעום מהטעם הרוחני והנשגב על-ידי סיגופים וטיהור ההוויה. איננו יכולים לשלול מסקנה זו מבלי לנסותה.

סיגופים אין פירושם לצום עד מוות, לא לדבר, לחיות ביער וכדומה, אלא לעשות את כל פעולותינו למען הריבון ברוח של אהבה: "וכך, כשכל פעולותיו של אדם מוקדשות לשירות הריבון, אותן פעולות עצמן הגורמות לשעבודו הנצחי הופכות למחריבות עץ הפעולה. כל פעולה שנעשית כאן בחיים אלה למען שליחותו של הריבון נקראת בהקטי-יוגה, או שירות נשגב ואוהב לריבון, וזה אשר נקרא ידע הופך לגורם נלווה." (בהאג. 35-34. 5. 1)

גם רֻוּפַּה גוֹסְוָאמי טוען שלא מספיק לדחות כל דבר חומרי כדי להתעלות מעל לרכושנות, אלא צריך להקדיש את החומר לקרישנה: "מי שאינו קשור לדבר, ובו בזמן נכון לקבל כל דבר שקשור לקרישנה, הרי שהתעלה באמת מעל לרכושנות. לעומת זאת מי שדוחה הכול, מבלי להבין כיצד זה מתקשר לקרישנה, הרי שפרישותו אינה מושלמת." (בהקטי-רַסָאמְרִתַה-סינְדְהוּ 256-255. 2)

זאת לגבי הסיגופים. ולגבי טיהור ההוויה; זימרה מתמדת של השמות הקדושים של האל, פיאור השם, ותיאור עלילותיו הן הפעולות שמטהרות אותנו ומביאות שלווה וסיפוק לליבנו: "וכך החילותי לזמר את שמו הקדוש ותהילתו של הריבון באומרי וספרי אותם שוב ושוב, מתעלם מכל הנוהגים המקובלים בעולם החומרי. זימרה וזכירת עלילותיו הנשגבות של הריבון מביאות ברכה. בעשותי זו נדדתי על פני הארץ מסופק לחלוטין, עניו ונטול קנאה." (בהאג. 27. 6. 1)

לסיכום ולסייום
אין אנו יכולים לכפות על אלוהים להתגלות בפנינו, אך הוא בוחר להתגלות בפני הדבק שמשרת אותו במסירות ומלא באהבה אליו. בבְּרַהְמַה-סַמְהיתָא 5.38 נאמר: "אני סוגד לגוֹוינְדַה, הריבון הראשיתי, אשר נגלה תמיד לאותו דבק שעיניו מוצפות בדוק של אהבה. הוא נגלה בליבו של הדבק בדמותו הנצחית כשְׂיָאמַסוּנְדַרַה."

ובכן, מאמר זה מציע ניסוי; בואו וננסה לאהוב את האל, לשנן את שמו הקדוש, ולהקדיש לו את כל מעשינו, ובהדרגה האל יתגלה בפנינו, לפי מידת התמסרותנו.

הדבק פועל ללא שום תנאי ורצון לגמול, אך מסירותו ואהבתו של הדבק לאל, ממיסים את ליבו של האל וכך היחסים ביניהם הופכים למתוקים במיוחד: "הדבקים מצויים בליבי תמיד, ואני תמיד בליבם. הם אינם יודעים דבר מלבדי, וגם אני איני מסוגל לשכוח אותם. יחסי עם דבקי הטהורים הינם קרובים מאוד. ומאחר שדבקים טהורים שכאלה, בעלי ידע מושלם, אינם מתנתקים מן המישור הרוחני לעולם, הרי שהם יקרים לי מאוד." (בהאג. 68. 4. 9)

נשמע מבטיח, שווה לנסות…



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר